שיעור 101

"מוחל על עלבונו" - שיא המדרגות!

פרשת פנחס תשפ"ה

רעיונות מרכזיים

1. חוכמת הפשרה בשביל שלום עם השכנים - דוגמת רב ניסים קרליץ

רב ניסים קרליץ שילם 600 שקל לשכן שהאשים אותו בעילה שגויה, למרות שידע שהוא לא צודק. הוא אמר: "לא רבים עם שכנים" - כלומר שלום הוא יקר מאשר צדק פורמלי. זו הסיבה שכל דיני הממונות של העולם התנקזו אליו.

2. ערך הוויתור לטובת השלום - סיפור השכנים והמרפסת

שני שכנים רבו שש שנים על הרחבת בית והוציאו 140,000 שקל על עורכי דין. בסוף השלימו על 60 שקל (30 שקל לכל אחד). הלקח: לפעמים 30 שקל חוסכים המון כספים וצער, רק שתאיר פנים לשני.

3. עקרון מידה כנגד מידה - סיפור המיליארדר

מיליארדר שנהג לתרום רק 100 דולר למרות עושרו, התעורר מתרדמת ומצא שילדיו תרמו בדיוק 100 דולר לעילוי נשמתו. הוא הבין: "מה שאתה עושה בדיוק זה מה שיחזור אליך" - אם עושה טוב יחזור טוב, אם עושה רע יחזור רע.

4. השפעת מעשה קטן על דורות - סיפור הסיוע בשוויץ

יהודי עזר למשפחה חרדית במלון בשוויץ ב-4 לפנות בוקר וחילק שוקולד. מעשה קטן זה השפיע על הבת שחזרה בתשובה ובסוף התחתנה. הוא הוזמן כ"שדכן" לחתונה. בן אדם לא יודע כמה השלכות גורליות יש לכל מעשה טוב קטן.

5. כוח המחילה לפריון ושידוכים - סיפור הבחור מהישיבה

עשיר בקנדה נשוי שבע שנים ללא ילדים, זכר שפגע בבחור יתום בישיבה ובייש אותו. כשהגיע אליו והתחנן למחילה, הבחור מחל לו בלב שלם. שנה אחר כך נולדה לעשיר בת. גם רבנית קנייבסקי סיפרה על מורה שלא הצליחה להתחתן 20 שנה עד שביקשה מחילה מתלמידה שפגעה בה.

6. שלושת השבועות וחורבן בית המקדש מחוסר כבוד הדדי

דווקא בזמנים אלו שבית המקדש חרב בגלל שנאת חינם, צריך להבין שהקב"ה מדבר איתנו. הוא לא רוצה הרבה - רק שנכבד אחד את השני, שלא נפגע אחד בשני ושנמחל אחד לשני.

7. מוחל על עלבונו כשיא המדרגות - המשנה בפרקי אבות

המשנה בפרק ו' בפרקי אבות מונה מדרגות גבוהות של העוסק בתורה לשמה: צדיק, חסיד, ישר, נאמן, משמח את המקום. אך המדרגה הגבוהה ביותר, שיא המדרגות, היא "מוחל על עלבונו" - המחילה היא הגבוהה מכל המידות.

8. קריאה להקפדה על כבוד הזולת בזמן הגלות

אם הקב"ה מבקש מאיתנו בזמנים אלו רק שנאהב ונכבד אחד את השני, וזהו התיקון לחורבן - צריך להקפיד מאוד על כבוד הזולת ומחילה. מי שעושה טוב יחזור אליו הטוב, והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו.

הסיפורים בשיעור

1. רב ניסים קרליץ ושכן הביוב

שכן האשים את רב ניסים קרליץ שגרם לסתימת ביוב וביקש 600 שקל פיצוי. הרב שילם מיד למרות שידע שהוא לא אשם כלל - הביוב שלו נפרד מזה של השכן, מעולם לא צבע את הבית, וצבע לא גורם לסתימות. עקרונו: "לא רבים עם שכנים" - השלום חשוב מהצדק הפורמלי.

2. השכנים שרבו על המרפסת

שני שכנים רבו שש שנים על הרחבת בית והוציאו 140,000 שקל על עורכי דין ומריבות. מתפלל יזם פשרה בסגנון אהרון הכהן - הכין מתנות בשווי 26 שקל (יין ושוקולד) עם מכתבי התנצלות הדדיים. למחרת התחבקו בבית הכנסת והשלימו על 60 שקל בסך הכל. המבקר לימד: לפעמים 30 שקל חוסכים הון ומנעים צער רב.

3. המיליארדר שלמד על מידה כנגד מידה

מיליארדר שתרם תמיד רק 100 דולר למרות עושרו הגדול, נקלע לתאונת דרכים בדרך לעסקה חשובה ונפל בתרדמת חצי שנה. המשפחה ישבה שבעה וחילקה את הירושה. כשהתעורר גילה שילדיו תרמו בדיוק 100 דולר לעילוי נשמתו - 16 דולר לכל ילד. הבין שמה שעושים זה בדיוק מה שחוזר, טוב או רע.

4. הסיוע למשפחה בשוויץ

יהודי אמיד ראה משפחה חרדית עם בתם יושבת בלובי מלון בשוויץ עד 4 בבוקר כדי לא לשלם על לילה נוסף. ב-4 לפנות בוקר קם, עזר להם עם המזוודות ונתן להם שוקולד. הבת, שהיתה מתדרדרת רוחנית, התרגשה מהמעשה ואמרה לאביה בטיסה שהיא חוזרת בתשובה. שנה אחר כך הוזמן כ"שדכן" לחתונתה.

5. העשיר הקנדי והבחור היתום

עשיר קנדי נשוי שבע שנים ללא ילדים זכר שכבחור ישיבה פגע בבחור יתום - צחק עליו וביישו בפני כולם בחגיגה. הבין שזו הסיבה לחוסר הילדים. שלח שני מנהלי תלמוד תורה לישראל עם כסף לבקש מחילה. הבחור הפגוע התנגד בתוקף עד שאמרו לו שבשמיים יגידו לו שבגללו אין ליהודי ילדים. מחל בלב שלם ושנה אחר כך נולדה לעשיר בת.

6. רבנית קנייבסקי והמורה שלא התחתנה

בתו של רב קנייבסקי אמרה בכיתה שיש ריח רע בגלל הזבל. מורה חדשה חשבה שזה עליה ואמרה לה לצאת מהכיתה, לא הניחה לה להסביר ודרשה מכתב התנצלות. אחרי 15 שנים המורה, שלא הצליחה להתחתן כ-20 שנה ועברה את גיל 40, התקשרה לבקש מחילה. באותו שבוע שקיבלה מחילה גמורה היא התארסה.

7. הסיפור הפותח של רב מאיר צבי זילברברג

הרב איתן כהן מזכיר בתחילת סיפור המיליארדר שהוא שמע אותו מהרב מאיר צבי זילברברג שליט"א בצהריים, ומתאר אותו כ"מתוק מדבש". הוא מדגיש שקיים ידי חובה בספירת הסיפור ושהוא נפלא מאוד.

תמלול השיעור

סיפור רב ניסים קרליץ - כוח המחילה לשלום שכנים

סיפר אחד הדיינים בבית הדין של רבי ניסים קרליץ: יום אחד אנחנו הולכים ביחד ברחוב. פתאום הגיע איזה יהודי אחד צועק על רבי ניסים קרליץ, אומר לו: מה אתה לא מתבייש? צבעת את הבית שלך ואחרי שגמרת לצבוע שפכת את הצבע לתוך הביוב ונהיה סתימה! ובגללך הזמנתי "ביובית", עלה לי 600 שקל!

אומר לו רבי ניסים קרליץ: אני ממש מצטער על העוגמת נפש. הוא הכניס את היד לכיס, הוציא את הארנק, ספר לו 600 שקלים ונתן לו. אני ממש מצטער על העוגמת נפש על מה שקרה לך.

זהו, אנחנו הולכים בדרך. אז הרב ניסים קרליץ אומר: תראה, דבר ראשון: אני מעולם לא צבעתי את הבית. דבר שני: צבע לא עושה סתימה, צבע נשטף עם המים. דבר שלישי: הביוב שלי והביוב שלו זה שני מקומות נפרדים.

אז למה הרב שילם לו 600 שקל?

אמר לו: לא רבים עם שכנים! שווה לשלם 600 שקלים בשביל לא לריב עם שכנים.

מישהו פה היה מוכן לשלם 12 וחצי שקל לאיזה שכן כדי לא לריב איתו? אם אני צודק, גם 10 אגורות לא הייתי משלם. אם אני לא צודק, הייתי מוכן לשלם אולי כמה שקלים, 12 וחצי לא יודע אם הייתי משלם לו אפילו. 600 שקל היית משלם לו בשביל, לא לריב עם השכן? אין דבר כזה, לא מצוי! זה נס, נס גמור.

אחר כך שואלים: איך זכה רבי ניסים קרליץ שכל דיני הממונות של כל העולם התנקזו אצלו. כי אם כזה בן אדם מוכן לשלם רק כדי שלא לריב עם השכנים, כשהשכן לא צודק, אחר כך כל דיני הממונות שבכל העולם אצלו נמצאים - אצלו כולם מגיעים והוא פוסק את כל ההלכות.

סיפור השכנים - פשרה על 60 שקל אחרי מריבה של שש שנים

סיפר איזה יהודי אחד: רציתי להרחיב את הבית, המשפחה גדלה. הלכתי, קיבלתי אישורים, הכל היה בסדר. אני בא להרחיב את הבית - איזה אחד, השכן ממול הוא מתנגד, אבל התנגדות חריפה ביותר! הוא לא מוכן שאני אבנה.

הפך את העולם למי לא התקשר, מה לא הוא עשה כדי שאני לא אבנה. אני שכרתי עורך דין, גם הוא שכר עורך דין. כל אחד שילם כספים על גבי כספים. מה אני אגיד לך? בסוף כל הכספים הגיעו קרוב ל-140,000 שקל על עורכי הדין שלי ושלו. איזה מריבות... אל תשאל איזה מריבות היו.

עברה תקופה, אולי קרוב לשש שנים אנחנו רבים. אחד המתפללים לקח איזה יוזמה - אני אומר לכם שווה! לקח איזה יוזמה של אהרון הכהן. קנה חתיכת קלקר, שם בקבוק של יין, 20 שקלים - הוא אמר לא יותר מזה - פלוס חבילת שוקולד, 6 שקלים. שמתי בצלופן, כתבתי: 'לכבוד המשפחה הזאת והזאת... ככה הוא כותב למשפחה - אני ממש מצטער על מה שגרמתי לך, על כל המחלוקות, על כל המריבות שלא בנית. אני ממש מצטער על הכל, צער גדול מאוד על מה שקרה. אני באמת אומר לך: תבנה, תבנה! באמת אתה יכול לחזור לבנות, אני אשמח מאוד.

לשני גם כתב לו מכתב. הביא לו את המגש, הביא את המגש עם הכל, כתב לו בפנים פתק: 'אני ממש מצטער על כל העוגמת נפש שרבנו, קללנו אחד את השני בשביל חתיכת מרפסת. תראה מה עשינו, איך הסתכסכנו! לא היה שווה כל הדבר הזה. אני ממש מצטער.

למחרת שני היהודים נפגשו בבית הכנסת, מתחבקים מתנשקים, כשאף אחד לא מודע למה שהיה בכלל. אף אחד לא היה מודע, וכך ברוך השם ההוא בנה, ההוא הסתדר - הכל היה בסדר.

עברה תקופה, הבן אדם בעל המעשה כתב את השלט הזה. הוא כתב את השלט, אמר: אני רוצה לספר לכם מה שהיה. ראיתם את השכנים על מה רבו? שש שנים אנשים רבים, משפחות מסתכסכות, מה לא עשו, כמה כספים הוציאו, כשאין להם! הוציאו כספים בשביל לקחת עורך דין. כל זה בסוף השלימו, על מה השלימו? 60 שקלים - 30 שקלים אצל הבן אדם הזה, 30 שקלים אצל הבן אדם הזה - והכל היה בסדר.

לפעמים אלוקים מצווה מאיתנו: אל תהיה יותר מדי 'צדיק', יותר מדי, איך אומרים, 'חשוב'... תהיה חכם! לפעמים ב-30 שקלים אתה חוסך לעצמך המון כספים, רק תאיר פנים לשני.

ודווקא בתוך הזמנים הללו, שבית המקדש חרב לנו, בגלל הדברים האלו, כמה אנחנו צריכים להבין שאלוקים מדבר איתנו פה - "זה מה שאני רוצה!". אלוקים לא רוצה מאיתנו הרבה. רוצה מאיתנו שבאמת נשמור את הכבוד אחד לשני.

סיפור המיליארדר - מידה כנגד מידה

סיפר איזה עשיר אחד מיליארדר. סיפרנו את זה בצהריים, סיפור נפלא מאוד. את הסיפור הזה סיפר אותו הרב מאיר צבי זילברברג שליט"א [ככה אומרים? אם כך יצאתי ידי חובה...]. קיצור, הוא סיפר את הסיפור - אני אומר לכם מתוק מדבש, מתוק מתוק!

איזה מיליארדר אחד - מיליארדר, לא עשיר, מיליארדר גדול - אומר: כשהייתי תורם, התרומה שהייתי תורם הייתה מגיעה ל-100 דולר. לא יותר מזה! לא הייתי תורם יותר מזה, הכי הרבה. בדרך כלל אני תורם דולר, דולר וחצי. אם, אתה יודע, החלטתי לפתוח את הארנק ולשפוך כסף, זה 100 דולר - לא יותר מזה. עכשיו זה לא בן אדם פשוט... זה מיליארדר - "מיליארד דולרים"!

קיצור, יום אחד, אמרו לו שיש איזה עסקה באיזה מקום, איזה עיר קרובה באזור שמה. הוא שלח אנשים, הבין שיש שמה "מכרה של זהב" - לא עסקה סתם, ממש מכרה של זהב! שכר אוטו, נסע לכיוון של העיירה הזאת לסגור את העסקה.

בדרך האוטו התקלקל. האוטו התקלקל והזמן דוחק אותו להגיע לפגישה. הוא אמר: אני אצא מהאוטו, אני אנסה לעצור מונית. באמת יצא מהאוטו, לא עברו כמה דקות עצרה מונית. "אני צריך את המונית לעיירה פלונית, כמה זה עולה?", אמר לו איזה מחיר. "בסדר קיבלת..."

מהלחץ כשהוא יצא מהאוטו שלו כדי לעצור מונית, מה היה בראש שלו? רק להגיע לפגישה! וככה הוא השאיר את כל המסמכים, את כל הניירת, באוטו שלו שמה, בצד של הכביש.

בעל המונית נוסע, אומר לו: "סע! סע!". עוד לוחץ עליו: "זה דחוף, סע!" ההוא נוסע 120. "סע! אמרתי לך! מה אתה נוסע על 120?", ההוא נוסע 200, 400... "סע, סע! אני ממהר!".

קיצור, באחד הצמתים - בום! תאונת דרכים. העשיר הזה מהמכה איבד את ההכרה. לקחו אותו לבית חולים.

הוא הגיע לבית חולים. מישהו מכיר את הבן אדם הזה? איש אלמוני. לא כמו היום שהיום יש לך טלפונים, אתה יכול לשלוח... אולי מישהו מכיר... זה לפני 40, 50 שנה. לא היה מי שיכיר אותו.

קיצור, לא היה מי שיכיר. הבן אדם נמצא ב'קומה' חצי שנה. חצי שנה הבן אדם כמו צמח.

בערך יומיים אחרי התאונה, בני המשפחה התקשרו למשטרה: "אבא נסע ולא חזר." המשטרה בודקת ובודקת, נמצא האוטו. האוטו נמצא עם כל המסמכים, כל העניינים, הכל באוטו.

נו מה קורה? אז איפה הבן אדם נעלם? המשטרה החליטה: חיסלו אותו, עשו לו איזה מארב, איזה עניינים... תשמע, בן אדם עם כסף, חיפשו אותו, אמרו לו כל מיני תוכניות ובאחד הצמתים חיסלו את הבן אדם. ככה המשטרה אמרה.

שאלו רבנים, אמרו לשבת שבעה. ישבו שבעה על האבא.

אחרי השבעה שכרו עורך דין. "למה נריב? אנחנו שישה אחים בבית, למה נריב? בואו ניקח עורך דין שהוא יחלק את הירושה בשווה בין כולם." זה - אחד הילדים קיבל את הווילה, הוא קיבל את הצי של המכוניות, הוא קיבל את היאכטה, הוא קיבל איזה מקום ככה... כל אחד קיבל איזה משהו. גם חילקו ביניהם את הכספים, את העניינים, את כל מה שהיה. וברוך השם, בזה נגמר הסיפור.

חצי שנה עברה - אבא התעורר! אבל כשאבא התעורר, הוא התעורר צלול, לא בדיעבד. הוא זכר בדיוק מה היה, הוא חזר על כל הפרטים. הוא אמר בדיוק מי הוא, הכל מסודר. בדקו אותו, הביאו כל מיני כל ה"פסיכים" האלו, בדקו אותו - בן אדם, בן אדם באמת, אתה יודע, משהו.

עכשיו אין לו כסף לחזור. מהבית חולים נתנו לו כסף שיחזור בחזרה הביתה. הוא חוזר הביתה, דופק בדלת, פותח לו אחד הילדים: "אבא! מה אתה עושה פה? מאיפה הגעת? מאיפה הגעת?".

הוא מתקשר לכל האחים: "אבא הגיע!" "מה איך הגיע? איך אבא הגיע לפה?"

בקיצור, כינסו את כל הילדים באו, סיפרו לאבא את הסיפור. לא רצו לשקר עליו, סיפרו את כל מה שהיה בדיוק. "עכשיו אנחנו מחזירים לך את כל הירושה." החזירו את הכל.

אבא מאוד שמח, אבא מאוד מאוד שמח. אמר: "ברוך השם שהירושה נשארה אצלכם ולא מכרתם אותה לאנשים אחרים שאז כבר אין חזור. ברוך השם..." וזהו.

עבר כמה ימים, הוא עברה עליו איזה רוח טהרה. אמר: אני אלך לבית כנסת להתפלל. הלך לבית כנסת להתפלל. מגיע לבית הכנסת, מסתכל באחד הקירות, רואה ששמו לו שלט "נר נשמה" - נר נשמה לעילוי נשמת אבא.

מה זה הנר נשמה הזה? זה שהם תרמו לבית כנסת 100 דולר. שכל הילדים ביחד תרמו 100 דולר לעילוי נשמת אבא.

אבא מסתכל על זה, אמר: "מה יכול להיות? כל אחד מהילדים פה לקח כמה מיליונים, זה מה שאתם נותנים לאבא שלך? ששה ילדים 100 דולר - כל אחד 16 דולר? זה מה שנתת? לא יכול להיות!".

אומר: אני מסתכל, אני קורא ואני חוזר ואני קורא את זה ואני אומר 'לא יכול להיות!' רק אז תפסתי את עצמי.

הוא אמר: ראיתי שמה שאתה עושה זה מה שיחזור אליך. אל תחשוב שאם תעשה דברים טובים או רעים יחזור אליך משהו אחר. מה שאתה עושה בדיוק, זה מה שיחזור אליך. אם אתה עושה טוב יחזור אליך הטוב, אם אתה עושה רע יחזור אליך הרע, אל תחשוב.

אנשים שדפקו אצלך בדלת, ובכו והתחננו שתתן תרומה, מה נתת להם? 100 דולר. זה מה שחזר אליך. זהו.

הוא אמר: בן אדם צריך לדעת, שלא יחשוב איזה בן אדם בעולם, אולי אני אעשה דברים רעים, אבל הילדים שלי יפנקו אותי למעלה בשמיים מאוד מאוד - זה לא נכון בכלל! מה שאתה עושה זה מה שחוזר עליך. אתה עושה טוב - חוזר אליך הטוב, חס ושלום אתה עושה רע - חוזר לבן אדם הרע.

ובן אדם לא יודע לפעמים כמה השלכות יש לכל מעשה טוב שבן אדם עושה. איזה השלכות גורליות! כשבן אדם עושה טוב הוא לא יודע את ההשלכות שלו על כל מעשה קטן שהוא עושה.

סיפור הסיוע במלון בשוויץ - השפעה על דורות

הסיפור הזה אתם מכירים אותו? אני אספר אותו במהירות ואני עובר לסיפור אחר ואני מסיים.

סיפר איזה יהודי אחד: טסתי למשפחה שלי לשוויץ. אני ברוך השם יש לי פרנסה בשפע. הייתי בשוויץ קרוב לשבוע וחצי.

באחד הלילות אני מגיע לבית מלון, אני רואה זוג הורים חרדים עם הבת שלהם בלובי של הבית מלון.

אני שואל אותם: "מה אתם עושים פה?" אמרו: "תראה, היום ב-4 יש לנו יציאה מהבית מלון בחזרה. ב-4 אנחנו יוצאים לשדה התעופה, ומשם חוזרים לארץ ישראל. עכשיו תראה, בבית מלון מחייבים אותנו שאם אנחנו נשארים פה אחרי 12 בלילה, זה כבר נחשב יום שלם. אז למה בשביל ארבע שעות, נשלם על יום שלם? נשב פה בלובי עד 4. ב-4 ניקח מונית לשדה תעופה ומשם אנחנו נטוס".

"צריכים עזרה? צריכים אוכל?" "לא צריכים שום דבר".

מספר הבן אדם: ב-4 התעוררתי, אמרתי יש פה את הזוג האלו למטה, אני ארד לעזור להם, אולי צריכים איזה משהו, אני ארד.

אומר: ירדתי למטה, אתם צריכים איזה עזרה? אני אסחב לכם את המזוודות שלכם. ובאמת עזרתי להם עם המזוודות, מה שיכולתי לעשות, עזרתי להם. ובסוף לפני שנפרדנו הבאתי להם שוקולד. אמרתי להם: שיהיה לכם שוקולד - משהו מתוק בפה. ובזה נפרדה דרכנו.

שנה שלמה עברה. יום אחד אני מקבל הזמנה - הזמנה לחתונה של אותה בת, זו שהייתה שמה, שעכשיו היא מתחתנת. אמרתי לעצמי: תראה איזה נחמד העולם הזה! בשביל שוקולד שהבאתי לו כבר נהיינו אנחנו חברים, כבר מזמין אותי לחתונה. בסדר, אולי הוא רצה לכבד אותי, אני יודע מה... שלח הזמנה, שיהיה.

עברו איזה יומיים שלושה, הבן אדם מתקשר. "תגיד, הגיעה הזמנה?" "כן, הגיעה הזמנה". "אני חייב שתגיע לחתונה!". אמר: "תשמע, אני בדרך כלל, חוץ מהחתונות של המשפחה אני לא מגיע לשום חתונה". "אתה חייב להגיע הפעם!" "למה אני חייב?", "אני אגיד לך למה - כי אתה השדכן של החתונה פה! אני אספר לך מה שהיה:

הבת שלנו היא התדרדרה למטה למטה... היא התדרדרה ממש למטה ולא ידענו מה לעשות. מה לא עשינו, מה לא ניסינו, שום דבר לא הלך.

אחד היועצים יעץ לנו: אולי לטוס לחוץ לארץ, לשחרר אותה מכל החברות שלה, מכל הסביבה, אולי שמה האוויר של והנוף של שוויץ אולי ישחרר אותה. אני יודע מה, אולי יכול להשפיע עליה שהיא תתחזק. אולי...

נסענו למלון בשוויץ, טיולים, עניינים, מדברים איתה... אין עם מי לדבר, אין עם מי לדבר! זהו, אנחנו חוזרים הביתה. חוזרים בדיוק איך שבאנו, לא יצא מזה שום דבר.

בטיסה הבת אומרת לי: אבא, אתה יודע אבא, אני חוזרת בתשובה. גמרנו אבא, אני חוזרת בתשובה! אני תרשום אותי בסמינר, אני רוצה באמת להתחזק מאוד מאוד.

אני שואל אותה: מה גרם לך להתחזק?

אבא, זה היהודי הזה. היהודי הזה ב-4 לפנות בוקר קם. בשביל מי? בשביל לעזור לעוד איזה יהודי אחד. הוא לא מכיר אותנו, הוא לא מכיר אותנו והוא בא לעזור. הוא בא לעזור לנו, רק כדי לתת לנו את ההרגשה הטובה. בנוסף גם נתן לך שוקולד. תשמע אבא, מכזה עם אני לא רוצה להתנתק! מכזה עם לא רוצה להתנתק.

ברוך השם הבת התחזקה, ובעזרת השם בעוד כמה שבועות היא מתחתנת. תדע לך שמה שהיא מתחתנת זה ממך, ממך הגיע הכל! לכן אני מבקש מאוד שתבוא לחתונה".

בן אדם לא יודע מה הוא פועל ומשפיע במעשים שהוא עושה. בהרגשה הטובה שאתה נותן לבן אדם, אתה לא יודע את ההשלכות! באותו רגע נראה לך 'בסדר, זה נחמד כזה, אתה יודע... זה מעשה יפה...', ואתה לא יודע שזה דורות, דורות על גבי דורות מה שאתה יכול לפעול.

סיפור הבחור מהישיבה - כוח המחילה לפריון

אני מסיים. סיפר הרב אליהו מן שליט"א - הוא המשמש של רבי חיים קנייבסקי. היה יום אחד עת רצון, ישבתי עם רב חיים קנייבסקי וגם הרבנית ישבה שם בשולחן, והיה עת רצון ואמרתי לרבי חיים קנייבסקי: אני רוצה לספר לך סיפור. רב חיים קנייבסקי אמר: כן, תספר.

הוא אומר שהגיעו לפה לבית שני מנהלי תלמוד תורה, הם ביחד מנהלים איזה תלמוד תורה. הם נכנסו לקשיים כספיים מאוד מאוד גדולים של החזקת התלמוד תורה.

הם נסעו לקנדה, הגיעו למונטריאול. הגיעו לשמה, ועשיר אחד גדול אמר: אני נותן לכם עכשיו סכום של כסף, זה כמקדמה. ויש לי סכום של כסף פי 10 מזה, שאני אביא לכם, אבל בתנאי אחד...

אני כבר נשוי שבע שנים. אין לי ילדים. וגם אני יודע למה אין לי ילדים.

אני למדתי בישיבה קטנה בארץ ישראל, הייתי בחור שיעור ג'. ואתה יודע, שתינו יין והשתכרנו, והרגשנו שהעולם שייך לנו. ואני באמצע החגיגות תפסתי את אחד הבחורים - שהיה יתום מאבא - ואני סיפרתי עליו בדיחות וכל החבר'ה התגלגלו מצחוק. ואני, אתה יודע, הייתי גם שתוי והלשון שלי היה חריף, ובאמת זה היה משהו.

ואתה יודע הבחור הזה בכה: "שחרר אותי...", בכה מאוד. ואני ככל שהוא בכה עוד יותר צחקתי עליו, וכל החבר'ה מה זה התגלגלו מצחוק! היה משהו...

אם אני יודע שאין לי ילדים זה בגלל הבן אדם הזה. אני נותן לכם סכום של כסף - תלכו אליו, תתנו לו את הכסף, אולי הוא יתפייס למחול לי.

לקחנו את הכסף, ידענו שמחכה לנו תרומה פי 10 ממה שהוא נותן לנו. הגענו לבן אדם - איך שהזכרנו רק את השם של הבן אדם, הוא אמר: תצאו מהבית שלי! אני לא רוצה לשמוע את השם של הרשע הזה, לא רוצה לשמוע!

מה לא ניסינו לדבר איתו? ניסינו לדבר איתו... "תשמע, מאז עבר למעלה מ-10 שנים, 12 שנים עברו... תמחל לו", "תשמעו! לא רוצה לשמוע, לא רוצה למחול לו!".

ניסינו פה, ניסינו פה... אני מנסה, החבר שלי מנסה איך לשכנע אותו - שום דבר לא עזר. התייאשנו, באנו לצאת.

חבר שלי אומר לו: "אתה יודע, אני רק רוצה להגיד לך משהו. אתה תגיע למעלה בשמיים ויהיה איזה יהודי אחד שיגידו לך שבגללך אין לו ילדים. בגלל שלא מחלת לו. בגלל שלא מחלת לו, בגללך אין לו ילדים".

הוא שמע את זה. הוא אמר: טוב, זה כבר נשמע מוגזם. אמרנו לו: גם הביא לך כסף, תמחל לו. הוא לקח את הכסף ואמר: אני מוחל לו בלב שלם.

שנה לאחר מכן טסנו בחזרה לקנדה. כשהגענו לקנדה, שמענו בבית קול בכי תינוק. הוא אמר שלפני שלושה שבועות נולדה לו בת.

את הסיפור הזה, מספר הרב אליהו מן, סיפרתי לרבי חיים קנייבסקי, ואני רואה את רבי חיים קנייבסקי בוכה. ופתאום הרבנית אומרת לי: גם אצלנו גם זה קרה בבית.

ככה הוא מספר: "הבת שלי" - מספרת עכשיו הרבנית - "הבת שלי למדה בוולף. יום אחד הגיע לכיתה מורה מחליפה, וזאת פעם ראשונה שהיא שם. בזמן ארוחת בוקר, הבת שלי הוציאה איזה פרוסה לאכול, ואז היא אומרת לחברה שלה: אני לא יכולה לברך פה עכשיו, בגלל שלא החליפו את הפח זבל יש ריח רע בכיתה.

המורה מה שמעה? יש בכיתה ריח רע. מה המורה הבינה? שזה ממנה! כן, כי הרי היא חדשה פה, היום הגיעה המורה הזאת! המורה הזאת הגיעה היום, ויש ריח רע בכיתה, מה זה אומר? שזה היא!

במקום היא אמרה לבת: תצאי החוצה! תצאי, אל תשארי פה! היא ניסתה להסביר לה... לא רוצה לשמוע אותך! אני לא רוצה לשמוע אותך אפילו!

קיצור - כל הזמן מספרת את הרבנית קנייבסקי - היא מספרת שהיא לא מוכנה שתחזור עד שיהיה מכתב התנצלות פלוס מכתב מההורים ומהמנהלת.

הבת שלי הגיעה הביתה, בכתה מאוד מאוד. בכתה, נשארה בבית כמעט שבוע. אחרי שבוע כתבנו מכתב התנצלות, על כל מה שהיה, והבת חזרה לסמינר.

עברו מאז 15 שנים. הבת שלי התחתנה, יש לה כבר כמה ילדים. באחד הערבים היא מקבלת טלפון. ממי היא מקבלת טלפון? מהמורה הזאת! היא אמרה לה: לפני הרבה שנים פגעתי בך ואני ממש מצטערת על מה שעשיתי, כי אני כבר למעלה מ-20 שנה בשידוכים ולא הולך לי. כבר עברתי את גיל 40 ולא הולך לי בשידוכים. אני מבקשת שתמחלי לי.

הבת שלי מיד אמרה: בטח! מחילה גמורה! באותו רגע מחלתי לך!

מספרת הרבנית לרב אליהו מן: "תדע לך, באותו שבוע היא התארסה המורה הזאת! זה היה נס כזה שכל אחד ראה בעיניים שלו, איך שפגיעה של בן אדם כזה חמור מאוד, וכשבן אדם מוחל איזה עוצמה יש למחילה.

המשנה בפרקי אבות - מוחל על עלבונו כשיא המדרגות

אני מסיים. כל השיחה הזאת - הייתה הקדמה למשנה באבות. את המשנה הזאת קראתם אותה עשרות פעמים. עכשיו אני קורא את המשנה הפעם הזאת - כל זה הייתה הקדמה למשנה.

המשנה הזאת נמצאת בפרק ו' בפרקי אבות (משנה א):

רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. לא יודע מה זה הדברים הרבה...

ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו. אתה רואה את כל העולם שיש?! שווה להחזיק את כל העולם בשביל הבן אדם הזה!

אתה יודע הוא גם נקרא רע, הוא אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות. אתה יודע איזה מדרגה זה? שיכולים להצביע על בן אדם להגיד עליו: "אתה רואה את הבן אדם הזה? הבן אדם הזה משמח את המקום, משמח את הבריות".

מלבשתו ענווה ויראת שמיים, מכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר, נאמן.

תראה, אני שואל: יש משהו יותר גבוה מזה? יש המשך! יש המשך. מה ההמשך?

מרחקת אותו מן החטא, מקרבתו לידי זכות, נהנים ממנו עצה ותושיה, ומגלים לו רזי תורה, נעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. תראה איזה מדרגות! אבל יש שם עוד מדרגה - ההכי גבוה שיש...

ומוחל על עלבונו. תגיד לי, אתה עושה צחוק? שיא המדרגות! שמעתם איזה מדרגות היו פה: "משמח את המקום, צדיק, חסיד, ישר, נאמן." לא אני אומר את זה, לא אני מעיד עליו! כל אחד נהיה צדיק חסיד. לא! אלוקים מעיד עליו: "צדיק, חסיד, ישר!" שיא המדרגות!

אתה יודע מה המדרגה היותר גבוהה? שיא המדרגות... בסוף המשנה מסיימת: "ומוחל על עלבונו" - שיא המדרגה!

יזכה אותנו השם, שנזכה באמת להגיע למדרגות הגבוהות האלו, לדעת שזה המדרגות הגבוהות. ואם אלוקים באמת, בתוך הימים האלו, מבקש מאיתנו רק שנאהב אחד את השני, רק שנכבד אחד את השני... לא רוצה כלום! אני רוצה שתאהב, שלא יפגע אחד בשני, שכל אחד ימחול לשני. תעשה טוב... וכשתעשה טוב, גם יחזור אליך הטוב.

והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן ואמן.