וישלח תשפ"ה
לראות את העתיד... של כל מעשה קטן!
שיעור 119
לראות את העתיד של כל מעשה קטן!
פרשת וישלח תשפ"ו
רעיונות מרכזיים
- הקושיה על צדיקים שממונם חביב עליהם מגופם
חז"ל אומרים שיעקב אבינו סיכן עצמו לחזור ולקחת פכים קטנים, ומכאן שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. נשמע כאילו הצדיקים קמצנים ואוהבי כסף, וזו קושיה נוראה שקשה להבין.
- ההבדל בין צדיקים לאנשים רגילים - ראיית העתיד
הצדיקים רואים את ההשלכות העתידיות של כל מעשה, בעוד אנשים רגילים רואים רק את המיידי שלפניהם. הם מבינים שממעשה קטן יכולות לצאת השפעות לדורות על גבי דורות, כמו ראייה של 100 או 1000 שנים קדימה.
- פך השמן של יעקב - מקור לנס חנוכה
הש"ך מגלה שהפך שיעקב חזר להביא היה השמן הנסי שיצק על האבן בדרכו לחרן. מאותו שמן נמשחו המשכן, הכהנים והמלכים, ממנו נעשו ניסי אליהו ואלישע, וממנו היה נס פך השמן בחנוכה, ובו יימשח מלך המשיח.
- ערך הממון בעיני הצדיקים - כוח הפעולה
הצדיקים מעריכים את הממון לא מתוך קמצנות, אלא מתוך הבנת הכוח האדיר לפעול טוב באמצעותו. הם רואים בכל שקל הזדמנות ללימוד תורה, שלום בית, חינוך ילדים ותיקון עולם.
- המעשה המושלם - פעולה ללא כל פרסום
בית דין של מעלה מחפש "מעשה מושלם" - מצווה שנעשתה בסתר מוחלט ללא שום כבוד או הכרת טובה. מעשים גדולים שזכו לכבוד אינם מושלמים, רק מעשה שאף אחד לא יודע עליו נחשב למושלם.
- כוח המצווה הנסתרת - 20 שנות חיים
מעשה אחד שנעשה בסתר מוחלט, כמו עזרת הרב אליהו כהן למשפחה בערב שבת, יכול להעניק 20 שנות חיים נוספות. דווקא המצוות הקטנות והנסתרות הן בעלות הערך הגבוה ביותר.
- הרמב"ם - מצווה אחת לשמה מזכה בעולם הבא
מעיקרי האמונה לפי הרמב"ם: אדם שעושה מצווה אחת לשמה בחייו זוכה בה לעולם הבא. הראיה מרבי חנינא בן תרדיון שנתן צדקה מכספו הפרטי בסתר, למרות שמסר נפשו על קידוש השם בפרהסיה.
- ייחודיות היהדות - החסד הנסתר
בעוד שדתות אחרות מפרסמות את מעשי החסד שלהן, ביהדות קיים המושג של "יוסל'ה קמצן הקדוש" - אדם שנותן הכל בסתר מוחלט. זהו החסד האמיתי שאין כמותו בשום דת אחרת.
- השפעות בלתי צפויות של מעשים טובים
מעשה טוב אחד יכול להשפיע באופן בלתי צפוי - כמו סיפור יוסל'ה קמצן שגרם לנין שלו, ראש הכומרים של אירופה, לחזור בתשובה. אף מעשה טוב לא הולך לאיבוד, וההשלכות יכולות להתגלות אחרי דורות.
- כיבוד הורים - השפעה על הדורות הבאים
כאשר ילדים רואים את הוריהם מטפלים בסבים במסירות, זה משפיע על כל המשפחה. הברכה של הרב גרשונוביץ' התקיימה - האם שטיפלה בחמותה זכתה לחתן את כל ילדיה, ורק אז נפטרה.
- הלקח המרכזי - אין לזלזל במעשים קטנים
כל מעשה קטן וכל מצווה פשוטה יכולים להיות בעלי השלכות אדירות שאיננו מסוגלים לראות. מה שנראה לנו כ"פכים קטנים" יכול להיות המקור לתיקון עולם ולישועות גדולות לדורות.
הסיפורים בשיעור
- פך השמן הנצחי של יעקב אבינו
הש"ך על התורה מגלה שהפכים הקטנים שיעקב חזר להביא הכילו את השמן הנסי שיצק על האבן בבית אל. שמן זה התמלא בנס וממנו נמשחו המשכן, הכהנים והמלכים, נעשו ניסי אליהו ואלישע, ממנו היה נס חנוכה, ובו יימשח המלך המשיח.
- החזון איש וחצי הלירה בחוף הים
החזון איש סירב לשלם חצי לירה נוספת עבור גגון בחוף הים, למרות שהולך לשם רק פעם בשנה. הסביר לתלמידו שבחצי לירה זו הוא רואה אברך שקונה לחם, אוכל עם משפחתו, הולך ללמוד ארבע שעות בכולל, ילדיו לומדים בתלמוד תורה ויש שלום בית.
- הרב אליהו כהן ועשרים שנות החיים
בגיל 70 עמד הרב אליהו כהן על סף המוות וחווה חוויה של בית דין של מעלה. אחרי שכל מעשיו הטובים נחשבו "לא מושלמים" כי קיבל עליהם כבוד, סיפר על מקרה אחד: בערב שבת עזר למשפחה שההורים ברחו אחרי מריבה, סידר להם את השבת ויצא מיד כשחזרו, בלי שידעו. זכה ב-20 שנה נוספות ונפטר בגיל 90.
- רבי חנינא בן תרדיון ומעות הפורים
למרות שמסר נפשו על לימוד תורה בפרהסיה בזמן גזירת השמד, המעשה ה"מושלם" של רבי חנינא בן תרדיון היה כשהתחלפו לו מעות פורים במעותיו הפרטיים ונתן הכל לצדקה בסתר. על כך אמר לו רבי יוסי בן קיסמא "יהי רצון שמחלקך יהיה חלקי".
- יוסל'ה קמצן הקדוש וראש הכומרים
במפגש בין-דתי, הרב של אנגליה סיפר על יוסל'ה - מיליונר שנחשב קמצן אך בסתר מימן את כל מוסדות החסד בעיר. ראש הכומרים של אירופה התרגש עד דמעות וגילה שהוא יהודי משומד, נין של יוסל'ה קמצן. הסיפור גרם לו לחזור בתשובה ולעלות לארץ ישראל.
- המשפחה מאופקים וכיבוד האם הסעודית
משפחה שאלה את הרב גרשונוביץ' אם להכניס את האם הסעודית הביתה או לבית אבות. הרב הבטיח שאם יטפלו בה בבית, יזכו לחתן את כל הילדים. כשהאם חלתה במחלה סופנית אחרי חתונת הילד השישי, התפללו על קברו והיא החלימה בנס, חיתנה את כל עשרת הילדים ורק אז נפטרה.
- הרב אליהו כהן ותפילת הנץ 60 שנה
הרב אליהו כהן לא פספס תפילת נץ במשך 60 שנה מגיל 10, גם אחרי שמחות וחתונות. בית דין של מעלה אמר שזה מעשה גדול אך לא מושלם, כי בני המשפחה והשכונה ידעו וכיבדו אותו על כך.
- הרב אליהו ועזריאל כהן - צדקה בסתר כל שישי
כל יום שישי היו הרב אליהו והרב עזריאל כהן קונים מכספם אוכל לשבת למשפחות נזקקות, דופקים בדלת, משאירים את השקיות ובורחים. גם זה לא נחשב "מושלם" כי כל אחד מהם ידע על השני והחזיק לו טובה.
תמלול השיעור
פתיחה - יעקב והפכים הקטנים
"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר".
דורשים חז"ל: "ויוותר יעקב לבדו" - הלך להביא את הפכים הקטנים. היו לו איזה פכים קטנים, הלך באמצע המלחמה, באמצע אזעקות, הלך להביא את הפכים הקטנים.
דורשים חז"ל: מכאן שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.
רבי יעקב, אתה מוכן שאני אגיד את זה עליך? מישהו פה מוכן שאני אגיד את זה עליו? תשמע, הבן אדם הזה מעדיף את הכסף יותר מעצמו. הוא מת על הכסף. אם תשאל אותו "מה אתה מעדיף, את עצמך או את הכסף?" יגיד "את הכסף".
מה יכול להיות? חז"ל ככה אומרים, לא אני ולא אתה. יעקב אבינו. מכאן שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.
לא יכול להיות. לא נעים להגיד את זה על אנשים פשוטים לא נעים להגיד את זה. על יעקב אבינו, על הצדיקים, אפשר להגיד דבר כזה? לא שייך, לא שייך בכלל. קושיה נוראה.
התירוץ - ראיית העתיד
קושיה הזאת הקשנו אותה כמה פעמים, הקשנו אותה. התירוץ אותו תירוץ, רק יש כמה סיפורים חדשים, זהו, זה כל ההבדל.
ההבדל בינינו לבין הצדיקים: הצדיקים רואים גם את המשך החיים. אנחנו רואים רק את מה שלפנינו. תגיד לי, אני עושה פעולה, ואתה יודע, אני רואה את היום, אולי אני רואה מחר. אני רואה מה יהיה בעוד 100 שנה? עוד 1000 שנים? לא. אנחנו לא רואים את זה.
אנחנו לא רואים, אנחנו רואים רק מה שלפנינו. הצדיקים, הם ראו גם את השנים על גבי שנים.
פירוש הש"ך על התורה
את הקושיה שהקשיתי לכם מקשה אותה הש"ך על התורה. הש"ך על התורה זה הרב מרדכי הכהן, מתלמידי האר"י ז"ל, לפני 400-450 שנה משהו כזה. זה הש"ך על התורה. הוא מקשה את הקושיה שהקשיתי לכם, הוא מתרץ ככה. תשמעו מה זה, זה נורא עד מאוד.
יעקב אבינו הלך להביא את הפכים האלו. למה? למה? כי השמן הזה, מאיפה השמן הזה יצא? כשהוא הלך לחרן, שאחרי ש-14 שנים הלך לחרן, שם את הראש שלו והאבנים רבו, ובורא עולם חיבר את כל האבנים. בבוקר הוא מוצא אבן אחת. מה כתוב? "ויצק עליה שמן".
מאיפה השמן הזה? מאיפה השמן הזה יצא? לא היה לו שמן, הוא היה עני מרוד, אליפז לקח לו כל מה שיש. אז מאיפה השמן הזה? היה כדרך נס.
אחרי שיצק עליה השמן, החזיר את זה, השמן בחזרה התמלא. התמלא, כל הבקבוק התמלא. אמר יעקב אבינו: "זה שמן מיוחד, את זה אני רוצה לשמור". ועל זה יעקב אבינו הלך להביא את השמן הזה.
זה לא פך שמן סתם של 20 שקל לליטר, לא. זה אותו פך שמן שהוא יצק עליו על האבן הזאת.
והפך הזה, כותב הש"ך, חי וקיים לעד. בשמן הזה נמשחו המשכן וכליו. בשמן הזה משחו את אהרון ובניו. בשמן הזה משחו את דוד המלך ואת שלמה למלך על ישראל. בשמן הזה עשה אליהו הנביא נס עם הצרפית. ובשמן הזה עשה אלישע עם אשת עובדיה עם השמן הזה. וזה השמן שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול ונעשה בו נס חנוכה. והשמן הזה חי וקיים לעד, ובו ימשח מלך המשיח. [אמן]
ככה כותב הש"ך על התורה.
אנחנו רואים את השמן הזה. יעקב אבינו אומר לך: "מכאן שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם". למה? כי אני בממון שלי, אתה יודע מה אני יכול לעשות? אתה יודע איזה פעולות, איזה פעולות הבן אדם יכול לעשות על ידי הממון שלו? יכול לעשות דברים שאתה לא מאמין שאפשר לבצע אותם.
לכן הצדיקים הממון היה חביב להם. לא שהם מתו על הכסף. כשאתה רוצה ללכת לקבל צדקה, למי אתה הולך? לצדיקים. כי הם יתנו לך, הכי הרבה יתנו לך. כן, כי הם יודעים כמה אפשר לפעול על ידי הממון.
ועל ידי הממון שבן אדם פועל, הוא לא יודע את ההשלכות אחר כך, כמו יעקב אבינו. מזה יצא לנו חנוכה. מהשמן הזה יצא לנו נס חנוכה, דורות על גבי דורות. מאותו שמן שיעקב אבינו הלך להביא אותו.
סיפור החזון איש וחצי הלירה
החזון איש היה הולך פעם בשנה לים התיכון. הוא היה אומר שמי שהולך בקיץ לים התיכון זה חיסון לשפעת לחורף. ככה היה, והיה הולך ויושב שמה על הים, רק את הרגליים שלו היה מרטיב, רק את הרגליים שלו בים.
עכשיו כשהוא נכנס, אמר לו השומר בפתח: "תשמע, יש שני כרטיסים. יש כרטיס שאם אתה רוצה, זה עולה לירה - זה ספסל פלוס גגון. יש חצי לירה - זה רק ספסל, אין גגון".
אומר לו החזון איש: "בטח, חצי לירה, לא יותר מזה".
אומר לו הרב גריינמן, הלך איתו התלמיד של הרב... [אני לא יודע, הרב חיים או הרב שמואל, אני לא זוכר מי זה היה]. הרב גריינמן אומר לו: "הרב, אנחנו פעם בשנה הולכים לים, לא הולכים כל יום. פעם בשנה הולכים לים. אני לא מבין, חצי לירה פעם בשנה? מה, אתה יושב בים, חם, חום, השמש על הראש שלך. מה, לא חבל? עוד חצי לירה, ואז גמרנו".
אומר לו החזון איש: "מה, אתה מזלזל בחצי לירה? אני, חצי לירה, נותן את זה לאברך. האברך קונה בזה לחם שלם. בלחם הזה הוא אוכל, ואשתו והילדים אוכלים. כשהוא אוכל הוא הולך לכולל, לומד ארבע שעות. אז מהחצי לירה שנתתי לו יש פה ארבע שעות של לימוד תורה. יש פה שלום בית שאשתו שבעה והילדים שבעים, והילדים הולכים לתלמוד תורה שבעים.
אתה רואה חצי לירה? אתה רואה חצי לירה? אני רואה פה אברך שלומד ארבע שעות. אני רואה שלום בית. אני רואה ילדים בתוך התלמוד תורה משחקים. זה מה שאני רואה".
זה "מכאן שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם", כי הם ידעו מה אפשר לפעול, מה אפשר לפעול. ומה ההשלכות שבן אדם - אתה רואה שאתה עושה איזה פעולה ואתה לא יודע את ההשלכות שאפשר לעשות מפעולה אחת.
סיפור הרב אליהו כהן - 20 שנות חיים
בתשפ"ה נפטר הרב אליהו כהן זצ"ל בגיל 90. הוא היה דיין אצל הרב מחפוד בבית הדין. שנה שעברה תשפ"ה הוא נפטר.
לפני שהוא נפטר הוא סיפר: כשהוא היה בגיל 70, הוא חלה חולי גדול מאוד, ממש חולי גדול מאוד מאוד חלה ועמד על שערי מוות. הוא סיפר: הוא היה למעלה בשמיים, כמוות קליני. ככה הוא סיפר.
אמרו לו: "רבי אליהו, אם תגיד לנו זכות..." תשמע, אמרו ככה, אמרו לו: "מצד החיים, החיים שלך למעלה נגזרו לך 70 שנה. החיים נגמרו, זהו, מצד החיים נגמרו. אבל אם תספר לנו איזה מעשה גדול שעשית, אנחנו ניתן לך אריכות ימים ושנים".
הוא אמר ככה: "אני הייתי 45 שנה ר"מ בישיבת אוהל משה. 45 שנה. עבדתי שמה בלי שעות, בלי שעות עבדתי שמה. הייתי עובד יום ולילה, לוקח תלמידים מבתים הרוסים, מרים אותם. מהם יצאו רבנים, דיינים, תלמידי חכמים, אברכים, אנשים טובים. השקעתי 45 שנה אני משקיע בתלמידים".
אמרו לו: "רבי אליהו, השכר גדול עד אין ספור מה שעשית. אבל אנחנו צריכים מעשה מושלם. קיבלת על זה כבוד. היה במסיבת חנוכה אמרו 'בכבוד הר"מ החשוב הרב אליהו כהן'? אה, קיבלת כבוד על זה. נחמד, אבל אה, זה לא מעשה מושלם. ספר לנו מעשה מושלם שעשית".
אמר: "כן, יש לי מעשה מושלם. אני מגיל 10, מגיל 10 עד היום, 60 שנה, לא פספסתי פעם אחת תפילה בנץ. אתם יודעים מה זה? לא פספסתי פעם אחת תפילה בנץ. שמחות, חגים, היו הילדים התחתנו, חזרנו מאוחר - שום דבר. אני תפילה בנץ. נץ זה נץ. 60 שנה מגיל 10 עד היום לא פספסתי פעם אחת תפילה בנץ".
אמרו לו: "אתה צודק, מעשה גדול. לא מושלם. למה? כי בשכונה, בשכונה הכירו אותך. הכירו אותך בשכונה שאתה קם בנץ. ובני הבית כולם אחרי איזה שמחה משפחתית, כולם אמרו לך: 'אבא, איך קמת? אבא, איך יכול להיות? אתה ישנת בשעה ארבע, איך קמת בחמש?' קיבלת על זה כבוד. מעשה גדול, אבל לא מעשה מושלם".
אמר: "מה, מה יש לי להגיד להם? מה אני כבר יכול להגיד לבית הדין? כל מה שאני אומר הלך לאיבוד".
"אני אומר להם: אני כל יום שישי, אני והרב עזריאל כהן, היינו מכספנו הפרטי קונים אוכל, הולכים לבתים שאנחנו יודעים שאין להם מה לאכול. דופקים בדלת, שמים את השקית, דופקים בדלת והולכים. אף אחד לא ידע. זה היה באמת צדקה, באמת בלי שאף אחד ידע".
אומרים: "אתה צודק, זה אף אחד לא יודע מזה. אבל הרב עזריאל החזיק לך טובה, וגם אתה החזקת טובה לרב עזריאל. אז זה לא מעשה מושלם".
אמר: "אין לי מה להגיד. כל מה שאני אומר, אמרו לי 'בסדר, מעשה גדול, לא מושלם'. מה אני אגיד להם?"
אמר להם: "אה, אתם יודעים מה? יאללה, יש לי עוד סיפור, יש לי עוד סיפור.
יום שישי. זהו, נגמר הכל, התלבשתי לכבוד שבת, אני יוצא לבית כנסת להתפלל מנחה. אני עובר ברחוב עזרא בבני ברק. אני שומע מאיזה קומה שניה בכיות של ילדים בוכים. כל הילדים בוכים. אמרתי לעצמי: 'וואי וואי, בטח ההורים, ערב שבת, שיא העצבים, בטח קרעו את המכות, קרעו אותם. כולם בוכים פה עכשיו'. אמרתי: 'וואי וואי, מה עשו להם ההורים האלו?'
אני הולך. פתאום אני מרגיש משהו, מישהו בלב אומר לי: 'רב אליהו, אתה שומע? משפחה פה, אנשים בוכים, ואתה הולך? אתה לא משגיח עליהם? מה אתה, נורמלי? תחזור, תבדוק מה קורה'.
חזרתי בחזרה, חזרתי בחזרה. עליתי קומה שניה, אני דופק. אף אחד לא פותח לי. אני שומע בכיות, דופק. אני אומר: 'זה הרב אליהו! הרב אליהו! הדיין של הרב מחפוד! הרב אליהו!' דופק. עד שאחד הילדים פתח לי את הדלת.
כל הילדים בוכים, בית מבולגן. אני שואל אחד הילדים, אומר לי: 'אבא ואמא רבו. אבל מה זה רבו? רבו כמו שצריך. ואמא נמאס לה מהמריבות, ואמא ברחה מהבית. אמא ברחה מהבית. ואבא אמר אני אלך לחפש את אמא. אין לנו לא אבא לא אמא, והתחלנו לבכות'.
הרב אליהו מסתכל בשעון - עוד 20 דקות שקיעה. אומר: 'אין הרבה זמן למשחקים'.
אני ישר אמרתי לילדים: 'תורידו את כל המוקצה שיש על השולחן!' מיד רצתי, נכנסתי למטבח, שמתי את הפלטה, שעון שבת. נכנסתי, סידרתי, שמתי את הסירים, מה שהיה מוכן שמתי, סידרתי. הדלקתי נרות שבת. אמרתי: 'מה שיש לפני השקיעה נעשה הכל, דברים אחרים נעשה אחר כך'. סידרתי את הכל.
אחרי שסידרתי, הילדים נרגעו. שמנו מפה על השולחן, הכל היה מסודר כמו שצריך. אחרי שהכל מוכן, אני מתחיל לראות - אנשים כבר יוצאים מבית כנסת, מערבית כבר יוצאים מהבית כנסת, חוזרים הביתה. אמרתי: 'בטח עכשיו הזוג האלו יחזרו, יראו אותי, איך הם יתביישו! הרב אליהו כהן תפס אותנו על חם. לא נעים'.
עמדתי מאחורי הדלת. ככה אני עומד שמה. איך שאני שומע דפיקות בדלת, ההורים נכנסו. איך שנכנסו ההורים, ישר אני יצאתי החוצה".
אמרו לו בשמיים: "רבי אליהו, מעשה מושלם. אתה תזכה בזה 20 שנה לחיות. 20 שנה לחיות על זה. כיוון שאף אחד לא יודע מהסיפור הזה".
אומר: "חזרתי הביתה, הלכתי לתפילת ערבית ביחידות. הלכתי לתפילת ערבית ביחידות. חזרתי הביתה, לא סיפרתי לאף אחד כלום, לא סיפרתי לאף אחד כלום. לא לאשתי, לאף אחד. אמרו לי: 'מעשה מושלם, אתה תזכה ל-20 שנה של חיים'".
והוא זכה. אחרי שכבר נגמר התקציב, התקציב שלו היה 70 שנה - נפטר בגיל 90.
הלקח - המעשים הנסתרים
כל אחד מאיתנו יש לו את המעשים הפרטיים שלו. המעשים הפרטיים הקטנים האלו שאף אחד לא רואה אותם. אם זכית לעשות איזה מצווה שאף אחד לא רואה אותה, תעלים אותה גם מעצמך. תעלים אותה. אל תספר לשום בן אדם.
אתה לא יודע - 60 שנה בנץ, מישהו פה יכול לעמוד בזה? 60 שנה בנץ, לא פספס פעם אחת? זה לא מושלם עדיין, זה לא מושלם. אבל מעשה אחד שבן אדם עושה כשאף אחד לא יודע - מושלם. לפעמים זה 20 שנה של חיים. 20 שנה של חיים.
לכן יעקב אבינו אומר: "אתה רואה את הפכים הקטנים? אני רואה את ההשלכות בלי סוף".
הרמב"ם - מצווה אחת לשמה
ולכן כותב הרמב"ם, הזכרנו את הרמב"ם הזה עשרות פעמים. סוף מסכת מכות בפירוש המשניות.
מעיקרי האמונה כותב הרמב"ם: שיעשה אדם מצווה אחת לשמה, פעם אחת בחיים שלו יעשה מצווה - זכה בה לחיי עולם הבא.
וממה שיורה על העיקר הזה, אומר הרמב"ם: "ומי אמר שמה שאני אומר לך זה נכון? מי אמר לך שמה שאני אומר זה נכון?"
אומר הרמב"ם: ממה ששאל רבי חנינא בן תרדיון את רבי יוסי בן קיסמא. שאל אותו: "מה אני לחיי עולם הבא?" אמר לו רבי יוסי בן קיסמא: "כלום מעשה בא לידך? מה אתה חושב שעולם הבא זוכים ככה? תביא איזה מעשה".
אמר לו: "כן, יום אחד התחלפו לי מעות של פורים במעותיי ונתתי הכל לצדקה".
מה אמר לו רבי יוסי בן קיסמא? "יהי רצון שמחלקך יהיה חלקי ומגורלך יהיה גורלי".
מה, אתה לא רואה אותו שהוא מקהיל קהילות ברבים, מוסר את נפשו. זה לא היה מקהיל קהילות ברבים רק בקיצוצים - מי שלימד תורה הרגו אותו, שרפו אותו אחר כך גם כן. והוא ממשיך ללמד תורה, מוסר את נפשו, מת על התורה. זה לא מעשה מושלם עדיין. לא. מעשה גדול, לא מושלם.
אבל הוא היה גבאי צדקה. אף אחד לא דמיין על עצמו שכשהוא נתן לעני 100 שקלים, בתוך ה-100 שקלים יש את ה-20 שקלים שלו פרטיים. כולם דמיינו: "אתה גבאי צדקה, אספת כסף מהקופת צדקה, חילקת לעניים". אף אחד לא דמיין ש-20 שקלים זה של מי? שלו. אה, זה שלך פרטי? זה מצווה אישית שלך, שלך. זכה בה לחיי עולם הבא.
לכן בן אדם צריך לדעת - מצוות שאתה עושה הם כאלו יקרות. תראה את ההשלכות. מאותם פכים של יעקב אבינו - מזה יצא לנו חנוכה.
סיפור הרב של אנגליה ויוסל'ה קמצן הקדוש
סיפר הרב של אנגליה [בריטניה, אנגליה - לא יודע אפילו איך אומרים את זה]. קיצור, יום אחד קיבלתי טלפון מהאנשים אלו של הדתות. הם רוצים לעשות מפגש בין כל הדתות - של האיסלאם, של הנצרות ושל היהדות. מהנצרות הביאו את ראש הכומרים של כל אירופה. ראש הכומרים של כל אירופה. ומהיהדות הם בחרו ברב של אנגליה. ומהאיסלאם לא יודע את מי הביאו.
קיצור, אז הם ביקשו אם הוא יכול לבוא למפגש הזה. זה היה סיפור מזמן, הוא התקשר לרב שך, שאל אותו האם ללכת לכזה מפגש או לא. אומר לו: "כן, תלך". אומר לו הרב שך: "תלך למפגש הזה". הוא הלך למפגש.
הוא הגיע לשמה. קיצור, כל דת מספרת מה מיוחד בדת שלה. כשהגיע התור שלו, שאלו אותו: "מה מיוחד בדת של היהדות?" אמר: "מה, מה אני אספר לגויים? שיש תורה? שיש קדושה? מה הם מבינים?
אמר להם: תדעו לכם, יהודים - הדת של היהדות מלאה בחסד. לא תמצאו בשום מקום ארגוני חסד כמו אצל היהודים. כל אחד דואג לעזור לשני, לאהוב את השני. זה מגיע רק מהיהדות. בשום דת לא תמצא כזה עזרה כמו אצל היהדות".
אחרי שהוא סיים, ראש הכומרים אומר לו: "מה אתה מדבר? מה אתה מדבר? אצלנו פי 10 מאצלכם! אנחנו, כל כנסייה זה בית תמחוי. כל כנסייה אצלנו זה בית תמחוי. מכינים אוכל לעניים, נותנים להם ושופכים להם אוכל, ודואגים לכל מיני מדינות שאין להם, דואגים לעניים, דואגים למסכנים. מה אתה מדבר? אצלכם ביהדות מה עושים?"
אומר לו הבן אדם: "אתה צודק. אבל אצלכם אין 'יוסל'ה קמצן קדוש'. אצלכם אין את זה. אם אתם עושים איזה מצווה, אתם דואגים לפרסם אותה בכל מקום. אבל לעשות מצווה בלי פרסומת? אין אצלכם. זה רק אצל היהדות".
שואל אותו ראש הכומרים: "תגיד לי, מה זה יוסל'ה קמצן קדוש?"
"אני אספר לך..." [יש בזה מלא גרסאות, אני מספר איך שהוא סיפר. לא משנה הגרסאות, משנה רק הסוף של הסיפור].
"...אומר, תשמע, היה איזה יהודי אחד באיזה עיירה, קראו לו יוסל'ה. מיליונר גדול, לא תרם 10 אגורות לצדקה. 'ויברך דוד' לא שם אפילו 10 אגורות. תשים - לא שם.
מצד שני, רב העיר פתח 20 מקומות של חסד. רב העיר פתח כוללים, פתח בתי חולים, פתח דאגה, בתי תמחוי, משהו משהו. כולם בירכו את הרב, ובאותו תוך כדי דיבור מקללים את יוסל'ה הזה. ככה היה. וכמה שאנשים ניסו לדבר איתו על ליבו, אולי תתרום משהו, תעשה - לא מוכן לשמוע".
[ככה מספר לו הרב של אנגליה לראש הכומרים] "...קיצור, בסוף יוסל'ה הזה הגיע זמנו, נפטר. הרב הכריז במודעות שכולם צריכים להגיע להלוויה. כשאני אומר כולם - כולם, גם תינוקות, כולם. כולם צריכים להגיע. כל העיר צריכה לצאת להלוויה של יוסל'ה.
אנשים לא הבינו: מה? איזה הלוויה? מי יוסל'ה הזה? אסור שיהיה לו מניין אפילו! טוב, הגיעו להלוויה. ואז הרב מספיד.
הרב אומר: 'תדעו לכם, יוסל'ה הזה, כל מה שראיתם - כל הכוללים שיש, כל הכוללים זה יוסל'ה מימן את הכל. ראיתם את בתי התמחוי, את האוכל, בתי חולים, כל מה שהיה - זה הכל יוסל'ה תרם את הכל. הכל הוא תרם, נתן. הוא לא רצה שיעשו לו פרסומת על המצוות שהוא עשה'".
אומר לו הרב של אנגליה: "אצלכם אין כזה, אין כאלו אנשים".
ראש הכומרים התחיל לבכות. התחיל לבכות. "מה אתה בוכה?" אומר לו: "אני יהודי משומד. אני, אמא שלי כל הזמן הייתה אומרת לי שהיא הנכדה של יוסל'ה קמצן קדוש. היא הנכדה, ואני נין שלו. אני כל הזמן בלב שלי אומרים לי 'תחזור ליהדות'. ולא, אני לא יכול, אתה יודע, עם המעמד שלי זה לא מתאים לי כבר. כשסיפרת לי שביהדות יש יוסל'ה קמצן קדוש - אמרתי, אני חוזר".
ובסוף חזר בתשובה. עלה לארץ ישראל, עזב את הכל וחזר בתשובה.
אתה עושה איזה מעשה ואתה אומר לעצמך: "תשמע, מה יצא מהמעשים האלו? הנין שלך - ראש הכומרים של כל אירופה!", אל תדאג, אל תדאג. שום מעשה טוב לא נאבד. שום מעשה טוב לא נאבד.
אה, אתה רודף על הפכים? נו, מה יצא מהפכים האלו? יצא לך חנוכה. מה זה "מה יצא"? עולמות יוצאים מזה!
לכן כל בן אדם - תעשה מצוות, אתה לא יודע מה אפשר להרוויח מכל מצווה שבן אדם עושה.
סיום - כיבוד הורים והארכת ימים
אני מסיים.
סיפרה איזו משפחה מאופקים: "אמא שלנו נהייתה אישה סיעודית. הלכנו לרב יוסף גרשונוביץ'. רבי, מה נעשה עם אמא? נכניס אותה הביתה אלינו ואנחנו נטפל בה? או שאנחנו ניקח אותה לבית אבות?"
אמר להם הרב: "לא, תכניסו אותה הביתה. שהילדים יראו איך אתם מקיימים מצוות כיבוד אב ואם. ואני מבטיח לכם שתזכו לחתן את כל הילדים בכבוד גדול ובלב שמח".
באמת ככה היה. הכניסו את אמא הביתה וטיפלו בה מאוד מאוד.
"לנו בבית", מספר אחד הילדים, "היה לנו 10 ילדים בבית. 10 ילדים. באחד הילדים שאמא חיתנה, הסבתא נפטרה. בבן השישי האמא חלתה. האמא חלתה מאוד. הרופאים כבר הודיעו לנו: 'שממש אנחנו מצטערים, מאוחר מאוד. נשאר לאמא שלושה חודשים לחיות, זהו'.
הלכנו כל האחים לציון של הרב יוסף גרשונוביץ'. אמרנו לו: 'רבי, אתה הבטחת לאמא שאם היא תכניס את סבתא הביתה ותטפל בה, היא תזכה לחתן את כל הילדים. תזכה לחתן את כל הילדים בכבוד. איפה ההבטחה שלך? הרופאים כבר התייאשו מאמא. איפה ההבטחה שלך שנזכה?'
ובאמת כדרך נס, כדרך נס, עבר איזה חודש ופתאום אמא אומרת שהיא מרגישה יותר טוב. עוד תקופה, המחלה נעלמה. ואמא זכתה לחתן את כל הילדים בכבוד ובשמחה. אחרי שנגמר השבע ברכות של הילד האחרון, פתאום אמא הרגישה לא הכי טוב. לאט לאט המצב הידרדר והמצב נגמר, נפטרה האמא".
בן אדם עושה איזה מצווה והוא חושב לעצמו: "תשמע, אני משקיע, אבל מה אני מקבל כתמורה?" אתה מקבל המון. אתה מקבל את המצווה עצמה ואתה מקבל המון תמורה שאתה לא מודע לזה. כל מצווה שאתה עושה יש לה השלכות, לפעמים גם אחרי 2000 שנה.
אתה לא יודע איזה מצוות עומדות לבן אדם. אתה לא יודע, מצוות שנראה לך שאף אחד לא ראה אותם, אף אחד לא ידע מהם - אלו המצוות שנותנים עוד 20 שנה לחיות.
והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן ואמן.