שמות תשפ"ו
רק לעשות שלוש פסיעות!
שיעור 125
רק לעשות שלוש פסיעות
פרשת שמות תשפ"ו
רעיונות מרכזיים
- שלוש פסיעות שמשנות גורל
משה רבינו זכה להתגלות ה' בסנה רק בזכות שלוש פסיעות שפסע או שעיקם צווארו לראות. המכתב מאליהו כותב שאילו לא עשה כן, לא היה זוכה להיות משה רבינו - כל גורלו נקבע בשלוש פסיעות קטנות.
- המצוות הקטנות הן הגדולות
כשה' אומר למשה "נצטערת", הכוונה לצער הקטן שלקח על עצמו. דווקא המאמץ הקטן ביותר, שנראה זניח, הוא שמביא לשכר הגדול ביותר ולהתגלות האלוקית.
- מעשה קטן של רב - השפעה עצומה על תלמיד
הרב אליהו שרץ זצ"ל, שהסביר בסבלנות לתלמיד שלוש פעמים עד שהבין, שינה את חייו של אותו תלמיד (הרב איתן כהן). בניגוד לרבנים הקשוחים בשיעור א', גישתו החמה גרמה לתלמיד להתחיל ללמוד תורה ברצינות.
- הביזיון שמציל מגזירות
כאשר אדם מקבל ביזיון ושותק, זה יכול להציל מגזירות קשות. האח שביזה את אחיו בפומבי בגלל כעס על חובות שנחשפו למע"מ, למעשה הציל את בת אחיו מתאונה קטלנית באותו יום.
- כפייה על מצוות - ההשפעה הנסתרת
הגמרא אומרת שכופים אדם לקיים מצוות עד שתצא נפשו. גם יהודי רחוק שמקיים מצווה בכפייה, משפיע שפע עצום בבריאה שאיננו רואים בעיניים גשמיות.
- שלוש פסיעות של אמונה - פרנסה בשפע
מהנדס חשמל שוויתר על 22 שנות ותק בגלל שמירת שבת, נראה כאילו הפסיד הכל. אך דווקא המסירות נפש הזו הביאה לו תוך ימים ספורים עבודה טובה יותר עם משכורת גבוהה יותר.
- כל אחד והניסיון הפרטי שלו
לכל אדם יש את "השלוש פסיעות" שלו - הרגע הקריטי שבו החלטה קטנה אחת יכולה לשנות את כל חייו. צריך לזהות את הרגעים האלו ולעמוד בהם באומץ.
- עד אחד נאמן באיסורין - אמון בגדולי ישראל
כשהרב עובדיה פסק שמותר לאכול מוצרים בהכשר הרבנות, התלמידים התקשו להבין. הרב יצחק יוסף הסביר שאביו עצמו סומך על כך ("עד אחד נאמן באיסורין"), ולמדנו על החשיבות של אמון בפסיקות גדולי ישראל.
- החלטה אמיצה אחת משנה הכל
לפעמים צעד אחד קטן, החלטה אמיצה אחת, יכולים לשנות את כל החיים. אין לזלזל בהחלטות שנראות קטנות - הן עלולות להיות המפנה הגדול ביותר בחיינו.
הסיפורים בשיעור
- הישיבה הקטנה והרבנים המנוגדים
בישיבה קטנה בירושלים, מתוך 40 בחורים נשארו רק 20 עם כיפה בגלל הקשיחות של הרבנים. הרב איתן כהן מספר כיצד בשיעור א' חי בפחד מהרבנים שצעקו ביזו, אך בשיעור ב' פגש את הרב אליהו שרץ זצ"ל שהסביר לו בסבלנות עד שהבין, מה שגרם לו להתחיל ללמוד תורה ברצינות.
- מסטיק בזוקה והפסיקה של הרב עובדיה
בחורי ישיבה שגדלו על האמונה שמסטיק בזוקה מכיל "דם חזיר", הופתעו כשהרב עובדיה פסק שמותר לאכול מסטיק בזוקה בהכשר הרבנות. הרב יצחק יוסף הסביר שאביו עצמו אוכל נס קפה בהכשר רבנות, כי "עד אחד נאמן באיסורין" - זו הלכה בשולחן ערוך ולא סתם פתגם.
- האח שביזה והבת שניצלה
קבלן הלווה לאחיו 7 מיליון שקל לרשת חנויות שקרסה. כשמע"מ חקרו על ההעברות, האח כעס וביזה אותו בפומבי בחניון. שלוש שעות אחר כך קיבל טלפון שבתו נפגעה בתאונה קשה - עפה מעל אוטובוס אך ניצלה בנס ללא שבר אחד. הבין שהביזיון שקיבל מאחיו הציל את בתו ממוות.
- 22 שנה בחברת חשמל - ויתור על שבת
מהנדס חשמל עם 22 שנות ותק סירב לשמור שבת מחשש לאבד עבודה ופיצויים. לאחר שיעור תורה, אשתו לחצה עליו להחליט "מי מפרנס - אלוקים או חברת חשמל?". החליט לשמור שבת ופוטר מיד. בתוך ימים ספורים פגש חבר רוסי שחיבר אותו לעבודה בחברת מתכות עם משכורת התחלתית גבוהה יותר מזו שקיבל אחרי 22 שנה.
- היהודי הרחוק שכופים עליו מצות
הגמרא מספרת על יהודי שסירב לאכול מצה בליל הסדר. הביאו דיין, הביאו את "צ'ארלי" עם הפטיש, והכו אותו עד שהסכים לאכול. הרב מסביר שאפילו יהודי רחוק כזה, כשאוכל מצה - משפיע שפע עצום בבריאה שאיננו רואים, ולכן כופים עליו.
- הספסל בישיבה שהוליד גדולים
באותו ספסל בישיבה הקטנה ישבו הרב פתח סופר, הרב איתן כהן, ובסמוך ישבו הרב אייל עמרמי והרב רונן חצרוני - כולם היום רבנים מפורסמים. מראה איך מקום אחד קטן יכול להוליד כל כך הרבה השפעה רוחנית.
תמלול השיעור
פתיחה - משה רבינו והסנה הבוער
התחלנו ברוך השם חומש חדש, חומש חדש - חומש שמות.
"ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מדוע לא יבער הסנה. וירא ה' כי סר לראות...".
כותב המדרש תנחומא (שמות טו): מה ה' ראה? מה ה' ראה שמשה סר לראות? רבי יוחנן אמר: שלוש פסיעות פסע. ריש לקיש אמר: עיקם צווארו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "נצטערת? חייך שאני נגלה עליך".
איזה נורא! אז המחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש - מה עשה משה רבינו כשראה "וירא ה' כי סר לראות"? מה הוא עשה?
לפי רבי יוחנן - פסע שלוש פסיעות, כמו בעושה שלום בשלוש פסיעות.
לפי ריש לקיש - אפילו לא זז מהמקום. מה הוא עשה? עיקם צווארו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: "נצטערת?"
נצטערת? מישהו שהגיע פה לבית הכנסת, הוא מרגיש שהוא הצטער? לא יודע. שלושה צעדים? כל אחד עושה פה מאה, מאתיים, חמש מאות צעדים עושים פה.
אני לא מבין, מישהו פעם מרגיש "אה, איזה צער לבוא לבית כנסת"? איך אפשר להגיד "נצטערת"? עיקם צווארו.
פלא פלאים! כותב המכתב מאליהו (חלק ד' עמוד 276):
ואם משה רבינו לא היה הולך שלושה צעדים - הוא לא היה משה רבינו! לא היה משה רבינו. ה' לא היה נגלה עליו.
יוצא שבין להיות משה רבינו או לא להיות משה רבינו - זה שלושה צעדים בחיים!
לפעמים בחיים שלנו יש שלושה צעדים. בחיים לפעמים יש רק עיקם צווארו. זה מה שיש.
סיפור אישי - הישיבה הקטנה
כשאני הייתי בישיבה קטנה, אז אני ישבתי באותו ספסל עם הרב יפתח סופר. אני מדבר איתכם עכשיו על שיעור א' ישיבה קטנה. באותו ספסל - אני לא הכרתי אותו, אני באתי מטבריה.
באותו ספסל ישבתי עם הרב יפתח סופר. שני ספסלים אחר כך ישב הרב אייל עמרמי. ספסל אחד ליד ישב הרב רונן יצחק. ככה, אתה יודע, פה יש את זה.
אז הבאתי לכם סיפור מהרב אייל עמרמי. אני רק חוזר, אני כל פעם חוזר ואומר לכם - כשהייתי בישיבה קטנה, אני כל פעם חוזר על זה, אני בעצמי מאוד מתרגש מזה.
מה אפשר לעשות בשלושנ צעדים? מה זה עיקם צווארו?
אני אמרתי לכם - אני בישיבה קטנה, היינו שיעור א', ארבעים בחורים. מתוכם נשארנו עשרים עם כיפה על הראש. עשרים הלכו, הלכו. עשרים הלכו.
השיעורים היו מאוד קשים, הרבנים היו מאוד מאוד - שפה הכי קצרה - הכי אכזרים שיכולים להיות. אני קורא לזה אכזרי כי באמת זה אכזרי. זה "אח זר" - אח זר, זה אכזרי. זה בלשון "אח שהוא זר לך", זה "אך זר".
וזהו, לא החזיקו מעמד. הרבה הלכו, הרבה הלכו. ממש הרבה הרבה נעלמו. אה, ככה אתה יודע, כולנו גם אלו שנשארו - נשארנו על הגדר. ככה אתה יודע, אה, ה' ירחם עלינו.
המפנה - הרב אליהו שרס זצ"ל
אז כשהגעתי לשיעור ב', היה שם הרב אליהו שרס זכרונו לברכה (נפטר שב"ק ויגש, י"א טבת תשפ"א).
הרב עובדיה אמר לנו - היינו הולכים לרב עובדיה כל יום שישי. הלשכה של הרב עובדיה הייתה בקטמון, והישיבה הייתה בקטמון. היינו הולכים לרב עובדיה כל יום שישי, היינו הולכים לשאול אותו.
והיינו הולכים גם ל'בית זקנים'. היה שם תלמיד החפץ חיים. היינו הולכים לבקר אותו - תלמיד החפץ חיים!
וזקן אחד מתוך הזקנים שם אמר שהוא מוכר מסטיק בזוקה. כמה זה עולה? -עשרים בשקל. אתה יודע מה זה עשרים בשקל? איפה אתה קונה עשרים בשקל?
אבל מסטיק בזוקה זה בהכשר הרבנות נצרת עלית. עכשיו, לא אוכלים רבנות, אבל כשעשרים בשקל - מתחילה להיות שאלה. מתחילה להיות שאלה.
עכשיו, אנחנו מעולם לא אכלנו מסטיק בזוקה, כי תמיד אמרו לנו כשהיינו קטנים: "למה מסטיק בזוקה הוא אדום? כי שמו שם דם של חזיר". אז לא אכלנו. זו הסיבה.
השאלה לרב עובדיה
קיצור, הלכנו לרב עובדיה. שאלנו את הרב עובדיה: "האם מותר לאכול מסטיק בזוקה בהכשר הרבנות נצרת עלית?" גם לא מהדרין. לא יודע בזמנים ההם אם היה מהדרין בכלל. אני לא יודע אם היה מושג כזה.
הרב עובדיה אמר: "מותר לאכול".
חשבנו שהרב עובדיה לא הבין את השאלה. "מה זה מותר לאכול? איך מותר לאכול?"
שבוע הבא באנו שוב, כתבנו לו: "האם מותר לאכול מסטיק בזוקה בהכשר הרבנות נצרת עלית?"
אמר: "אמרתי לכם שבוע שעבר - מותר לאכול!"
טוב, לא הבנו. הלכנו לרב יצחק יוסף, הוא היה שם באותו מקום. אמרנו לו: "הרב, איך אבא כותב שמותר לאכול רבנות נצרת עלית?"
אמר: "מה, לא מבינים? הרב עובדיה בעצמו אוכל את זה!... הוא לא אוכל מסטיק..."
"לא, הוא לא אוכל מסטיקים, אבל הוא אוכל קפה, נס קפה, בהשגחת הרבנות נצרת עלית".
"איך יכול להיות?"
אומר: "מה פירוש 'איך יכול להיות'? עד אחד נאמן באיסורין!"
"מה זה, זה כאילו זה פתגם?"
"זה לא פתגם! זה הלכה בשולחן ערוך!" (יו"ד סימן קכז סעיף ג)
"מה, מה זה כאילו זה פתגם כזה?"
"לא! זה הלכה בשולחן ערוך!"
אוהו! מאותו זמן קנינו מסטיק של בזוקה...
הרב אליהו שרס - המפנה הגדול
טוב, אז הייתי שיעור ב'. והרב עובדיה אמר לנו כל הזמן: "תקפידו מאוד ללמוד את השיעורים אצל הרב אליהו שרס, מגדולי הפשטנים בירושלים".
אז ידענו - אם הרב עובדיה אמר, היינו מאוד זהירים בכבודו.
ויום אחד ניגשתי אליו ואמרתי לו: "הרב, את התוספות הזה לא הבנתי אותו".
עכשיו, ידעתי - בשיעור א', אם הייתי אומר לרב "את התוספות הזה לא הבנתי אותו", הוא היה שואג עליי, היה מבזה אותי בפני כל הישיבה. "מה לא הבנת? בטלן!" איזה צעקות היו צועקים עלינו!
עכשיו, אתה עומד מול הרב. היינו 120 בחורים. אתה יודע איזה פחד זה? אתה עומד ו...
אז פעם אחת קיבלתי אומץ ללכת להתבזות.
ואז הרב אומר לי: "אני אסביר לך עד שתבין!"
אמרתי: "לא יכול להיות! אין כזה רבנים בעולם! איך יכול להיות?"
הוא הסביר לי. אומר לי: "הבנת?"
אמרתי לו: "לא, לא הבנתי". כי אני חיכיתי לצעקות!
ואז הוא אומר לי: "אה, טוב, אני אסביר לך עוד פעם".
"הבנת?"
אמרתי לו: "הרב, קצת הבנתי יותר".
"טוב, אני אסביר לך עוד פעם".
הסביר לי פעם שלישית. הוא אומר לי: "הבנת?"
אמרתי לו: "כן, הבנתי!"
אומר לי: "יופי, אני שמח!"
אני עד היום זוכר את הרגעים האלו. עשיתי סיבוב מהרב, אמרתי: "אם יש כאלו רבנים טובים - אני רוצה ללמוד!"
והתחלתי ללמוד.
אני שיעור א' לא פתחתי ספר, לא למדתי. לא שלא למדתי - מהפחד שהיה, לא למדתי. מהפחד, מהמורא.
הרב של בקיאות - לא ראיתי אותו פעם אחת מחייך. פעם אחת לא ראיתי אותו מחייך. היה מאוד קשוח, מאוד מאוד. היה מפחיד מאוד.
וואו, ברוך ה'.
שלוש צעדים שמשנות חיים
אז זה שלושה צעדים פסע. לפעמים רב אחד עושה איזה פעולה קטנה, והוא לא יודע את ההשלכות. את ההשלכות!
שלושה צעדים פסע, עיקם צווארו - מה אתה יכול לעשות?
סיפור מהרב אייל עמרמי - הביזיון שהציל
סיפר הרב אייל עמרמי, הוא את מה שסיפר לו אחד השומעים בשיעור:
"מסרתי שיעור במעלה אדומים. אחרי השיעור ניגש אליי איזה אחד, אומר לי: 'אתה יודע, אני קבלן חפירות. אני אדם מאוד נאמן, גם מאוד אוהב לתרום, וה' פתח לי את השערים. כל מקום אני מוזמן לעבודות. ברוך ה'.
יום אחד אחי מתקשר אליי, אומר לי: אני רוצה לפתוח עסק של רשת חנויות ארצית, כל הארץ. אם אתה יכול לעזור לי, תיתן לי הלוואה.
נתתי לו הלוואה, ועוד הלוואה, ועוד הלוואה. סוף שנה התברר שהלוויתי לו שבעה מיליון שקל!
ואל תשאל מה שקרה - קרה. ככה בורא עולם גזר. וכל הרשת חנויות פשטה את הרגל, והכל הלך לאיבוד.
יום אחד אני מקבל טלפון ממע"מ. ממע"מ שואלים אותי: 'תגיד לי, מאיפה כל ההעברות? אתה עושה העברות בנקאיות? איפה זה הולך?'
פחדו שאני מלבין הון. הבאתי את כל הסימוכין, את כל הניירת. באתי למע"מ [בכנפי נשרים בגבעת שאול.] הרציתי להם את כל הניירת, שהכל מסודר - זה הלוואות לאחי.
'אה, אחיך? או, יותר מסוכן! בטח, איך אומרים, זה קנוניה, אתה ואחיך? מה הטלפון של אחיך?'
מתקשרים. התקשרו לאחי ושאלו אותו כל מיני דברים. אחי סיפר שבאמת הוא לקח הלוואות והעסק לא הצליח.
אה, העסק לא הצליח. ופה שם... אה, אחי מאוד נפגע מזה שכאילו אני עירבתי את מע"מ, ומע"מ עכשיו יודעים שהוא לא הצליח והוא פשט הרגל.
אחי הגיע לכנפי נשרים. אני יורד מה... מהקומות שם, יורד לחנייה. אני רואה אחי נותן עליי צעקות. מה זה ביזה אותי בפני כל כך הרבה אנשים שהיו שם, וביזה אותי וצועק עליי: 'אתה בכלל אח, אתה!' וקילל אותי.
ואני מנסה להסביר לו שאולי, אולי... אה, לא, לא עוזר. הוא רק מקלל אותי.
ה' ריחם, היה לי מה להגיד לו, וה' ריחם עליי - שתקתי והלכתי.
אולי עברו שלוש שעות, אני מקבל טלפון מבית חולים שיבא (תל השומר). אומרים לי שהילדה נמצאת במצב קריטי - תבוא מהר!
מה התברר? הבת שלי לומדת ברמות, בסמינר 'בנות אלישבע'.
קיצור, פשוט יצאו הבנות. היה שם איזה מונית. כמדומני שזה הסיפור - שקיבלה איזה קריאה בטלפון והיא רצתה להספיק. נסעה בשיא המהירות, לא ראתה את הבת שלי. ראתה, לא ראתה - היא נכנסה בה!
העיפה אותה! מהמהירות שהיא העיפה אותה, היה שם אוטובוס - היא עפה מעל האוטובוס ונפלה! היה ממש אכזרי. הבנות נפלו על הרצפה, בכו, צרחו. היה ממש צער גדול. ידעו שהיא מתה.
מהפחד, הטיסו אותה לתל השומר, לתל השומר. אני מקבל טלפון - תבוא מהר! אני מגיע לתל השומר. איך שאני מגיע, אני מציג את עצמי שאני האבא של הילדה הזאת.
ראש המחלקה יוצא, אומר לי: 'תשמע, אני פה בבית חולים פה הרבה שנים. ראיתי הרבה ניסים, הרבה ניסים ראיתי. אני אומר לך - כזה עוד לא ראיתי!
אין אף שבר בגוף של הבת שלך! אין כלום! אין שום דבר! אין כלום! אין! גם כל האיברים הפנימיים - הכל מושלם! פשוט היא כואבת מאוד כאבים מהמכות שהיא קיבלה. חוץ מזה הכל בסדר. כמה טיפולים, כמה כדורי הרגעה - הכל יעבור, הכל יעבור'.
נזכרתי - לפני שלוש שעות אחי צעק עליי שם. הייתה עליי גזירה! הייתה עליי גזירה! באמת הייתה. הגזירה כבר הייתה. בורא עולם שלח את מלאך הגואל - שהוא אחי - שיבזה אותי, כדי שהבת שלי תינצל ממוות בטוח!"
לכל אחד יש את השלוש פסיעות שלו
כל אחד בחיים שלו יש לו את השלוש פסיעות שלו. כל אחד מאיתנו בחיים שלו יש לו את השלוש פסיעות. יש לו את הניסיון שלו, את הדברים שלו.
אבל תזכור - זה רק שלוש פסיעות! זה לא הרבה! זה רק עיקם צווארו. זה לא הרבה.
לפעמים צעד אחד שאתה עושה, אתה לא יודע כמה אתה יכול להשפיע עליך ועל אחרים, על המשפחה שלך. מצעד אחד שבן אדם עושה!
הגמרא במסכת כתובות - כופים על המצוות
יש גמרא במסכת כתובות (דף מ"ט עמוד ב'). את הגמרא הזאת אתם מכירים אותה, אבל אני רוצה לספר לכם את הגמרא הזאת, לספר אותה מה היה.
הגמרא במסכת כתובות אומרת: "כופים אדם לקיים מצוות עשה עד שתצא נפשו". מכירים את זה? מכירים. הגמרא במסכת כתובות, דף מ"ט.
בואו נחיה את הסיפור הזה עכשיו:
מגיע איזה יהודי ליל הסדר. אומר: "לא רוצה לאכול מצות, לא בא לי!"
"אדוני, אתה חייב לאכול מצות עכשיו! זה חובה דאורייתא!"
"לא רוצה, לא רוצה".
"אומר לו, מה זה לא רוצה?"
באים שני עדים, הולכים לאיזה דיין: "תשמע, יש פה איזה בן אדם שלא רוצה לאכול מצות".
מה עושים עכשיו? הדיין נמצא עם כל המשפחה שלו באמצע ליל הסדר. מה צריך לעשות עכשיו? להגיד למשפחה "אז טוב, אני חייב לצאת"? מה לעשות? זה התפקיד!
הולך לעוד דיין - וגם הוא באמצע ליל הסדר. ועוד איזה אחד - באמצע הלילה באים אליו.
"אדוני, תאכל מצות!"
אומר: "לא בא לי לאכול, לא רוצה לאכול, לא בא לי!"
"אמר אדוני, מה זה לא בא לך? אתה חייב לאכול מצות!"
אומר: "אני לא אוכל, מה אתה רוצה? לא אוכל! אומר לך - לא אוכל!"
טוב, בא אחד הדיינים נותן לו סטירה! - "תאכל!"
אומר: "לא, אני אומר לך לא אוכל!"
טוב, לא אוכל? מה עושים?
קוראים לצ'ארלי! קוראים לצ'ארלי! מי שרואה אותו - כמו שאומר הרב הסופר - עושה תשובה לראות אותו, עושה תשובה!
טוב, הוא מגיע אליו. אומר לו: "אדוני, מדבר איתך - תאכל מצות!"
"לא רוצה! אני אומר לך, לא!"
מוציא את ה'נבּוטה', מתחיל להכות אותו. עד מתי? עד רגע לפני שהוא מת! נותן לו מפה נותן לי משם - "תאכל!"
"לא רוצה לאכול!"
מכה אותו... בסוף, בסוף, בסוף, בסוף, בסוף, בסוף הבן אדם - אתה יודע - כבר גמור!
"יאללה, יאללה, אתם הדתיים! יאללה, תביאו את המצות!"
לוקח את המצות, אוכל ככה - יאללה! רק גמר לאכול, "שלום".
השאלה הגדולה
אני שואל אתכם: תגידו לי, למה בורא עולם פסק את זה להלכה? אני לא מבין!
איכפת לבורא עולם לכזה בן אדם? הוא רשע, נכון? רשע או לא? רשע הבן אדם! זה לא בן אדם צדיק.
תגיד, איכפת לבורא עולם שכזה בן אדם יאכל מצה או לא יאכל מצה? מאי נפקא מינה?
עכשיו יגידו לך: "תשמע, יש אחד פה שלא אוכל מצה - שלא יאכל! הוא עושה טובה שלא יאכל! את מי זה מעניין בכלל?"
מה? מה? לא מבין. למה בורא עולם מכריח אותו לאכול מצות?
התשובה - ההשפעה הנסתרת
אתה יודע למה?
כי אתה לא יודע שהיהודי הזה - הרחוק הזה, הרחוק, הרחוק - שהוא אוכל מצה, כמה הוא יכול להשפיע בבריאה!
אם היית יודע - אומר לך אלוקים - אתה לא יודע את זה. אתה רואה רק שהוא אוכל מצות. אני רואה את השפע שהוא משפיע בבריאה! את זה אני רואה!
ולכן אני מחייב אותו לאכול מצה. זה חובה! כי אתה לא יודע איזה חיסרון יהיה אם הוא לא יאכל מצה.
זה השלוש פסיעות שמשה רבינו פסע, שתדעו!
וכל אחד מאיתנו יש לו את הפסיעות שלו, את הצעדים שלו, את החיזוק שלו. לפעמים חיזוק כזה קטן, ואתה לא יודע איזה השלכות נוראות יש מחיזוק אחד קטן.
סיפור - 22 שנה בחברת חשמל
סיפר הרב יגן:
"מסרתי איזה שיעור באיזה מקום. אנשים מאוד התחזקו, מאוד מאוד התחזקו.
הבן אדם בעל הבית אומר לי: 'הרב, אני יודע - אתם הדתיים אוהבים להניח תפילין. כל היום, איפה שאני הולך - בוא תניח תפילין! אני מניח תפילין כל היום. אני אומר לך, גם ציצית אני עושה. הכל מה שתגיד - הכל אני עושה!
אבל כבוד הרב, אתה חייב לעשות לי הנחות. אבל אני שבת לא יכול לשמור. שבת לא. תגיד לי הכל - אני דוס לכל דבר חוץ משבת'.
אומר: 'למה?'
אומר: 'תשמע הרב, אני עובד מהנדס בחברת חשמל. צריך לעבוד כל... אתה יודע, צריך לעבוד שם כל ה... אני עובד גם בשבת. אני 22 שנה עובד בחברת חשמל, ואני לא יכול עכשיו להפסיק פתאום לא לעבוד! יפטרו אותי מהעבודה! אתה יודע מה זה 22 שנה של פיצויים? לא שייך! וגם פרנסה בשפע. מה אני צריך להפסיק כזה עבודה?'
אומר לו הרב יגן: 'תגיד לי, הרי אם אלוקים רוצה לקחת אנשים, אתה יודע - הוא יכול לעשות לך בטעות, תלחץ על איזה כפתור של חשמל ואתה מתחשמל ואתה הולך. לא חסר לאלוקים דרכים לקחת אותך. אם הוא שומר עליך - סימן שאלוקים רוצה אותך פה. שמור שבת!'
'טוב, קיבלתי את זה. יצאתי החוצה. אשתי אומרת לי: תשמע, אתה צריך עכשיו להחליט. אנחנו מחליטים עכשיו! הרי ישבנו פה, החלטנו. תגיד לי - מי מפרנס אותך? אלוקים או חברת חשמל?'
אומר: 'אלוקים מפרנס אותי'.
'כן, אלוקים, אבל אתה... אני לא רוצה לעזוב את העבודה'.
'אתה צריך להחליט עכשיו! יש פה החלטה אמיצה!'
בסוף אשתי לחצה אותי לקיר. אמרתי לה: 'כן, אלוקים מפרנס'.
'אלוקים מפרנס? עזוב! תעזוב!'
באמת למחרת באתי לעבודה. אמרתי לבן אדם: 'אתה יודע, אני מגיע לעבודה כל השבוע. שבת אני לא בא לעבוד'.
'למה?'
סיפרתי לו. אמרתי לו: 'אני כבר בשבת לא עובד'.
אומר לו: 'מה זה לא עובד? אתה לא עובד - אתה מפוטר!'
אומר לו: 'מפוטר - מפוטר'.
באמת יום שישי קורא לי הבן אדם: 'תגיד לי, אתה עובד בשבת?'
אמרתי לו: 'לא'.
'קח מכתב פיטורין - לך!'
באמת פיטר אותי. באמת פיטר אותי הבן אדם, ואני זהו, יצאתי.
יום השבת - כל השבת אני מצד אחד בוכה, מצד אחד שמח. בוכה ושמח. בוכה שפיטרו אותי, שמח שעמדתי בניסיון. אתה יודע, לא יכול, לא יודע איך לאכול את זה עכשיו.
יום ראשון אני הולך לאיזה מקום, פוגש אותי איזה חבר רוסי. לא ראיתי אותו שנים, לא ראיתי אותו.
'איפה אתה עובד?'
'אני עובד באיזה חברת מתכות'.
שואל אותי: 'מה אתה עובד?'
אמרתי לו: 'אני מהנדס חשמל'.
'מה אתה אומר?! הבן אדם כל הזמן, הבוס שלי, כל פעם צועק: תשמעו, איזה מהנדס חשמל, תקראו לו! ישר עם טלפון לבן אדם'.
אומר לו הבן אדם: 'תבוא עכשיו!'
בא. עשה לי ראיון, ראה שאני מהנדס חשמל, בן אדם עם ניסיון רב שנים. כמשכורת התחלה - יותר מאשר המשכורת שקיבלתי כבר 22 שנה מחברת חשמל! ואחר כך המשכורת עוד עלתה וכולי וכולי.
אבל היה לי את השלוש פסיעות שלי! ששם, אתה יודע, שם אני עמדתי בשלוש פסיעות האלו. שם קניתי את כל החיים שלי - גם שומר שבת וגם הפרנסה יותר בשפע!"
סיכום
כל אחד מאיתנו יש לו את השלוש פסיעות פסע. יש לו את העיקם צווארו שלו.
כל אחד מאיתנו יש לו את הזמנים שהוא מרגיש איך בורא עולם מנענע אותו.
תדע - זה רק שלוש פסיעות. זה לא הרבה. לא הרבה. זה לא הרבה.
זה לפעמים החלטה אחת אמיצה, החלטה אחת אמיצה. אתה לא יודע מה אתה יכול לעשות - שינוי בכל החיים שלך!
וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו. אמן ואמן.