שיעור 127

בכל מה שקורה לנו אין טבע כלל

פרשת בא תשפ"ו

רעיונות מרכזיים

1. אמונה בניסים נסתרים - יסוד כל התורה

הרמב"ן בסוף פרשת בא כותב שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שיאמין שכל דברינו ומקרינו הם ניסים, ואין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל. זהו יסוד כל התורה - להאמין שהכל מושגח ואין דבר מקרי.

2. לאלוקים אין הבדל בין נס גלוי לנס נסתר

אצל הקב"ה אין הבדל אם אדם ניצל מטיל שנפל עליו או אם הוא הולך ברחוב רגיל בשלום. הכל באותה מידה ניסים ונפלאות, הכל "דיבורים שלו". ההבדל הוא רק בתפיסה שלנו.

3. "גם כי אלך בגיא צלמוות" - המילה "גם"

דוד המלך מלמד שלא רק במקום סכנה גלויה (כמו עזה) צריך להרגיש תלות בה', אלא "גם" כשהולכים ברחוב רגיל. החידוש הוא להרגיש את הקב"ה בכל מצב, לא רק כשהסכנה ברורה.

4. ההשתדלות - רק פעולות שהצ'ק יגיע

הרבי לימד את תלמידו: "אתה לא עושה שום דבר, הצ'ק של אלוקים כבר מוכן. מה אתה צריך לעשות? פעולות שיגרמו שהצ'ק יגיע אליך". ההשתדלות היא רק הכלי, אך הישועה כולה מה'.

5. הסכנה בהסתמכות על "ידע" במקום על אמונה

כשאדם חושב שהוא כבר "יודע איך עושים" ולא צריך את אלוקים - הוא מפסיד את הישועה. בפעם הראשונה, כשסמך רק על ה', הצ'ק הגיע במקום. בפעם השנייה, כשחשב שהוא יודע את הדרך - נדחה.

6. רבנו יונה - "בכל דרכיך דעהו"

יש אנשים שפונים לה' רק במעשים גדולים (לפרוש בים לסחורה), אך במעשים קטנים לא זוכרים את ה'. רבנו יונה מלמד שחייב אדם לזכור את ה' בכל מעשיו, קטנים כגדולים.

7. שכר הביטחון גדול מתועלת הפועל

רבנו יונה מחדש שעצם התקווה והביטחון בה' - שכרם גדול יותר מההצלחה עצמה! לא רק התוצאה חשובה, אלא עצם העבודה הרוחנית של הביטחון.

8. רגע של אמונה מביא ישועות

הרב שך בכה בשירת "יה ריבון" ואמר שבזכות רגע של התחזקות באמונה - ה' יזכה את המשפחה לילדים. ואכן כך היה. רגע אחד של אמונה אמיתית שופך על האדם ישועות עצומות.

9. ההפסד שנראה שחור - מתברר כרווח

כשמישהו עוקף אותך בעסקה או לוקח ממך משהו - אל תתייאש. הכל מונהג מלמעלה, ומה שנראה הפסד מתברר בסוף כרווח גדול. בורא עולם דואג שיהיה לך הכי טוב.

10. אמונה חושית - כיצד זוכים לה?

החזון איש מסביר שחכמים חיו "אמונה חושית" - לא חיפשו סיבות טבעיות להחמצת היין אלא מיד שאלו על מעשיו. הדרך לזכות לאמונה כזו: להתפלל על כל דבר ודבר, גם הקטנים.

11. קריאת הרב שטיינמן להתחזקות

בתקופה קשה זו עם אסונות ומלחמות, יש להתחזק בתורה, ביראת שמיים ובחסד. מי שישתדל יותר יזכה לגאולה בשמחה, ומי שישתדל פחות יהיה מבויש לעתיד לבוא.

הסיפורים בשיעור

1. הרב דן סגל והרמב"ן המפורסם

הרב דן סגל סיפר שכשלמד בחברון ועבר לפונוביץ', בא לבקר את הרב מאיר חדש. הרב מאיר חדש שאל אותו אם כבר שמע מרבי חצק'ל (הרב יחזקאל לוינשטיין) את הרמב"ן המפורסם בסוף פרשת בא. הרב דן סגל ענה שהוא שמע אותו עשרות פעמים - עדות לחשיבות העצומה של רמב"ן זה בעולם המוסר.

2. האדם שניצל מנפילת טיל

אדם הלך ברחוב כשפרצה מלחמה ותפסה אותו אזעקה באמצע הרחוב. נפל עליו טיל ולא קרה לו כלום. הרב מדגיש: זה נס! ולאלוקים אין הבדל בין להציל מטיל לבין לשמור על אדם ההולך ברחוב רגיל - הכל ניסים ונפלאות.

3. היהודי שטס לחו"ל לחתן את בתו - ושתי הבנות

יהודי עמד לפני אירוסי בתו ללא כסף. הרבי שלח אותו לחו"ל עם ההוראה: "אתה עושה רק השתדלות, הצ'ק של אלוקים כבר מוכן". הוא טס, הגיע לבית כנסת, התפלל, ופתאום ניגש אליו יהודי זר ונתן לו 40,000 דולר - למרות שהוא עצמו חי בדוחק, אך עשה הסכם עם ה' להציל את בתו החולה. כעבור שנתיים, כשהתארסה הבת השנייה, האב חזר לאותו יהודי בביטחון עצמי - ונדחה. הוא הבין שבפעם הראשונה סמך רק על ה', ובפעם השנייה חשב שהוא "יודע איך עושים".

4. הרב שך ושירת "יה ריבון"

יהודי שלא זכה לילדים שנים רבות ביקש מהרב דן סגל שיבקש מהרב שך להתפלל עליו. הרב שך לקח אותו להיכל, פתח סידור והתחיל לשיר "יה ריבון עלם ועלמיא". כשהגיע למילים "לו יחיה גבר שנין אלפין, לא יעול בחושבניה" - פרץ בבכי עצום. אמר שבזכות רגע ההתחזקות באמונה - ה' יזכה אותם לילדים. הרב דן סגל מעיד שהיום המשפחה נקראת "ברוכת ילדים".

5. הדירה שנגנבה - והדירה הטובה יותר

משפחה חיפשה דירה לזוג צעיר במשך 11 חודשים. סוף סוף מצאו דירה מושלמת ב-117,000 דולר, אך הצליחו להשיג רק 100,000 מזומן. קונה אחר הביא את כל הסכום וזכה בדירה. האב השבור פנה לרב אהרון טויסיג, ששלח אותו ל"קונטרס ההשגחה". לאחר ימים התברר שהמוכר היה נוכל שברח עם הכסף לחו"ל! הקונה הראשון איבד הכל, ואילו המשפחה מצאה דירה טובה יותר ב-113,000 שקל.

6. רב הונא וארבע מאות חביות היין

הגמרא במסכת ברכות מספרת שלרב הונא החמיצו 400 חביות יין. חכמים באו אליו ושאלו "לעיין מר במיליה" - לעשות חשבון נפש. לא שאלו על תנאי האחסון או איכות הענבים, אלא מיד הבינו שיש סיבה רוחנית. התברר שלא נתן זמורות לאריס שלו. כשקיבל על עצמו לתקן - היין חזר או מחירו עלה. החזון איש מסביר: חכמים חיו "אמונה חושית" - ידעו שאם נגזר שהיין יחמיץ, שום תנאי טבעי לא יעזור, ואם נגזר שלא - יכול להיות פתוח ברחוב ולא יחמיץ.

תמלול השיעור

לדעת שיש אלוקים!

עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא, בכל מכה "וידעתם כי אני ה'". כל המטרה של כל המכות כולם - שבן אדם יגיע להכרה "וידעתם" - יש אלוקים, יש אדון הכל, יש מנהיג לעולם. כל עשר המכות בורא עולם חוזר על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, רק כדי ללמד אותנו: יש מנהיג לעולם, העולם לא הפקר.

יש את הרמב"ן, הבאתי אותו פה. הרמב"ן סוף פרשת בא, פרשה שלנו. הרמב"ן המפורסם. הרב דן סגל סיפר שהוא למד פעם בחברון, ואחר כך הוא עבר לפונוביץ'. כשהוא בא לבקר את הרב מאיר חדש, אז אומר לו הרב מאיר חדש: "נו, כבר שמעת מרבי חצק'ל (הכוונה למשגיח הרב יחזקאל לווינשטיין) את הרמב"ן המפורסם? שמעת את זה?" אמר לו: "הרב, כבר עשרות פעמים".

אז אני קורא את הרמב"ן הזה. כותב הרמב"ן: "ומן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים, שהם יסוד כל התורה כולה. שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שיאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל, בין ברבים בין ביחיד. אלא אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו. הכל בגזירת עליון".

איזה נורא הרמב"ן הזה! תשמע, יש אחד אומר לך: "תשמע, אני מאמין, בסדר, אם אני לא מאמין לא רציני". "בסדר, אז אל תאמין". לא, לא! אין לאדם חלק בתורת משה רבנו, אין לו חלק! על מה? עד שתאמין שכל מה שקורה, כל מה שקורה איתך, כל דברינו ומקרינו - הכל נס.

איזה נס? איזה נס? מישהו ראה ניסים? מישהו ראה פה ניסים? אני לא מבין. אכלת עכשיו סעודה שלישית, נו, מה אתה מרגיש ניסים ונפלאות? באת לפה אתה מרגיש ניסים ונפלאות? לא! איזה ניסים ונפלאות? לא מרגישים איזה ניסים ונפלאות.

נס ברחוב שפירנצק

אדם הולך ברחוב, אל תשאל, פרצה מלחמה, תפסה אותו האזעקה באמצע הרחוב. אמר: "מה אתה חושב, כאילו רק עליי ייפול הטיל? כאילו מכל המדינה רק אני פה?" ואל תשאל, באמת, הטיל נפל עליו, לא קרה לו כלום.

תגיד, נס או לא נס? נס! נס! למה נס? מה זה למה נס... כי היית צריך להימחק! אני לא מבין, מי עשה שאני לא אמחק? אלוקים עשה את זה!

תגיד, לאלוקים יש הבדל אם הוא עשה שייפול עליי טיל ולא יקרה כלום, או אם אני אלך ברחוב בשפרינצק ולא יקרה כלום? לאלוקים יש הבדל? לאלוקים אין הבדל! אצל אלוקים זה הכל דיבורים שלו, הכל ניסים ונפלאות.

כשבן אדם ככה חי, חי בניסים ונפלאות.

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע

דוד המלך אומר: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע". מה זה "גם"? תשמע, "גם" - שאני הולך בעזה, בעזה אני לא מפחד. איפה עוד? מה זה "גם"? ואיפה עוד? איפה עוד - כשאני הולך פה ברחוב בשפרינצק - גם לא אירא רע.

למה? אתה יודע למה? כי בעזה, בעזה, שמה אני מרגיש רק אלוקים יכול לעזור לי. מי יכול להציל אותי? תגיד, מי יכול להציל אותך? רק אלוקים! מי יכול להציל? אז "כי אתה עמדי" - איפה אני מרגיש את זה? אני מרגיש את זה בעזה, שמה.

תגיד, שאתה הולך בשפרינצק אתה גם מרגיש את הדבר הזה או לא? לא! מה, אני צריך את אלוקים. דוד המלך אומר: לא! אז אצלי זה הפוך - כשאני בשפרינצק אני מרגיש את אלוקים, אבל גם כשאני הולך בעזה אני גם מרגיש את אלוקים.

הצ'ק של אלוקים כבר מוכן

סיפר איזה יהודי אחד: אני עמדתי בפני האירוסים של הבת שלי, לפני אירוסים, חתונה, ולא היה לי מאיפה כסף.

"כסף מנלן" - זו הקושיא הראשונה במסכת קידושין. הקושיא הראשונה שהגמרא שואלת. אתה עושה קידושין, זו השאלה הראשונה ששואלים - מאיפה תביא כסף לזה.

[הערה מדברי הרב: בגמרא זה לא מסודר ככה, אבל לפי הראשונים, הראשונים כותבים שהגמרא מדף ב' עמוד א' עד דף ג' עמוד א' - זה הכל כתבו את זה הסבוראים. רבינא ורב אשי התחילו מדף ג' עמוד א'. והקושיא הראשונה שרבינא ורב אשי שואלים במסכת קידושין - "כסף מנלן".]

טוב, הבן אדם הלך לרבי שלו. אמר לו הרבי: "אתה טס לחוץ לארץ ותביא כסף". אמר לו: "הרב, אני בחיים לא אספתי עשר אגורות, איך אני עכשיו אעשה 'שנורר' ואסתובב?" אמר לו: "אתה לא עושה שום דבר! אתה חושב אתה עושה משהו? אתה עושה רק השתדלות! הצ'ק של אלוקים כבר מוכן. מה אתה צריך לעשות? זה פעולות שיגרמו לך שהצ'ק יגיע אליך. חוץ מזה אתה לא עושה כלום! אל תתבלבל שאתה עושה משהו".

טוב, מה שהרבי אמר עשיתי, באמת כפשוטו. אני עליתי למטוס, אמרתי לעצמי: אני עושה רק השתדלות, אני לא עושה כלום, אני עושה השתדלות בלבד. עשיתי השתדלות, עליתי, ירדתי. נו, איפה אני עכשיו אלך? אמרו לי איפה יש פה מקום של דתיים פה, של חרדים, אני יודע מה. לקחתי מונית, הגעתי לשם. תפילה של הבוקר, תפילת שחרית.

אני הגעתי למקום, אמרתי לעצמי: מה, אין לי לעשות כלום פה? אני עושה השתדלות, אני לא עושה שום דבר. ישבתי, התפללתי, גמרתי. אמרתי: איפה אני הולך עכשיו? אמרתי לעצמי: אין לי לאן ללכת, אני עושה השתדלות, אני לא עושה כלום, הוא אלוקים עושה הכל.

פתאום ניגש אליי איזה יהודי: "שלום רבי יהודי, אתה נראה לי פה אורח פה". אמרתי לו: "נכון". "למה באת לפה?" אמרתי: "אני עושה השתדלות". "במה אתה עושה השתדלות?" שאל. "במה אתה עושה השתדלות?" אמרתי לו: "שאני מחתן את הבת שלי ואני צריך כסף. אני צריך כסף לחתן את הבת שלי".

"תגיד לי, כמה אתה צריך?" שאל אותו. "כמה אתה צריך?" אמר לו: "אני לא יודע כמה זה פה בדולרים. נגיד בדולרים זה איזה 40,000 דולר אני צריך, משהו כזה. בשביל החתונה אני צריך איזה 40,000 דולר".

הבן אדם התחיל לחשוב, חושב, חושב. אומר לי הבן אדם: "טוב, תבוא הביתה קודם. אין לך איפה להיות, באת עכשיו מארץ ישראל, אין לך אפילו... תבוא אצלי הביתה, אתה תבוא אצלי הביתה". באתי אצלו הביתה, נתן לי לאכול. אמר לי: "בוא תישן, תנוח, הכל בסדר".

בערב לקח אותי למנחה ערבית. חזרנו, למחרת הוא בא אליי, הביא לי צ'ק 40,000 דולר!

וואיי! אז אמרתי לו: "תשמע, אז אני כבר אין לי מה לעשות פה שלנו. אני הזמנתי טיסה רק בעוד שבועיים". אמר: "אני אסדר לך טיסה, טיסה מחר". אם עד היום, גם היום סידר לי! טסתי בחזרה, חיתנתי את הבת שלי, הכל היה מסודר נפלא מאוד.

עברו שנתיים, הבת שלי השנייה גם התארסה. התארסה הבת שלי השנייה. עכשיו אני כבר יודע איך עושים! עכשיו אני כבר לא צריך את אלוקים, עכשיו אני כבר לא צריך את אלוקים, אני כבר יודע מה עושים.

לקחתי כרטיס, נסעתי, הגעתי עד הבן אדם, דפקתי לו בדלת: "שלום, אתה זוכר אותי מלפני שנתיים? באתי, אני מחתן את הבת שלי השנייה, אז באתי לקבל את הצ'ק".

אמר לו הבן אדם: "כמה אתה צריך?" אמר לו: "אני, אתה יודע, המחירים עלו, אני צריך עכשיו 50,000 דולר". אמר לו: "50,000 דולר?! מאיפה אני אביא לך 50,000 דולר? מה אתה חושב שאני גביר? חשבת? תראה, אני אסביר לך מה שהיה".

"כשבאת הפעם שעברה, הבת שלי הייתה מאוד מאוד חולה. הרופאים כבר הודיעו לי שהמצב קריטי. אני בלילה יושב מתהפך, אמרתי: ריבונו של עולם, אני צריך רחמים. אמרתי לו: למחר בבוקר, היהודי הראשון שצריך עזרה, אני עוזר לו כל מה שירצה, אלוקים. אבל גם אתה אלוקים עוזר לי כל מה שאני רוצה. זה העסק שעשינו ביחד".

"קמתי בבוקר, הגעתי לבית כנסת, אני מחפש, אני רואה כולם, אני מכיר את כולם פה. פתאום ראיתי אותך - וואי, מישהו חדש פה! אמרתי: זה הבן אדם! קראתי לך, אמרת 40,000 דולר. מאיפה אני אביא לך 40,000 דולר? אני חי בקושי, אני חי, כלום אין לי מה לאכול אני! מה אתה חושב שיש לי מה לאכול? אבל אני עשיתי הסכם עם אלוקים!"

"עשיתי הסכם עם אלוקים, הלכתי, לקחתי גמ"חים, הבאתי לך את הכסף. אבל עכשיו? מאיפה אני אביא לך? זהו, הבת שלי הבריאה, שלום, נגמר. מאיפה אביא לך? אז תשמע, אותו אלוקים שעזר לך פעם שעברה, אני אתפלל עליך שאותו אלוקים יעזור לך גם הפעם הזאת".

יצאתי ממנו, התחלתי פתאום לתפוס את עצמי: איי איי איי! פעם שעברה סמכתי על אלוקים - במקום הגיע הצ'ק! במקום הצ'ק הגיע! למה? כלום לא ידעתי, רק אלוקים!

עכשיו אני לא... מה זה "גם אלוקים"? אני ידעתי שאפשר להסתדר גם בלי אלוקים. אתה יכול גם להסתדר? אז תחפש דברים אחרים, תחפש איזה גביר שיעזור לך, אולי יעזור לך. זהו.

"גם כי אלך בגיא צלמוות" - אומר דוד המלך - כשאני הולך בעזה, ברור שאני צריך את אלוקים! מה אני צריך? ברור! זה כל אחד, זה לא חידוש בכלל. החידוש שגם כשאני הולך בשפרינצק, שמה גם אני מרגיש זה אלוקים. כל פעולה, כל דברינו ומקרינו, כולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל.

שכר הביטחון גדול מתועלת הפועל - רבנו יונה

וכמה בן אדם מרוויח על ידי אמונה! מה אתם אומרים... כמה בן אדם מרוויח על ידי אמונה?

הבאתי לכם פה רבנו יונה. רבנו יונה במשלי. איזה רבנו יונה אני אומר לכם! תראו עלינו הרבנו יונה הזה! זה נכתב לפני, לא יודע כמה, רבנו יונה לפני איזה 800 שנה. אני אומר לך, כאילו דיבר עלינו.

כותב רבנו יונה (משלי פרק ג' פסוק ו': בכל דרכך דעהו, והוא יישר אורחותיך), "ודע כי יש אנשים שעיניהם אל ה' יתברך רק במעשה גדול. [מתי אני צריך את אלוקים - במעשה גדול!] כמו אם יבקשו לפרש בים לסחורה או לצאת בשיירה [שם צריכים את אלוקים].

ובמעשה קטן לא יזכירו את ה'. [למה לא? שתי אפשרויות הוא כותב] מפני שהפועל קל בעיניהם וברור לדעתם כי יעלה בידם [פה מעשה קטן לא צריך את אלוקים. אני יכול להסתדר גם בלי אלוקים. זה צד אחד].

[צד שני:] או מפני שלא יגיעם הפסד מרובה אם יתבטל המעשה ההוא ולא יעלה בידם". [כאילו, אם נגיד זה לא קרה, כלום, אה שטויות, זה לא רציני, אז שלא יקרה. לכן שמה אני לא צריך את אלוקים].

כותב הרבנו יונה: "ועל זה אמר 'בכל דרכיך דעהו' - בדבר קטן או בדבר גדול. כי אחר שכל הפעולות תלויות רק ביד ה', וכל ההצלחות רק בחסדו יתברך, חייב אדם לזוכרו בכל מעשיו. כי אם יצליח המעשה בידו והוא לא זכר את ה' ולא נשא עיניו בו אל ה' - הנה קיצר בחוק העבודה".

מוסיף רבנו יונה: "גם יתן אל ליבו כי שכר הביטחון והתקווה אל ה' להצלחת הפועל גדול יותר מאוד מתועלת הפועל בעצמו".

תדע לך, עצם התקווה שבן אדם מקווה לאלוקים, בוטח באלוקים, תדע לך שהשכר הזה, עצם הדבר הזה, יותר יקר ממה שתצליח באמת!

רגע אחד של אמונה

סיפר איזה יהודי אחד - את הסיפור הזה סיפרנו אותו כמה וכמה פעמים - סיפר איזה יהודי אחד: פניתי לרב דן סגל ואמרתי לו שמכיוון שהרבה שנים אין לי ילדים, אם הוא יכול לבקש מהרב שך להתפלל עליי שאני אזכה לילדים.

זה היה בין הזמנים, והרב דן סגל נסע לפונוביץ', הגיע לרב שך. הרב שך החה לומד, ניגשתי אליו, אמרתי לו: "הרב, אני שליח של איזה משפחה שביקשו אם הרב יכול להתפלל עליהם שיזכו לילדים".

הרב שך לקח את הכובע, שם את הכובע, אמר לי: "בוא איתי". הלכנו עד כיוון ההיכל, והרב שך פתח סידור והתחיל לשיר איתי את השיר "יה ריבון עלם ועלמיא".

איך שהוא התחיל לשיר את השיר, אני רואה את הרב שך בוכה, דמעות יורדים לו מהעיניים. אבל כשהוא הגיע לקטע השני "לו יחי גבר שנין אלפין, לא יעול גבורתך בחושבניא" - פה הרב שך לא שלט בעצמו, פרץ בבכי, בכה מאוד מאוד.

[הערה: לוּ יְחִי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין [לו יחיה אדם שנים אלפים], לָא יֵעוּל גְּבוּרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא [לא יספיק לספר גבורותיך].]

ואז הוא אמר לי: "תגיד למשפחה שבזכות שהתחזקנו באמונה, בזכות שהתחזקנו באמונה, בזכות הרגע הזה שהתחזקנו באמונה - ה' יזכה אותם לילדים".

אומר הרב דן סגל: ואני מכיר את המשפחה הזאת, והיום היא נקראת משפחה ברוכת ילדים.

רגע אחד של אמונה - מה בן אדם שופך על עצמו איזה ישועות!

אז ככל שבן אדם יודע שכל דברינו, מקרינו, כולם ניסים - כמה ניסים אתה שופך על עצמך! כמה ישועות אתה מביא על עצמך כשאתה מכניס את האמונה בתוך החיים! יש מנהיג לעולם, העולם לא הפקר. מה שנראה לך ש'ההוא עשה...' ו'ההוא השיג...' ו'זה עשה...' - זה הכל דמיונות! הכל דמיונות! יש מנהיג לעולם!

בן אדם ברגעים האלו זוכה לכאלו ישועות שאי אפשר לתאר אותם.

הכל מונהג מלמעלה

סיפר הרב אהרון טויסיג: הייתה איזה משפחה שהכרתי אותם, הם בארץ, והם זכו לארס את הבת שלהם עם איזה משפחה מכובדת מאוד מארצות הברית. משפחה מאוד מכובדת. והצד של הכלה, זה שבארץ ישראל, התחייב לתת דירה.

יש להם או אין להם, יש להם חצי מהדירה, לא יודע מה, התחייב לתת דירה. הצד של החתן כתבו שלא תהיה חתונה כל עוד שאין דירה. זה התנאי. למה? שאחרי החתונה יש לחתן ולכלה לאיפה ללכת, יש איפה ללכת.

מיד אחרי הווארט, מספר אבא של הכלה, רצתי למתווכים, כל מיני עניינים. לא מצאנו דירה ראויה למגורים - או הסביבה לא טובה, או המחיר מאוד יקר, או הדירה קטנה, או לא משנה, מלא סיבות, לא מצאנו. חודש, חודשיים, שלושה, חצי שנה עבר - אין דירות. 11 חודשים!

הוא מתקשר מחוץ לארץ, אומר: "נו, מה קורה?" אני אומר לו: "מה אני אגיד לך? הכל תקוע".

בסוף אחרי 11 חודשים מצאנו דירה! משהו, דירה, כולם התלהבו עליה. כולם התלהבו עליה - זה הדירה! מחירים של פעם, הדירה עלתה 117,000 דולר. מצאה חן בעינינו - הבניין ישן, אבל הדירה מאוד יפה, משופצת יפה, נראית מאוד מאוד יפה. הדירה מאוד מצאה חן בעינינו, בעיני הכלה, בעיני כולם - זה מצא חן! החלטנו לסגור את העסקה.

אומר לי הבן אדם, בעל הדירה אומר: "תשמעו, יש הרבה קופצים לדירה הזאת. זה מחיר מציאה, זה מחיר מציאה! מי שמביא מזומן - אני מוכר לו. מי שיביא מזומן, יש הרבה קופצים, הרבה קופצים - מי שיביא את המזומן אני מוכר".

אמרתי: "תעשה טובה, תן לנו שעתיים להשיג את הכסף". הלכתי מגמ"ח לגמ"ח, ממקום למקום, הצלחנו להשיג 100,000 דולר. 100,000 דולר הצלחנו להשיג מזומן! פחדנו שהבן אדם יקרא למישהו אחר. רצנו רצנו, הגענו אליו, אמרנו: "הבאנו את הכסף".

"כמה הבאתם? הכל הבאתם?" "לא, הבאנו 100, בעוד שבועיים נביא עוד 17,000 דולר".

אומר הבן אדם: "תשמע, יש פה עוד בן אדם בחדר השני, גם הוא הגיע עם תיק. אני לא יודע, לא יודע מה הוא הביא. מי שיביא הכי הרבה - אליו אני מוכר את הדירה".

הבן אדם נכנס לחדר שמה, יוצא אחרי רבע שעה, אומר להם: "אני מצטער, הבן אדם הביא 117 מזומן - כל הסכום הביא! אתם הבאתם רק 100. אני את החוזה עשיתי איתו, מכרתי את הדירה, חתמתי על החוזה. אני מצטער".

אתה יודע, מספר הבן אדם, יצאתי בחוץ, בכיתי: "ריבונו של עולם! 11 חודשים אני מסתובב על עצמי! למי אני אלך עכשיו? למי אני אלך?"

הלכתי לרב אהרון טויסיג, הגעתי לרב אהרון טויסיג, אמרתי לו: "רבי, לא יודע מה לעשות... הכלה בוכה, אני בוכה, לא יודעים מה לעשות. 11 חודשים, אין דירה - אין חתונה!".

אומר לי הרב: "יש פה קונטרס, ספר 'קונטרס הצוואה'. תשמע, הוא כותב: פעמים שבן אדם הולך לעשות איזה עסקה, עד שהוא בא לחתום על העסקה - מישהו עקף אותו, לקח לו את העסקה הזאת, והוא שבור מזה. פעמים שהוא רוצה לקנות איזה מוצר ומישהו אחר עקף אותו, קנה את המוצר. ובן אדם חושב שכאילו שהעולם... אה, ההוא שיש לו כסף יותר הצליח, אני אין לי שכל, אני זה... אם הייתי עושה ככה הייתי מצליח...".

"תדע, הכל מונהג מלמעלה! אל תדאג, בורא עולם דואג שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות! גם מה שנראה לך ברגע הראשון הפסדים, הפסדים, נראה לך הפסדים - תדע לך, הכל בסוף מתברר שהכל רווח".

סיפר הבן אדם: אולי עבר כמה ימים, אני מקבל טלפון מהבן אדם ההוא שקנה את הדירה. אומר לי: "שמעת מה היה?" אמרתי לו: "לא". אומר לי: "זה בן אדם שדוד שלו, איזה עורך דין, אני יודע מה, העביר את הדירה הזאת כביכול על שמו. כביכול העביר את זה על שמו, לקח את הכסף המזומן וברח לחוץ לארץ! עכשיו הדירה הזאת בכלל לא שלו, של מישהו אחר הדירה הזאת! לא שלו בכלל, לא בכלל רשומה על שמו! לקח את הכסף המזומן וברח, נעלם הבן אדם!"

אמרתי: "ריבונו של עולם! אני לא יודע כמה הייתי צריך לרקוד באותם רגעים שהתבטלה העסקה!" זה היה נראה לי כזה שחור, פתאום התברר - וואי! איזה ורוד זה! איזה ורוד! איזה יופי!

ולאחר מכן, אולי עבר שבועיים, בורא עולם זיכה אותי למצוא דירה חדשה ב-113,000 דולר - יותר גדולה, יותר חדשה!

הבנתי מה שאמר לי הרב טויסיג: אתה רואה שמישהו עקף אותך, מישהו לקח לך - הכל לטובתך! נכון שברגע הראשון זה מאוד קשה, קשה מאוד, אבל אחר כך אתה מתחיל לראות את ההשגחה של ה', הכל מושגח, הכל לטובתך.

אמונה חושית

אני מסיים. הגמרא במסכת ברכות אומרת (ה:): "רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא", החמיצו לו 400 חביות של יין. החמיצו לו! נכנסו אצלו חכמים [רב יהודה (אחיו של רב סלא חסידא) ורבנן, או רב אבא בר אהבה ורבנן], אמרו לו: "לעיין מר במיליה" - תעשה חשבון נפש! מה חשבת שזה סתם קורה?

אמר להם: "מה, אני חשוד בעיניכם שעשיתי משהו?" אמרו לו: "וכי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא?" [וכי חשוד הקב"ה שעושה דין בלא משפט?]. אמר: "טוב, אם יש איזה מישהו שיודע משהו אז שיגיד לי". אמרו לו: "כן, שמענו שאתה לא נותן את הזמורות של הגפנים לאריס שלך".

אמר להם: "ברור שאני לא נותן, כי הוא לא משאיר לי כלום מהיבול - הוא גונב לי את הכל, אז אני רק מחזיר לעצמי מה שהוא גנב". אמרו לו: "נכון, היינו דאמרי אינשי: בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" [שאף אם אתה גונב מהגנב, בכל זאת אתה טועם טעם של גניבה].

אמר להם: "טוב, אני מקבל על עצמי לתת לו את הזמורות". ומה קרה? הגמרא אומרת שתי אפשרויות: או שהחומץ נהפך להיות יין, או שהמחיר של החומץ התייקר ונמכר במחיר של יין.

שואל החזון איש: אני לא מבין! בן אדם עכשיו הולך להכין יין, בסדר. כל אחד מאיתנו, אמר: אני רוצה עכשיו, יגיע ליל הסדר, אני רוצה לשתות ארבע כוסות, משהו הכי הידור שיכול להיות. לקחתי ענבים, עשיתי. אל תשאל - החמיץ!

אני פונה אליך, תגיד לי: אתה יודע הכנתי ענבים, והחמיץ לי היין. מה אתה שואל של הראשונה? תגיד: זה היה בשמש או לא? שמת את הסוכר? זה היה במקרר? זה השאלות הראשונות! אחר כך, אם אין תשובה על הכל, אחר כך אני שואל: תראה, אולי קנית את הענבים האלו, מי יודע, אולי זה מ'היתר מכירה', אולי יכול להיות איזה בעיה. אולי יש בזה עניין של 'שרויה', זה עוד בעיה.

טוב, אתה יודע מה, אנשים מחפשים קודם את הפתרונות! אני לא מבין, איך חכמים לא שאלו אותו אפילו לא שאלה טכנית אחת? החמיצו לך 400 חביות של יין - תשמע, תפשפש במעשיך!

אומר החזון איש: חכמים חיו אמונה חושית! אם זה מגיע לך שהיין יחמיץ - תשים במקפיא, בתוך המרתף, עם סוכר, בלי סוכר - זה יחמיץ! אם נגזר שלא יחמיץ - תשים פתוח בחוץ ברחוב, לא יחמיץ! הם חיו את ה'!

שואל החזון איש: תגיד, ואיך גם אנחנו נזכה לזה? אנחנו גם רוצים לזכות, רוצים לזכות לדבר הזה!

אומר החזון איש: שעל ידי שבן אדם יתפלל על כל דבר ודבר. כמו שכתב רבנו יונה - בדברים גדולים אתה מתפלל, בדברים קטנים לא מתפללים. לא צריכים את ה'. לא, לא! תתפלל על כל דבר שה' יצליח אותך, כל דבר שיכול להיות - על ידי זה בן אדם זוכה לאמונה חושית.

קריאת הרב שטיינמן להתחזקות

אני מסיים. הבאתי מכתב פה מהרב שטיינמן, אני בזה מסיים. כותב הרב שטיינמן, אני אקרא את הלשון, ובזה סיימנו:

"כל אחד יודע שהמצב של כלל ישראל כיום קשה מאוד, וצריך מאוד מאוד רחמי שמיים מכל הבחינות. הן מצד האויבים, הן מצד תאונות דרכים, והן שכמעט יום יום שומעים על אסונות גדולים מאוד. וגם חוץ מזה יש מחלות שונות מה שלא היה כל כך עד עכשיו - אנשים צעירים מתים ומשאירים אלמנות, משאירים יתומים, וכן להפך אמהות משאירות הרבה ילדים בצעירותם, רחמנא ליצלן. המצב נורא ואיום, ממש העולם בוער.

ובכל זאת אנשים לא מרגישים את הצורך הגדול להתחזק. והרי תובעים משהו מן השמיים!

ויש לנו לדעת כי אנחנו עומדים כבר מסתמא מאוד מאוד קרוב לגאולה. ומה שיחטפו יותר, מה שיותר - אז חוץ ממה שזה יעזור לנו להינצל מחבלו של משיח, זה יעזור גם כן יותר שנזכה יותר מהר לגאולה. ומי שישתדל יותר הוא יזכה עם יותר שמחה לגאולה, ומי שישתדל פחות יזכה פחות ויהיה לעתיד לבוא מבויש.

ממילא כל אחד יראה להתחזק - להתחזק בתורה, להתחזק ביראת שמיים, ולהתחזק בחסד. ומה שיתחזקו יותר לתורה וחסד, הקדוש ברוך הוא יעזור שיינצלו יותר מחבלי משיח ויזכו לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן ואמן".

והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן ואמן.