שיעור 13

שלום בית - איזה דבר גבוה זה!

פרשת וירא תשפ"ד

רעיונות מרכזיים

1. חשיבות שלום הבית - המלאכים שאלו היכן שרה כדי לחבב אותה על אברהם, וה' אף שיקר כדי לא לפגוע בשלום ביתם. זו עבודה קשה ודורשת הרבה מאמץ ונתינה, אבל זה שיא עבודת ה'. השלום בבית משפיע לדורי דורות.

2. העבודה הגדולה היא דווקא במקום הקושי - התורה מאריכה בתיאור מה שעשה אברהם לאורחים כשהיה חולה וקשה לו, כי שם נמצאת ההצלחה והשכר הגדול. כשקשה ללמוד או להתפלל - דווקא אז יש את העלייה הגדולה ביותר.

3. הניסיון של אברהם בעקדה - לא היה לעשות את רצון ה', אלא לקחת את עצמו בידיים ולפעול למרות שלא היה לו שום חשק והרגיש ריק מכל המדרגות הרוחניות שלו. מכאן שהעבודה והשכר הגדולים הם כשפועלים למרות חוסר החשק.

4. לתת צדקה במקום שקשה - סיפור על גביר שנתן הרבה כסף רק למקומות שרצה, אך כשבנו חלה הרב שטיינמן אמר לו שהישועה תבוא אם ייתן דווקא למי שקשה לו לתת. הוא נתן וראה ישועה.

5. ה' רוצה שנתחזק בשמירת שבת כעת - סיפורים על אנשים שהבטיחו לשמור שבת בזמן המלחמה וניצלו בזכות זה. כל אחד צריך להשתדל שתהיה לו שבת מרוממת ומיוחדת, ולא עוד יום רגיל.

הסיפורים בשיעור

1. כותרת: רב שלא נפגש עם תורם ולמד מכך על נתינה אמיתית

שני ראשי ישיבות ציפו לתרומה גדולה ממיליונר. כשהגיע ארצה, אחד מהם לא הלך לקבל את פניו כדי שהבחורים ימשיכו ללמוד, והשני כן. המיליונר נתן בסוף 20 אלף דולר לזה שלא הלך, ו-2 מיליון לשני, אך הבין מהרב שטיינמן שנתינה אמיתית ומועילה היא דווקא למקום שקשה לתת.

2. כותרת: הבטחת שמירת שבת בזמן מתקפת מחבלים

משפחה חילונית בשדרות הבטיחה לשמור שבת אם תינצל ממחבלים שנכנסו לבניין. המחבלים לא נכנסו אליהם. בשבת שאחרי נסעו ללמוד על שמירת שבת, וטיל הרס את ביתם הריק.

3. כותרת: דילוג על בית ששומר שבת במפת מחבלים

אישה בקיבוץ התחזקה בשמירת שבת וכל שבת נסעה עם משפחתה להתארח ולראות מהי שבת. בשמחת תורה נשארו בבית, ובבוקר היו פיצוצים בבתים שמסביב אך לא אצלם. במפת המחבלים שנתפסו היה כתוב לא להיכנס למשפחה הזו כי הם בשבת בבית.

תמלול השיעור

שבת שלום, שבוע טוב. אנחנו חוזרים על זה כל שנה, נתחזק ביחד שוב גם השנה. אני חוזר על זה עוד פעם, ומי יודע, אולי גם שנה הבאה ועוד הרבה שנים בעזרת השם.

בפרשה של השבוע מלאכים הגיעו שאלו את אברהם אבינו: "היה שרה אשתך?". אפילו במקום כותב שיודעים היו מלאכי השרת איפה נמצאת שרה אמנו. נו, אז למה שאלו? כדי לומר לו ששרה אשתו צנועה לחבבה על בעלה. וזה נשמע כאילו שאברהם ושרה היו ממש אחרי איזה קרב, ככה זה נשמע, כאילו היו אחרי איזה קרב, היו צריכים לשלוח את המלאכים כדי לחבב אותה על בעלה.

זה אחד. שתיים, בהמשך הפרשה, פעם ראשונה בהיסטוריה שאלוקים משקר. איך יכול להיות? אלוקים כולו חותמו אמת. אז לא הייתה ברירה. שרה אמנו, בשפה שלנו, לכלכה על אברהם אבינו. היא אמרה שבעלה זקן.

ואני רוצה לברך אותכם שתזכו גם אתם, שגם עליכם יגידו בגיל של אברהם אבינו: "הזקן הגיע". אתם רוצים או לא רוצים? בגיל 99, שתיכנסו פה לבית כנסת ומישהו יגיד: "וואי, הזקן הגיע". הלוואי עליי! מה זה הלוואי עליי!

שאלו פעם את הרב שבדרון מה זה נקרא אריכות ימים. הוא אמר: "אריכות ימים? 89, שיבואו עליי". והוא באמת נפטר בגיל 89. אז פה שרה מדברת על אברהם אבינו, מה היא אומרת? "שמע, בעלי זקן". מה, זקן? הכוונה בגיל 99? ובורא עולם אמר לו: "לא, שמע, אברהם, יגיד מה? מה אמרת עלי? מה אמרת עלי שאני זקן?" וואי וואי וואי. בורא עולם היה חייב לשקר.

מה, היא אמרה שהיא סכנה? שמה אתם אומרים, "נורא נורא"? בורא עולם מה, צריך לשקר? מה לו, עלינו שיגידו עלינו דברים כאלו? עלב, עלינו לא. לא, שלא יהיה. זה משהו. שלא יהיה זה משהו. סימן שאין לנו הבנה, שכשיש לנו עוד איזה משהו בתוך הבית, שיש עוד איזה אהבה בתוך הבית, עוד אחד מבין את השני, עוד אחד פחות צועק על השני, עוד אחד מכבד את השני. זה מדרגות שאי אפשר לתאר אותם.

אני אומר לכם, לא מצאנו בשום מקום שבורא עולם משקר. זה המקום היחיד שמצאנו, שבורא עולם רוצה שיהיה שלום בתוך הבית. אם יש שלום בתוך הבית - הכל בסדר, הכל בסדר. אם אין שלום בתוך הבית - הכל נחרב, הכל נחרב.

לכן צריך מאוד מאוד מאוד מאוד, אבל מאוד, זה הרבה עבודה. זה לא בצחוק, זה לא דברים שקונים אותם ככה בכפתורים. זה עבודה על גבי עבודה, שבן אדם עובד, נותן את הלב ואת הנשמה, לא מקבל שום יחס, ואף על פי כן שומר על הבית. לא בן אדם שהכל נחמד והכל זורם ואשתו מפרגנת לו והכל בסדר. לא לא, אני מדבר על בן אדם שצריך לעבוד. אתה מרגיש וואי, בורא עולם מזעזע אותי, כמה אני יכול להתמודד. כמה אני, אדם, התמודדת?

תדע שהמדרגות האלו הן מדרגות של דורות על גבי דורות. אני אומר לכם, אני בזמן האחרון כשאני מגיע ללמד בישיבה, ביום הראשון אני אומר לראש ישיבה: "תראה לי מי זה הבחורים פה שלהורים יש להם בעיות. אני מראש לא מלמד". לא יכול, התבודדות קשה מאוד. ילד שיש לו הורים טובים מאחוריו, שההורים טובים, הילדים יוצאים מוצלחים, דורות דורות. אני אומר לכם, דורות! והילדים שלו גם כן יצאו מוצלחים.

ילד שההורים שהם צודקים - לא מדובר על "צודקים", אני מדבר שבן אדם לא יודע לשתוק, לא יודע לסבול, לסבול, לסבול. שידע שזו עבודת השם. אנחנו חושבים שנכנסים הביתה, סיימנו את עבודת השם. היינו בכולל, למדנו, זו עבודת השם שלנו. מגיעים הביתה - מה זה עכשיו קשור עבודת השם? ואני אומר לכם - פה זה שיא עבודת השם! זה השיא של העבודה של השם נמצאת פה, שאתה מתמודד לבד, עובד לבד. זה שיא העבודה.

בגדולי ישראל, כמה ידעו כמה הם שקועים בלימוד. שקועים. הרב עובדיה, יום אחד אשתו הכינה לו לאכול. אחרי שגמר לאכול, התחיל לשיר כאילו זה שבת. הרבנית אומרת לו: "הרב, לא שבת היום! מה זה, שר שבת?". אומר: "האוכל היה כל כך טעים, הייתי בטוח ששבת היום". רצה לפרגן לה. איך, איך אני מפרגן לה? מה, מה אני אגיד לה? התחיל לשיר שירי שבת כדי להגיד לה שהאוכל היה טעים, האוכל היה טעים. גדולי ישראל.

עכשיו, עכשיו, אתה יודע, הוא לא שם גם אם שמו לו סבון כביסה לאכול. הוא אוכל מה שיש, טעים. הוא לא, הוא לא שם, עובד, הוא לא בתמונה הזאת בכלל. ואף על פי כן, ידע איך לפרגן, איך שבבית יהיה נעים.

לכן זו הרבה עבודה. אני אומר לכם, זו הרבה עבודה. שלא יחשוב איזה בן אדם שלוחצים על הכפתור והדברים ככה מסתדרים. זה לא מסתדר, יש הרבה עבודה. אבל איפה שיש עבודה, שם נמצא כל השכר שלנו.

בפרשה שלנו, אני גם אמרתי את זה כמה פעמים, אני חוזר על זה. אני אספר, נוסיף איזה סיפור, אולי שיהיה ככה יותר, שלא יהיה בדיוק כמו שנה שעברה. דבר שני רואים בפרשה שלנו - 11 פסוקים על איך אברהם אבינו מכניס הביתה שלושה אורחים, שלושה ערבים. לא יודע מה, נדמה לו שלושה. 11 פסוקים יש על מה נתן להם לאכול - לשונות עם חרדל.

תגיד לי, כמה זה עולה? אני שואל אותך, כמה המנה הזאת עולה? לשון, נגיד אתה תלך לחנות ותקנה לשון. נגיד, אני מגזים, בסך הכל 200 שקל. שלוש לשונות עם חרדל - 600 שקל. מה אתה עושה צחוק? היום כל אחד שעושה חתונה, כמה שם על מנה? 250 שקל מנה.

מה, אברהם אבינו בלי כלים? אברהם אבינו - התורה מספרת וואו, מה הוא עשה להם. אז אני אומר לך, שם להם לשון עם חרדל. כמה זה עולה? אני אומר לך 200 שקל ברחוב. לך לסופר, תקנה. זה 200 שקל. אני מגזים? 200 שקל אתה יכול למצוא במבצע של שופרסל, 35 שקל לקילו. אל תגיד, הרב, כל הגזמות. אני אומר לך 200 שקל. אז ייקח 200 שקל, כפול שלוש מנות - 600 שקל.

נו, מה התורה מעריכה בזה? איך הוא רץ, עשה. וואו, כמה התורה כתבה על זה. סוף הפרשה, "ויטע אשל בבאר שבע". מה הוא עשה? פתח אוהל גדול מכל הצדדים, יכול להיכנס מי שרוצה, יבוא לאכול. כמה אתם חושבים שאפשר להשקיע? כמה זה יעלה, כזה אוהל למשך שבוע?

הגמרא, הגמרא במסכת תענית, הגמרא שם אומרת שאביי הגמרא שם מונה את כל מה שרב הונא היה עושה. רב הונא, אומרת הגמרא, במעלה האחרונה של רב הונא, כשהוא היה פותח לאכול, כשהיה מתחיל לאכול, פותח את השולחן, כל מי שרוצה יבוא לאכול. אמר אביי: "כל מה שרב הונא עשה אני יכול לעשות, חוץ מהאוכל. אוכל אני לא יכול לפתוח לאנשים, אני לא יכול". למה? כי פתאום יבואו כל העניים.

אברהם אבינו פותח שולחן של אכילה, שתייה, אולי לינה, בלי הגבלה. וזה רק אכילה ושתייה, זה מספיק. זה כמה אתה חושב שעולה להחזיק דבר כזה? אני אומר לך, שבוע כמה עולה, שנה שלמה? שנה שלמה אנשים באים כמה שאתה רוצה.

סיפר לי בן אדם אחד שבל"ג בעומר במירון, הוא מוריד שש טון של נקניקיות, רק אחד אחד, רק טאג, רק טאג לבד. הוא אמר לי שהוא מוריד שש טון של נקניקיות רק בל"ג בעומר. אברהם אבינו עכשיו פותח שולחן למשך שנה שלמה, והכל בהשגחה, אבל יש השגחה אחת בלבד. זה אחד הניסים שהיה, שהמלאכים אכלו, כי הייתה רק השגחה אחת של אברהם אבינו. היום בכל מוצר יש לפחות שתי השגחות. אצל אברהם המלאכים, זה היה נס שהם אכלו כשהייתה השגחה אחת.

בקיצור, אתה יודע מה זה עכשיו, כל זה? ואיך התורה כתבה את זה? בראשי תיבות, בראשי תיבות. מה זה? זה מיליונים, מיליונים! ראשי תיבות הזכירה את זה. למה? כי רק איפה שיש קושי.

אברהם אבינו חולה, לא יכול לזוז, יורד לו דם, חם איזה חום, חום, והולך ועמל שם. שם נמצאת כל ההצלחה של הבן אדם, שם התורה שמה את כל האור. איפה שאתה רואה שהכל, בשפה שלנו, הכל זורם, כזה הכל נחמד, אתה עושה מצוות - מה זה, מצוות יקרות מאוד? שם זה ראשי תיבות.

שם דווקא, איפה שלא מסתדר, איפה שבן אדם מרגיש שהוא מתמודד, מתמודד. אין לו חשק ללמוד? היה לך חשק ללמוד? הרגעים האלו, החמש דקות האלו שוות כל הזמן שיש לך חשק ללמוד שעתיים-שלוש. החמש דקות האלו מאוד מאוד יקרות, מאוד מאוד יקרות. לכן דווקא שם בורא עולם שם את כל האור.

בפרט עכשיו, בזמן שאנשים לחוצים ולא יודעים מה ילד יום ומה יהיה, ואיך יהיה. כולם עצבניים. בן אדם לפעמים ברגע אחד יכול לעלות למעלה למעלה, יכול להגיע עד הפסגה, יכול להגיע ברגעים. אבל שם, גם שבן אדם מתמודד, יודע - אני עכשיו בניסיון, אני עכשיו בניסיון עכשיו. והוא מתמודד. איזה מדרגות אפשר להגיע!

כולם שואלים - מה היה הניסיון של אברהם אבינו בעקדה? כל יהודי באשר הוא, אם אלוקים היה בא אליו ואומר לו "קח את הבן שלך, תשחט אותו", כל בן אדם בעולם היה לוקח את הבן ושוחט אותו. למה? אם לא תעשה את זה אז אלוקים ייקח את הבן בלי לשאול אותך. אז יוצא שכל בן אדם בעולם מבין בשכל שלו שצריכים לשחוט את הבן.

מה עושים עסק - וואו, אברהם אבינו? עושים עסק מהעקדה? כולם שואלים את השאלה הזאת, שאלה מפורסמת. הר"ן כותב בדרשות הר"ן, שאלוקים אמר לאברהם אבינו: "קח נא את בנך, בבקשה תיקח. אתה לא רוצה? אל תיקח. אתה לא רוצה, תיקח. אבל אני מבקש ממך, אם אתה יכול, לא קשה לך, תעשה את זה".

ככה אומר בדרשות הר"ן, אברהם אבינו עשה את זה בכל הכוח. הרב שך הוא אומר, שהרי הם לא ראו, הם לא שמעו שאלוקים בא ואמר לו אחד על אחד. הם ראו איזה משהו. הרב שך אמר שאברהם אבינו ראה בנבואה, שהוא רואה את עצמו על העצים, על המזבח בהר המוריה. מעצמו הבין שבורא עולם רוצה שישחט את בנו. אבל ראיתי בפנים יפות, זה קשור לדרשה שלנו.

מי חיבר את הפנים יפות? אני חושב, אם אני לא טועה, פנים יפות מי חיבר את זה? בעל ההפלאה, נכון? בעל ההפלאה, הרב פנחס הורביץ. בעל ההפלאה זה שחיבר את ההפלאה על כתובות ועל קידושין, והספר המקנה על קידושין. הוא כותב, הוא שואל מה השאלה שכולם שואלים - מה היה הניסיון של אברהם אבינו?

שאלה שנייה הוא שואל - איך יכול להיות שאברהם אבינו אומר לאליעזר: "אליעזר, שב פה עם החמור, כי אתה והחמור אותו דבר". לא יכול להיות! אברהם אבינו, איפה החברות שלו? אליעזר, עבד אברהם, נכנס חי לגן עדן. זה לא צחוק, דולה ומשקה בבית רבו. אליעזר שהיה דולה ומשקה את רבו, מושל בכל אשר לו, מושל בירושה כמו אברהם אבינו. אליעזר היה ענק, ענק. פתאום מה, פתאום אברהם אבינו אומר לו - "אליעזר, שב פה עם החמור, אתה דומה לחמור בדיוק"? לא יכול להיות, לא יכול להיות.

נורא, אני אומר לכם, נורא. איך יכול להיות? אומר בעל ההפלאה - אלוקים לקח לאברהם אבינו את כל המדרגות שלו. אנחנו חושבים שאברהם אבינו הגיע עם כל מדרגותיו לעקדה, אחרי כל תשעת הניסיונות. כל אברהם אבינו המפורסם, הגדול, הענק הזה - הוא הגיע לעקדה? אומר לא, הוא לקח לו את כל המדרגות שלו. אברהם אבינו נשאר אותו אברהם הפשוט, אותו ראשון הפשוט.

ופתאום אברהם אבינו אומר לו - "בוא, קח את שלך תחת אותו". אברהם אבינו כמו בשפה שלנו, אין לו שום חשק, הוא לא בעניין בכלל, הוא לא שם. ואברהם אבינו לא רק שלא אמר "אין לי חשק, תשמע, כשיהיה לי חשק אני אתחזק". לא, לא, לא. לקח את עצמו בידיים. אברהם אבינו קם בבוקר מוקדם, קם מוקדם בבוקר, התחיל לקחת את העצים, חבש את החמור, התחיל לעבוד. כל זה כשאין לו שום חשק, כלום, כלום אין לו חשק בכלל.

אומר בעל ההפלאה - מה קורה עכשיו? כל מה שאליעזר זכה להגיע למדרגות, זה בגלל אברהם אבינו. כל מה שיש לאליעזר זה בגלל שאברהם אבינו התרומם למעלה למעלה, הוא סחב גם את אליעזר למעלה. ברגע שאברהם אבינו נפל למטה למטה, אליעזר נפל איתו כמו החמור, הוא ירד עד למטה, ירד עד למטה.

ושם אברהם אבינו עבד בכל הכוח שלו. לא יודע, "תשמע, אין לי חשק טוב, אז אני אלמד שתי דקות ואני אסיים". לא, לא. הוא למד, עבד בעקדה בכל הכוח, הוא נתן שם את הכל. זה הניסיון, כותב הפנים יפות. זה הניסיון שהיה לאברהם אבינו.

אברהם אבינו, בניסיון האחרון לפי הראשונים, בניסיון האחרון הוא עבד, גילה לנו - אתה יודע מה הניסיון, שאתה מגיע לפעמים, אין לי חשק לכלום. אתה מרגיש שאני כזה למטה, כלום, אני עכשיו לא שווה כלום. שם מגיעה כל העלייה שלך, משם תהיה המאכלת שכל עם ישראל אוכלים ממנה.

איפה שאין לי חשק, ולא מסתדר, ולא הולך לי, ואתה ממשיך, אתה עמל, עמל. שם אתה קונה את כל העלייה שלך. שם בן אדם קונה את כל העלייה, דווקא בזמנים האלו, שלא מסתדר.

סיפר איזה ראש ישיבה אחד, אני ועוד איזה ראש ישיבה היינו צריכים לקבל איזה צ'ק מאיזה גביר גדול. היינו צריכים בניין. היה לו צ'ק לתת לכל בן אדם, היה לו צ'ק אחד של מיליון דולר, מיליון דולר. אנחנו בונים בניין כמו שצריך. כל פעם היינו נוסעים לגביר הזה, ידענו שהצ'ק הזה יגיע. נוסעים אליו לפני סוכות, מביא איזה אתרוג ככה מהודר, נותן צ'ק. אבל אנחנו חיכינו לצ'ק הגדול, חיכינו.

עברו כמה זמן, ויום אחד הודיעו שהגביר הזה מגיע לארץ. אחד ראש הישיבה אומר לעצמו: "וואי, לא תכננתי את זה בכלל. הוא מגיע פה לארץ, לא תכננתי. אם עכשיו אני יוצא מהישיבה, יהיה בישיבה רפיון גדול מאוד, הבחורים לא ילמדו, יהיה ממש רפיון גדול מאוד. נו, מה אני עושה עכשיו? פטור אני מזה? אני צריך לדאוג קודם לרוחניות, אחר כך לגשמיות".

אבל הוא יודע עם עצמו, ממש היה בדילמה גדולה מאוד. בסוף הוא החליט - אני צריך שהבחורים ישבו וילמדו טוב. באמת ישבו ולמדו.

השני שמע שהראש ישיבה מגיע - לקח אוטובוסים, לקח את כל הבחורים, נסעו לשדה תעופה. רק כשהגביר ירד מהמדרגות של המטוס, כל הבחורים עשו לו שורות, עשו לו איזה ריקודים, אל תשאל. הביאו לו איזו לימוזינה, לקחו אותו לישיבה, שם איזה אוכל הכינו, איזה טקס. למה? הגביר הזה, תעשה לו כבוד גדול, תעשה לו כבוד כמו שצריך, יגיע הצ'ק.

קיצר, היהודי הזה, הגביר הזה, באמצע המסיבה מקבל טלפון שהבן שלו נכנס לחדר ניתוח, לטיפול נמרץ. גילו שיש לו איזה חיידק, טיפול נמרץ הוא נכנס. וואי, הוא שמע את זה, הוא אומר לראש ישיבה: "אני ממש מצטער, אני חייב לצאת, מספיק הכל, אני חייב לצאת".

הוא יצא. "איפה אני אלך? אסע לרב שטיינמן, אבקש ברכה". הגיע לרב שטיינמן, סיפר לו את הסיפור. אומר לו הרב שטיינמן: "תשמע, אתה כל החיים שלך תרמת רק איפה שבא לך, איפה שהיה נחמד לך לתרום - תרמת. אתה רוצה ישועות? תתרום לאיפה שקשה לך לתרום".

אומר לו הגביר הזה לרב שטיינמן: "אתה יודע, איזה ראש ישיבה אחד פגע בי מאוד קשות. עד שאני מגיע פה לארץ, הוא לא בא אפילו להגיד שלום. אפילו שלום לא מגיע להגיד. אני מגיע, תורם לו לישיבה, תורם לו, ואפילו שלום הוא לא מגיע. עצוב, ממש עצוב".

אומר לו הרב שטיינמן: "אתה רוצה ישועות? תתרום לאיפה שקשה לך לתרום". הרב שטיינמן נסע לראש הישיבה השני, תרם לו שני מיליון דולר, וחזר לראש הישיבה ההוא, תרם לו 20 אלף דולר. אומר הבן אדם: "קיבלתי, דבר ראשון, קיבלתי את הצ'ק בלי שהבחורים היו צריכים לבוא.

אבל דבר אחד אני למדתי מהרב שטיינמן", אומר הגביר הזה, "אתה יכול לתרום מיליארדים, זה לא עושה שום ישועות. זה לא עושה שום ישועות", אומר, "אתה יודע כמה תרמתי במשך הזמן? מיליארדים תרמתי, זה לא עושה ישועות. הישועות נמצאות רק איפה שיש קושי, איפה שלא הולך לי, קשה לי, אני לא מסתדר באמת. שם נמצאת כל הישועה שלך, שם כל ההצלחה של הבן אדם נמצאת, איפה שלא מסתדר לו".

לכן כל אחד מאיתנו יראה מאוד מאוד להתחזק, מאוד, עכשיו בתקופה הזאת. שפתאום אין חשק ללמוד, כל אחד מדוכדך וכל אחד לא הולך לו. עכשיו, אם בן אדם יושב ולומד, לומד, שקוע בלימוד, השכר כל כך גדול. אתה יכול ללמוד אחר כך, כשתיגמר המלחמה, תלמד שלוש שעות - זה לא זה, לא דומה, כמו הרגעים האלו שאתה נמצא בזמן שיש קושי. בזמן שיש קושי יש עלייה גדולה מאוד.

עוד דבר אחד אני מסיים. בכל המצב הזה של המלחמה, מה בורא עולם אחד מהדברים שמראה לנו, שהוא רוצה את השבת שלנו, אין יסתום אוזן. אתה שומע, וואי, שבת. שומע פה שבת, זה שבת. אלוקים רוצה את השבת שלנו, הוא רוצה שנתחזק בשמירת שבת.

עכשיו, בנוסף, אלוקים לא רוצה ש... אלוקים כבר פעם... החפץ חיים אמר, שאלוקים מדבר עם היהודים היום. החפץ חיים, אם היה פה היום, היה מדבר עם החרדים. הוא היה מדבר, מה יש לדבר עם החילוניים? ילד קטן שנשבה, זה תינוק, מה רוצה ממנו? זה תינוק. אבל אנחנו אמרנו, הוא רוצה אותנו, שהשבת שלנו תהיה שבת יותר טובה.

סיפר הרב נוריאל, אני לא אומשך לסיפור הזה. המשפחה הזאת בשדרות, שהיא ראתה את המחבלים עולים לה לבניין, היא לקחה סכינים, נתנה לילדים שלה סכינים: "תלחמו". מה לעשות? מה זה, מה יש?

רגע לפני כן, היא אמרה, אישה חילונית לגמרי, היא אמרה: "ריבונו של עולם, אם תציל אותנו, אני מבטיחה לך שהשבת שלנו תהיה שבת קדושה". ככה היא אמרה. לא ראו אותם, לא ראו אותה. את הדלת שלה, פשוט מסביב לידה, מאחוריה, את הדלת שלה לא נכנסו.

אחר כך הילדים אמרו לה: "אמא, אבל מה זה שבת קדושה? מה זה קדושה? את אמרת שנשמור שבת בכלל. אז בואי ניסע לאיזו משפחה, משפחה דתית, שיסבירו לנו מה זה שבת". בשבת שלאחר מכן, שבת בראשית, הם נסעו, התארחו באיזה בית של אדם דתי, לראות מה זה שבת.

בשבת בראשית נפל להם טיל על הבית שלהם בשדרות, את כל הבית הרס, הכל נעלם. אם הם היו שם, השם ירחם. כמה בן אדם צריך לדעת שהשבת מאוד יקרה!

והסיפור הזה מכירים, אני חוזר על זה, מה שסיפר הרב זמיר כהן, שמעתי את זה מהרב זמיר כהן, על אותה משפחה שהיתה בקיבוץ בארי. שהאישה, בקיצור אתם מכירים, האישה התחילה להתחזק בשמירת שבת. התחילה להתחזק, אבל בעלה אמר: "אל תדברי איתי על שבת. אני לא קשור לשבת. אבל אני לא מפריע לך. את רוצה לשמור שבת - תשמרי שבת. אני לא קשור".

אבל היא אמרה: "תשמע, אבל מה זה שבת? לא יודעים מה זה שבת". אז כל שבת הם נסעו למשפחה אחרת, כמה משפחות בודדות נסעו להתארח, לראות מה זה שבת.

כשהגיעה שמחת תורה, היא הייתה אחרי לידה, והיא החליטה להישאר בבית בשמחת תורה בקיבוץ בארי. וגם היא הביאה משפחה אחרת איתה ביחד להיות בקיבוץ בארי. בבוקר הזעקות, פיצוצים, נכנסו לממ"ד. שומעים הם אחר כך ברדיו, דירה לידם מפוצצת, דירה משמאל מפוצצת, שם מפוצצת. אליהם לא נכנסו בכלל.

אחר כך כשתפסו את המחבלים, אז יש להם מפות. בתוך המפות היה כתוב - למשפחה הזאת אין מה להיכנס. למה? כי הם בשבת נמצאים בבית. הכל היה להם מסודר, היה כתוב למשפחה הזאת לא להיכנס, למה? כי הם בשבת בבית. איזה דבר נורא, זה נורא! זה שמעתי מהרב זמיר כהן, שהוא בעצמו סיפר ששמע את זה מבעל המעשה בעצמו. פלא פלאים, ממש פלא פלאים.

אז אלוקים רוצה את השבת שלנו, אני לא יודע מה להגיד. אבל דבר אחד אני יכול להגיד - איך כל אחד מאיתנו ידע אם השבת עברה עליו טוב או לא? במוצאי שבת, אחרי שיצאה שבת, אתה תגיד לעצמך: "וואי, הייתה שבת טובה" או לא, או שהיה עוד יום. זו השאלה.

בשביל זה צריכים להתאמץ, בשביל שהתשובה בסוף תהיה "וואי, הייתה שבת טובה". בשביל זה צריכים באמת להתאמץ, באמת צריכים להתאמץ על זה. אי אפשר ששבת פתאום תהיה טובה ככה, באוויר. צריך להכין חידושי תורה, סיפורים, שירי שבת. צריך להכין אוכל טוב, צריך שהשבת תהיה טובה.

אבל כל אחד יקבע לעצמו, במוצאי שבת, אם תרגיש "תודה לה' עברה עליי שבת טובה" - סימן שהשבת היתה מוצלחת. אם אתה מרגיש שהשבת היתה בסדר, עוד יום כזה, לא משהו מיוחד - סימן שזו לא השבת שאלוקים רוצה מאיתנו.

אלוקים עורר אותנו בשבת, רוצה מאיתנו שנתחזק יותר בשמירת שבת, שהשבת שלנו תהיה שבת טובה, שנרגיש באמת "וואי, שבת טובה עברה עלינו". יזכה אותנו השם שנזכה באמת לעשות לו נחת רוח, שנזכה בעזרת השם לעלייה גדולה.

לזמן חורף שכבר כמעט נגמר, חצי זמן חורף. לא חצי חודש של חודש חשוון כבר נגמר, חצי חודש. שיזכה אותנו השם, גם עכשיו בשעון חורף, יש עכשיו זמן בלילות ללמוד, ללמוד. ואיפה שמרגישים שקשה - שמה נמצאת כל ההצלחה שלנו. והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן ואמן.