שיעור 15

לכבד ולרומם את המצוות

פרשת תולדות תשפ"ד

רעיונות מרכזיים

1. שורש הנפילה הרוחנית של האדם הוא זלזול במצוות - התורה מזכירה בעיקר את ביזוי הבכורה של עשו ולא את העבירות החמורות שעשה, כי זלזול במצוות מביא בסופו של דבר לירידה רוחנית חמורה.
2. חשיבות כבוד והערכה למצוות - האדם מקבל שכר בעולם הבא בעיקר על הכבוד וההערכה שהוא נותן למצוות ולא רק על עצם קיומן. דוגמאות: אחיזת ספר תורה בלי כבוד, כבוד לתפילה, נשיקת ציצית בכוונה.
3. כיבוד המצוות מביא לישועות - סיפורים על ריפוי עיניים ומחלת סוכרת בזכות הקפדה על נשיקת ציצית בקריאת שמע.
4. כוחה של תורה להציל - בחור ניצל ממוות בזכות שתי דקות של מחשבה בסוגיה. אימו הבינה את חשיבות לימוד התורה ותרמה גם לאברכים.
5. אפשר להתעלות רוחנית דווקא בזמנים קשים - רבקה הגיעה תוך 3 שנים למדרגת שרה אמנו למרות שגדלה בבית מושחת. בזמנים קשים כשעייפים, דווקא אז אפשר להתעלות בצורה מיוחדת על ידי לימוד תורה.
6. מצוות מכפרות על עוונות - סיפור על עבריין שהתחתן שוב לפני מותו כדי לזכות בכפרה. דוגמאות למצוות המכפרות: עניית אמן בכוונה, שמירת שבת, אמירת שירת הים בשמחה.

הסיפורים בשיעור

1. כותרת: נשיקת הציצית שריפאה ממחלת עיניים

אדם ששאל את הרב זילברשטיין מה לעשות לאשתו שחלתה במחלת עיניים שגורמת לעיוורון תוך 2-3 שנים, נענה שיקפיד לאחוז, להסתכל ולנשק את הציצית בקריאת שמע. למרות שאשתו פטורה ממצוות ציצית, בזכות חיבוב המצווה של האיש, כעבור 10 שנים היא עדיין ראתה טוב, בניגוד לשאר הנשים עם אותה מחלה שכבר התעוורו.

2. כותרת: נשיקת הציצית שמנעה צורך בזריקות לסוכרתי

אדם עם סוכרת ששמע על הסיפור הקודם, שאל את הרב זילברשטיין אם גם לו יעזור לנשק את הציצית כדי להימנע מזריקות בעיניים. הרב אישר, והאיש התחיל להקפיד על כך. תוך 3 חודשים, בעין אחת כבר לא היה צורך בזריקות ובשנייה הייתה הטבה של 90%. כיבוד המצווה הביא לו רפואה.

3. כותרת: הלימוד שהציל חיים בעזה

בן של אישה עשירה מארה"ב חזר בתשובה. האם תרמה 50,000 דולר לצבא אך רק 300 דולר לאברכים. לאחר כמה ימים הגדילה ל-50,000 דולר גם לאברכים כי הבן שהיה בקרב בעזה סיפר לה שניצל ממוות כי נזכר בקושיה בלימוד ועצר לחשוב עליה לפני שנכנס לבית שהתפוצץ. רגע של לימוד תורה הציל את חייו.

4. כותרת: החתונה ששילמה 5 מיליון דולר לכפרת עוונות

ראש מאפיה גוסס ביקש מהרב אליהו לופס לחתן אותו עם גרושתו, והבטיח לה 5 מיליון דולר תמורת 3 חודשי נישואין עד מותו. הסביר שביום חתונתו הראשונה אמו אמרה לו שלפי חז"ל נמחלו לו העוונות, ולכן הוא מוכן לשלם הון עתק כדי להתחתן שוב ולהיפטר מעונש הגיהנום על חטאיו הרבים.

תמלול השיעור

חז"ל אומרים: "ויבוא עשו מן השדה והוא עייף". דורשים חז"ל שבאותו יום עבר עשו חמש עבירות. בוא נמנה אותן לפי חומרתן. העבירה הראשונה שחז"ל דורשים היא שבאותו יום בעל נערה מאורסה.

במקום התוספות שואלים: איזו עבירה זו לבני נח? הרי לבני נח אין איסור של נערה מאורסה, יש רק איסור של אשת איש. אז מה מצפים מעשו? איזו עבירה הוא עשה? כמו שלא אמרת שהוא עבר על בעילת פנויה, אז גם נערה מאורסה זה אותו דבר.

עונה התוספות: נכון, זה אותו דבר. אבל הדבר מכוער. הם מסכימים שזו לא עבירה, אבל זה מעשה מכוער.

העבירה השנייה שחז"ל מונים היא שבאותו יום הוא גם רצח. הוא שפך דמים. את מי הוא הרג? את נמרוד. וואו, נמרוד! אם הוא היה חי בדורנו, אין לי ספק שהיינו מרימים אותו על הכתפיים ורוקדים איתו. תחשבו - הנכד של אברהם אבינו, זה שזרק אותו לכבשן האש, הנכד שלו הרג אותו! נמרוד המריד את כולם נגד ה'. תאר לעצמך שהיום, אם היה מישהו נכנס לגרמניה בתקופת השואה והורג את היטלר. כולם היו רוקדים סביבו, עושים לו מדליות מכל הנשיאים. אז איך חז"ל מאשימים את עשו ברצח? מה זה רצח? זה מעשה גדול מה שעשה!

אתה צודק, זה מעשה גדול. אבל כשעשו רצח את נמרוד, האם הוא עשה זאת לשם שמיים או כי הוא אוהב לרצוח? על זה בורא עולם תובע ממנו. בורא עולם לא תובע ממנו על המעשה עצמו, שבאמת היה גדול. הוא תובע אותו על הכוונה - בלב שלו, עשו רצה לרצוח. זו הייתה המטרה שלו. נכון שיצא מזה קידוש ה', אבל הוא לא התכוון לזה בכלל. לכן חז"ל מכנים את עשו "רוצח".

העבירה השלישית שהוא עבר היא שהוא עבד עבודה זרה. זה חמור מאוד. לעבוד עבודה זרה פירושו שאין אלוקים ח"ו. זה החמור ביותר שיכול להיות.

העבירה הרביעית שהוא עבר היא שכפר בתחיית המתים. אה, מה אני לא מבין - אחרי ששמענו שהוא עבד עבודה זרה וגילה עריות ושפך דמים - אתה עוד אומר שהוא גם כפר בתחיית המתים? וכי כולם כאן מאמינים בתחיית המתים בלב שלם? או שמא אנחנו אומרים: "תגיד, איך זה יהיה?"

עצם זה שאנחנו שואלים "איך זה יקרה" - זה כבר מעיד שיש לנו ספק. למשל, מישהו אמר: "תשמע, אני בטוח שבזכות אמונתי בה' לא יקרה שום אסון בצפת". אז שאלו אותו: "ומה עם כיפת ברזל?" הוא ענה: "מה הקשר לכיפת ברזל?" אם אתה עוד מתחשב בכיפת ברזל, סימן שאתה עוד לא ב-100% ביטחון בה'. זהו.

אז על מה תובעים את עשו? על זה שאין לו אמונה בתחיית המתים. זה נורא! דבר ראשון צריך לדעת שמי שלא מאמין בזה, זה כמו שהוא עובד עבודה זרה - אותה רמה בדיוק.

ודבר שני, אפשר להסביר בדרך הלצה - כי אם עשו היה מאמין בתחיית המתים, אז זה שהוא רצח את נמרוד זה לא כזה נורא, כי נמרוד עוד יקום לתחייה. זה לא אמיתי עד הסוף. אבל אם הוא לא מאמין בתחיית המתים, יוצא שזה רצח ממש, זהו, נגמר.

אך תחיית המתים מלמדת אותנו שאפשר להשתנות. מה פירוש תחיית המתים? בן אדם מת, ופתאום הוא קם. מה קורה כאן? לפני כן הוא היה מת, לא עושה כלום, שוכב דומם. ופתאום הוא קם, מתחיל לחיות. זה דבר מדהים.

ואם כן, לא להאמין בתחיית המתים פירושו - האם אתה מאמין שגם אצלך יכול להיות שינוי, או שמא אתה כבר בגדר "מת", שאין בך יכולת להשתנות? זה הפחד הגדול ביותר, שאדם אומר לעצמו: "אני כבר לא יכול להשתנות. חטאתי יותר מדי, עשיתי עבירות חמורות, וכבר קשה לי לחזור בתשובה". זה נקרא לכפור בתחיית המתים.

הדבר החמישי שנותר הוא שעשו בזה את הבכורה. וואו, איזה דבר נורא. עשו מבזה את הבכורה. מה זה בכורה בכלל? שמישהו הוא בכור, אז מה? נגיד שבעוד 2000 שנה עתיד להיבנות בית המקדש והבכורות יעבדו בו. מה אכפת לי?

תגיד, אם מישהו היה אומר לך עכשיו מה יהיה בעוד 40 שנה, היית אומר: "נו מה? בעוד 40 שנה? מי יודע?" כל אחד שואל את עצמו מה יהיה מחר, לא עוד 40 שנה. ופה תובעים את עשו על זה שביזה את הבכורה.

טוב, נו, עד כאן עוד אפשר להבין, שהוא עבר עבירות חמורות - שלוש עבירות שעליהן "ייהרג ואל יעבור", ועבירה של כפירה בתחיית המתים, שזה בגדר אפיקורסות גמורה.

אבל מה התורה מספרת לנו בעצם? לשם מה התורה מוצאת לנכון להזכיר את כל הפרטים הקטנים של חטאיו של עשו? התורה מעידה רק דבר אחד, והכל ברמז. מה היא מעידה? שהוא בזה את הבכורה. אה, ביזה את הבכורה. זה כמו מישהו שנכנס לבית, גונב לאישה את כל התכשיטים, את כל הזהב והכסף, ואז כל המשטרה מתעסקת בזה שהוא גנב גם עגבניה. זה נורמלי?

הבן אדם עשה פה עבירות כל כך חמורות, והתורה מזכירה אותן רק ברמז. אבל את ביזוי הבכורה - זה חמור ביותר.

את השאלה הזו שואל הרב יעקב גלינסקי, והוא אומר שזה יסוד חשוב בשבילנו. ואחר כך יש לי סיפור על מה שקרה לאחרונה שמסביר את זה בצורה נפלאה.

הרב גלינסקי אומר: אתה יודע מה השורש של נפילת האדם? כשאדם מזלזל במצוות. גם אם הוא מזלזל במצווה אחת, דע לך שהמצווה הזו תגרור אותו שייפול לתהומות עמוקים. התורה מעידה - אתה רואה את עשו שרוצח, שעובר על גילוי עריות, אבל זה לא הסיפור האמיתי. איפה התחיל הסיפור של עשו? בזה שהוא בזה למצוות. ברגע שהמצוות כבר לא חשובות לו, השאר כבר פתוח. ברגע שבן אדם מבזה מצוות - זהו, נגמר.

וכל השכר בשמיים שבן אדם מקבל, הוא רק על זה שהוא מכבד את המצוות. לא רק קיום המצווה עצמה, אלא הכבוד וההערכה שהוא נותן למצוות. על זה יש את השכר הגדול ביותר.

הגמרא בסוף מסכת מגילה אומרת משהו מפתיע. היא אומרת: "כל האוחז ספר תורה ערום, נקבר ערום". שואלת הגמרא: ערום ממש? עונה הגמרא: ערום בלי מצוות. שואלים התוספות: ברור שהכוונה בלי אותה מצווה ספציפית. אומרים התוספות: לא ולא. הכוונה למשל למקרה שאדם היה באמצע לימוד, ורצה לקחת ספר תורה כדי ללמוד בו. אבל הוא תפס את הספר בלי שמירה, בלי מפה, ולמד בו שעה-שעתיים.

אומרים התוספות - אין לו שכר על המצווה הזו. מה, הרי בסך הכל הוא למד תורה. אולי אפילו 4-5 שעות. אבל התוספות אומרים שלא יהיה לו שכר על הלימוד הזה. למה? כי הוא אחז את ספר התורה בלי כבוד. ספר תורה זה דבר מאוד קדוש, והיית אמור לכבד אותו, לאחוז בו עם מפה. ואם לא עשית זאת, סימן שאין לך כבוד למצוות. ואם אין כבוד למצוות, אז גם אין את השכר של אותה מצווה. כדי לקבל שכר, חייבים לכבד את המצוות.

לכן הזכרנו לפני כמה שבועות מה שאמר הרב יצחק זילברשטיין. הוא סיפר שאחרי הפיגוע בנתניה הוא הלך לרב אלישיב ואמר לו: "הרב צודק, ישמעאל מלמד אותנו שצריכים להתפלל. אתה יודע כמה אנשים בכלל מכבדים את התפילה?"

הרב אלישיב אמר: "אין הרבה". כולם אמנם מתפללים, אבל כמה אנשים מכבדים את התפילה? לא הרבה. ומה זה אומר לכבד את התפילה? פירושו לבוא 5 דקות לפני הזמן. זה מה שגורם שהתפילה שלך תתקבל. וזה בדיוק מה שהתורה באה ללמד אותנו - אתה יודע מה היה שורש הנפילה של עשו? שהוא לא כיבד את המצוות. ואז אתה שואל, איך הוא הגיע לרצח? זה כבר פתוח, כשאין כבוד למצוות, הכל כבר אפשרי.

מצד שני, כשבן אדם מכבד מצוות, כל הישועות מגיעות אליו דרך כבוד המצוות. הרב זילברשטיין סיפר על יהודי אחד שאשתו חלתה במחלת עיניים. אצל כל מי שיש לו מחלה זו, תוך שנתיים-שלוש הוא נהיה עיוור, ה' ירחם.

אז שאל את הרב זילברשטיין מה אפשר לעשות. אמר לו הרב: "מהיום תקפיד, כשאתה קורא קריאת שמע, לאחוז את הציצית ביד, להסתכל עליהן ולנשק אותן".

תמה האיש: "אבל כבוד הרב, מה הקשר? הרי אשתי פטורה ממצוות ציצית".

ענה לו הרב: "אתה תתכוון עליה".

מספר אותו אדם שכבר עברו 10 שנים מאז, והוא מקפיד בכל יום לנשק את הציצית. איזה חיבוב מצווה זה, איזה כבוד למצווה! וכל הנשים שהיו איתה באותה מחלקה בבית החולים, כולן כבר נהיו עיוורות, חוץ מאשתו שברוך ה' עדיין רואה מצוין. כשבן אדם יודע לכבד מצווה, זה דבר יקר מאוד שאי אפשר לתאר.

הוא סיפר עוד שיהודי אחד ששמע את הסיפור הזה אמר שהוא סובל מסוכרת, ובגלל זה הוא צריך לקבל מדי פעם זריקות בעיניים כדי שימשיך לראות. הלך לרב זילברשטיין ושאל אותו אם גם בשבילו יעזור לנשק את הציצית. אמר לו הרב: "בוודאי, חיבוב מצווה מגן על האדם! כשאדם יודע לכבד מצוות, זה נותן לו הרבה כוח וישועה משמים".

מספר אותו אדם שהתחיל להקפיד על נשיקת הציצית בקריאת שמע. ואכן, תוך שלושה חודשים, בעין אחת הוא כבר לא צריך עוד זריקות, ובעין השנייה הרופאים אומרים שהיא כבר בריאה ב-90%. כך, על ידי שבן אדם יודע לחבב מצווה, הוא זוכה לדברים יקרים כל כך.

סיפר הרב יעקב גלינסקי סיפור נוסף שאתם בוודאי מכירים: לפני כשלושה שבועות התקשרה אליו אישה עשירה מאוד מארצות הברית. היא שמעה על המצב הקשה בארץ ורצתה לתרום, אבל בתנאי אחד - היא לא מוכנה לתרום לאברכים.

שאל אותה הרב גלינסקי: "למה לא לאברכים?"

אמרה: "כי הבן שלי חזר בתשובה ונהיה דתי. אני לא רוצה לתרום לאנשים כאלה".

שאל אותה: "טוב, אז למי כן לתרום?"

הציע לה: "אולי תתרמי לאוכל לנזקקים?"

היא שאלה: "והאוכל הזה, למי הוא יגיע בסוף? הרי גם לאברכים, ואני לא רוצה".

עד שהרב גלינסקי אמר לה: "תתרמי לצבא".

"מה זה צבא?" שאלה.

הסביר לה, והיא אמרה: "אה, זה מצוין! אני אעביר לך 50,000 דולר לתרומה לצבא". (14:16)

ואז הוסיפה: "יש לי גם ארגון משלי שמחלק אוכל לאברכים בכל יום שישי - עוף, בקבוק יין, משהו קטן. אבל לזה אני לא רוצה לתרום".

אמר לה הרב: "נו, טוב, אז אולי משהו בכל זאת..."

ענתה: "טוב, אני אתרום 300 דולר לאוכל של האברכים, וזהו, לא יותר".

50,000 דולר לצבא, ו-300 דולר בקושי לאברכים.

למחרת היא התקשרה שוב ואמרה: "לא נעים לי עם ההפרשים האלה. אז אני מגדילה את הסכום פי 10 - במקום 300 דולר לאוכל, אני אתרום 3,000 דולר".

עברו שלושה-ארבעה ימים, והיא שוב מתקשרת: "לא, אני מצטערת. אני רוצה לתרום גם לאברכים 50,000 דולר, כמו לצבא".

שאל אותה הרב: "מה קרה? מה השתנה?"

אמרה: "אל תשאל... הבן שלי היה עכשיו בארץ בתקופת המלחמה. מספרים שהוא היה ביחידה קרבית של כלבנים, והיה צריך להיכנס עם הכלבים לתוך הבתים בעזה לבדוק אם יש מלכודות וכדומה.

והנה, באמצע ההליכה הוא נזכר בקושיה שלמד בדף היומי כמה זמן קודם. הוא אמר לעצמו: 'וואו, איזו קושיה! התורה תציל אותי'. והתחיל לחשוב עליה. אחרי שתי דקות, הבית שאליו הוא עמד להיכנס פתאום התפוצץ! הכלב נכנס במקומו והבית התפוצץ עליו. בזכות שתי דקות של מחשבה בסוגיה, הוא ניצל ממוות בטוח.

הוא סיפר לי: 'אמא, אם את עוד זוכה לדבר איתי ולא יושבת עליי שבעה, תדעי שזה בזכות הלימוד שלי. בזכות שתי דקות שחשבתי בלימוד תורה'."

אז אחרי שהיא שמעה את זה, התקשרה לרב גלינסקי ואמרה: "אני מגדילה את התרומה ל-50,000 דולר גם לאברכים. אני מבינה שאם הבן שלי ניצל, זה בזכות רגע אחד של לימוד תורה".

הסיפור הזה מלמד אותנו דבר נפלא - לפעמים אנחנו חושבים שהתורה מגינה ומצילה. נכון, כתוב "כי לא תשכח מפי זרעו", אבל האם זה באמת אמיתי? וכי אתה חושב שבגלל רגע אחד של מחשבה בלימוד תורה, אפשר להינצל באמצע עזה מפיצוץ?

אז כל אחד מאיתנו שזוכה לשבת וללמוד, שידע לאיזה מדרגות אפשר להגיע. ודווקא בזמנים הקשים, בימי שישי ובמוצאי שבתות, שהאדם עייף - בואו ניקח דוגמה מרבקה אמנו.

שרה אמנו הייתה בת 127 שנים. כל זמן שהיא חיה היו ניסים גלויים באוהלה, ברכה בעיסה, נר דלוק. ואז הגיעה רבקה בת שלוש, וכל הניסים חזרו - הענן, הנר. איך יתכן שילדה בת 3 כבר הגיעה למדרגות של שרה אמנו? לא יכול להיות!

רבקה אמנו גדלה בבית מושחת ביותר, ובכל זאת הצליחה תוך 3 שנים בלבד להגיע למדרגות כאלו. לפעמים יש לאדם רגעים בחיים שהוא יכול להגיע למדרגות עצומות שאי אפשר לתאר. דווקא ברגעים הקשים, כשלא זורם, הוא יכול להתעלות בצורה נפלאה.

שרה אמנו חיה כל חייה תחת חסותו של אברהם אבינו, בתוך חממה רוחנית. ובכל זאת לקח לה שנים רבות להתעלות. ואילו רבקה גדלה במקום מושחת, ותוך זמן קצר זכתה להגיע לפסגות - בגלל הקושי והאתגר.

אז כל אחד מאיתנו בזמנים הקשים, כשעייף וקשה, שלא יחשוב "עכשיו לא הזמן ללמוד". להיפך - דווקא עכשיו תתאמץ ותלמד, כי ברגעים האלו אתה יכול להתרומם למדרגות שבזמנים רגילים היית צריך שנים כדי להשיג.

אני מסיים בסיפור אחרון: חז"ל אומרים על הפסוק "וירח את ריח בגדיו", אל תקרא "בגדיו" אלא "בוגדיו". חז"ל מביאים לכך שתי דוגמאות: יוסף משיטה, ובני בנימין שמכרו את בנותיהם לפילגשים.

סיפר הרב אליהו לופס שליט"א, רבה של קריית ספר: "יש לי דוגמה שלישית. פעם קיבלתי טלפון מראש המאפיה באזור. מי שמקבל ממנו טלפון כבר יודע שאין ברירה, חייבים לבוא אליו מיד.

הגעתי אליו הביתה, ראיתי אותו שוכב במיטה, לא יכול לזוז. שאלתי אותו מה קרה, למה הזמין אותי. אמר לי: 'אני מתחתן. אני רוצה שהרב יסדר לי חופה וקידושין'.

שאלתי בתמיהה: 'מה? אתה מתחתן? במצב שלך? הרי אתה נראה גמור לגמרי'.

'כן', הוא עונה, 'אני רוצה להתחתן עם גרושתי'.

'תגיד', אני שואל אותו, 'זה ברצון או בכפייה שלה?'

'לא, לא', הוא אומר, 'ברצון גמור שלה'.

אז אמרתי לו, 'אם כך, קודם אני צריך לשאול אותה, ורק מה שהיא תגיד - אני אעשה'.

ניגשתי לאשתו לשעבר, ושאלתי אותה לסיפור. היא אומרת, 'כן, זה נכון. הרופאים אומרים שנשארו לו רק שלושה חודשים לחיות. והוא אמר לי שאם אסכים להתחתן איתו, הוא ישים לי בחשבון 5 מיליון דולר עוד לפני החתונה'.

'וואו', אני אומר לה, '5 מיליון דולר?! שווה לסבול איתו שלושה חודשים בשביל סכום כזה. בטח שכדאי לך להסכים, מה את מפסידה?'

היא ענתה שהיא מוכנה, אבל אם לא יהיו 5 מיליון דולר בחשבון עוד לפני החתונה - אין עסקה.

מספר הרב לופס: חזרתי לחתן ואמרתי לו, 'תגיד, מה שאשתך לשעבר מספרת, זה נכון? האמנם נותרו לך רק שלושה חודשים לחיות?'

'כן', הוא עונה, 'זו האמת לאמיתה'.

'אז למה אתה בכלל מתחתן שוב? בשביל מה כל זה?'

'אני אסביר לך', הוא אומר. 'כשהתחתנתי בפעם הראשונה, כשחזרתי הביתה לאמא שלי, היא אמרה לי: "היום אתה טהור! למה? כי חז"ל אומרים בסוף הפרשה שכשישמעאל ועשו לקחו נשים, אז נמחלו להם העוונות. אז אמא שלי אמרה לי שביום החתונה אני נקי וטהור לגמרי, מחוק מכל העוונות".

'עכשיו תחשוב, כבוד הרב - במשך השנים, אם אני אגיע ככה למעלה, אוי ואבוי, איזה גיהנום מחכה לי שם! אתה לא יודע מה עשיתי ועברתי בעולם הזה. אבל בשביל זה אני מוכן לשלם 5 מיליון דולר - כדי להתחתן שוב ושימחלו לי על כל העוונות. זו כל המטרה שלי, רק בשביל זה אני מתחתן, כדי להגיע יותר טהור לשמיים'.

הרב לופס מספר: 'קידשתי אותם, וכעבור 3 חודשים גם הספדתי אותו. ככה הוא אמר - "וירח את ריח בוגדיו", שגם בדור שלנו יש כאלה ריחות. בן אדם שמוכן לשלם 5 מיליון דולר רק כדי לזכות במחילת עוונות'.

תחשבו כמה כל אחד מאיתנו יכול לזכות היום במחילת עוונות בלי להוציא אגורה! יש הרבה מצוות: מי שעונה אמן בכוונה ובכל כוחו - מוחלים לו על כל עוונותיו. זו לא סתם אמירה יפה, זו המציאות.

מי ששומר שבת כהלכתה - נמחלים לו כל עוונותיו. מי שזוכה לומר שירת הים בשמחה - ושמחה פירושה בחיבור למילים, לא סתם חיוך על השפתיים - אלא כשטוב לך עם המילים והתוכן, אתה מרגיש חיבור אליהן, זה נקרא בשמחה. ועל ידי זה נמחלים כל העוונות.

אז יש הרבה דברים שדרכם אפשר לזכות בכפרה, ודווקא עכשיו, בתוך הזמנים הקשים, כל אחד צריך לראות איך להתחזק עוד ועוד. איך לנצל את הזמנים של ערבי שבתות ומוצאי שבתות ללימוד תורה. גם בכל יום יש הרבה זמן פנוי.

שכל אחד יקח על עצמו איזה אתגר, בלי נדר - כי בלי מחויבות ויעד, האדם פשוט לא לומד. צריך שתהיה לנו תוכנית - או להגיע לבית מדרש קבוע, או חברותא, או ללמוד נושא מסוים או לסיים מסכת עד תאריך מסוים. המחויבות היא שתגרום לנו באמת לשבת וללמוד.

אז כל אחד יראה במה הוא יכול להמשיך ולהתחזק, וה' יעזרנו בזכות זה, אמן.