ברוכים הבאים לאתר השיעורים של הרב איתן כהן. כאן תוכלו למצוא שיעורים מוקלטים וטקסטים מלאים.
חומרת חוסר הכבוד - שורש כל החורבן • היכל הרפואה - נצחיותה של התפילה • חסד דווקא כשקשה - שם גדולת האדם • "איפה שקשה - תתפלל" • "עסק" עם בורא עולם - החסד הראשון • תוכחה שהורסת נפש - הזהירות בכבוד הזולת • קרבת אלוקים בימי בין המצרים
הרב שך והלקח מתשעה באב • החלום על היכל הרפואה • האישה, החתונה והחסד שנקטע • נהג המונית ואורי זוהר • בעל התשובה, הדירה והעסק עם בורא עולם • יעקב וראובן - התוכחה שנדחתה • שני קצרים: הבן שסוגר את הסידור, והצדיק ששילם שלוש מאות אלף
חומרת חוסר הכבוד - שורש כל החורבן
הלקח שהרב שך לקח מתשעה באב: ההשלכות של פגיעה בכבוד הזולת או של עבירה בודדת חמורות פי כמה ממה שאדם מדמיין. שורש חטא המרגלים, ובעקבותיו כל תשעה באב והגלות, נעוץ ב"ותקרבון אלי כולכם - בערבוביא", כלומר בהיעדר כבוד הדדי. כך גם קמצא ובר קמצא: כל החורבן התחיל מביזיון אחד שלא מיחו בו.
היכל הרפואה - נצחיותה של התפילה
תפילה, חיזוק וקבלות בעת מחלה אינם "הולכים לאיבוד" גם כשלא באה הישועה בעולם הזה. כל תפילה עולה למעלה ל"היכל הרפואה", ושם הנפש מתענגת ממנה לנצח נצחים - עונג שחצי שעה ממנו שקול לכל תענוגות החיים. המסקנה: תמיד יתפללו - אם לא עוזרת התפילה בעולם הזה, ודאי שהיא עוזרת בעולם הבא.
חסד דווקא כשקשה - שם גדולת האדם
עשיית חסד כשהכל נוח וזורם אינה המבחן האמיתי. בורא עולם מעמיד את האדם בניסיון דווקא כדי לראות אם ימשיך בחסד גם כשהדבר כרוך במחיר אישי. הירידה "מן העץ" לאחר ניסיון אחד היא הכישלון שיש להיזהר ממנו. הגדולה היא להתמיד בחסד גם במחיר.
"איפה שקשה - תתפלל"
מסר מרכזי החוזר לאורך השיעור: התפילה היא הכלי לעמידה בניסיונות הקשים ביותר. אורי זוהר לימד שהשלב הקשה בחזרה בתשובה (עמידה בלגלוג על הכיפה) נפרץ דווקא בתפילה, וכך גם נהג המונית שרצה לשמור שבת - התפילה פתחה לו פתח ישועה בלתי צפוי (נסיעת ארבעת אלפים השקל של הנוסע החרדי מרמון).
"עסק" עם בורא עולם - החסד הראשון
בעל התשובה שאשתו חלתה כרת "עסק" עם הקב"ה: החסד הראשון שיזדמן לו - יעשה עד הסוף, ובתמורה יבקש רפואה שלמה לאשתו. מיד לאחר התפילה הזדמן לו החסד הבלתי-סביר של מתן הלוואת מיליון שקל לאדם זר - והישועה באה, גם לו וגם לאשתו, "חסד אחרי שכבר נגזרה הגזרה".
תוכחה שהורסת נפש - הזהירות בכבוד הזולת
יעקב אבינו לא הוכיח את ראובן אלא סמוך למיתתו, מחשש שהתוכחה תרחיק אותו לגמרי. גם דבר קטן ולא-הגיוני לכאורה עלול, במילה אחת של תוכחה, "לחסל" נפש שעל הגדר ולהרחיקה לצמיתות. המסקנה המעשית, בפרט לקראת בין הזמנים: לנשק, לחבק ולעודד - ולהיזהר מאוד מתוכחה, שכן הרס נפש אורך כל החיים.
קרבת אלוקים בימי בין המצרים
חתימת השיעור: ימי בין המצרים אינם רק ימי אבל אלא ימים קדושים של קרבת אלוקים ("קרא עלי מועד"). דווקא ככל שהאב (הקב"ה) מתרחק, הגעגוע גובר - ומכאן הכוח לשוב בתשובה אמיתית ולהתקרב, עד לגאולה ברחמים.
הרב שך והלקח מתשעה באב
הרב עמנואל טולידנו נסע לרב שך יום אחרי תשעה באב ושאל מה יש לקחת מן הצום לחיים. הרב שך השיב שלקח דבר אחד: עד כמה חמורות ההשלכות של חוסר כבוד או עבירה בודדת - פי מאה ממה שאדם מדמיין. הסיפור פותח את יסוד השיעור על חומרת הפגיעה בכבוד הזולת.
החלום על היכל הרפואה
הרב יחיאל וייספיש, שאשתו נפטרה ממחלה, סיפר לרב יחיאל מאיר צוקר (בעת ניחום אבלים על פטירת אשת הרב צוקר) כי אשתו נגלתה אליו בחלום, סיפרה שהיא שרויה ב"היכל הרפואה", ושכל תפילה וחיזוק שנעשו למענה לא ירדו לאיבוד אלא מתענגים עליהם לנצח. את החלום אימת דרך משפחה באשדוד, שחשפה את סיפור הרקע על הפגיעה שנגרמה כשלא יכלו להסיע את האישה החולה.
האישה, החתונה והחסד שנקטע
בתוך אימות החלום מתגלה סיפורה של האישה שבעלה עשה חסד בהסעת חולים לבתי חולים. יום אחד לא יכלה להסיע את אשת וייספיש החולה (בשל חתונת אחותה), נתקעה בפקק ובסופו של דבר נאלצה בעצמה לקחת מונית, והחליטה להפסיק את החסדים. המסקנה שהסיקו בני הזוג: יש להתמיד בחסד דווקא כשהוא כרוך במחיר, שכן זהו הניסיון האמיתי.
נהג המונית ואורי זוהר
הרב מרדכי גנות סיפר על נהג מונית חוזר בתשובה, שהתחזק מסרטון של אורי זוהר על השלב הקשה של עמידה בלגלוג. בעקבות המסר "איפה שקשה - תתפלל", התפלל הנהג על רצונו לשמור שבת למרות הלעג בתחנה. למחרת גלגל הקב"ה נסיעה חריגה בת ארבעת אלפים שקל לנוסע חרדי שומר שבת (בעקבות אזהרת טיסה לנתב"ג ונחיתה ברמון), והדבר חיזק את כל התחנה באמונה.
בעל התשובה, הדירה והעסק עם בורא עולם
בעל תשובה שעזב את עבודתו לטובת לימוד תורה, נקלע לצורך במימון דירה (מיליון שקל משכנתא שסורבה). לאחר שהתפלל בבכי בשטיבלך וכרת "עסק" עם הקב"ה - החסד הראשון שיזדמן לו יעשה עד הסוף - פגש עסקן שדאג לו הלוואת מיליון שקל. התברר שאותו עסקן, שאשתו אובחנה באותו יום כחולה, כרת בעצמו עסק דומה עם הקב"ה. בסוף שני הצדדים נושעו והאישה החלימה.
יעקב וראובן - התוכחה שנדחתה
הרב מביא את דברי רש"י שיעקב אבינו הוכיח את ראובן רק סמוך למיתתו, מחשש שתוכחה בזמנה תרחיק אותו לגמרי. הרב מדגיש בלשון חריפה עד כמה תוכחה - אף על דבר קטן - עלולה "לחסל" נפש שעל הגדר, ומכאן האזהרה להיזהר מאוד בכבוד הזולת, בפרט לקראת בין הזמנים.
שני קצרים: הבן שסוגר את הסידור, והצדיק ששילם שלוש מאות אלף
בחתימה מביא הרב שתי דוגמאות קצרות מן השכונה: אב שבנו כבר עשר שנים אינו נכנס לבית כנסת, שכן בכל פעם שפותח סידור נזכר ברבנים שפגעו בו וסוגר. וצדיק שהתקשר לבקש מהרב לחבק ולנשק את תלמידיו ולא לומר להם כלום, לאחר ששילם שלוש מאות אלף שקל לרפא את בנו מן הביזיונות שעבר בישיבות. שתי הדוגמאות ממחישות את כוח ההרס של תוכחה פוגענית.
סיפר הרב עמנואל טולידנו: יום אחרי תשעה באב נסעתי לבני ברק, לרב שך. שאלתי את הרב שך: "הרב, מה הרב קיבל מתשעה באב? מה קיבל? מה לקחת מתשעה באב? מה עושים? תשעה באב צמים, אבל מה לוקחים הלאה לחיים שלנו?".
אומר לו הרב שך: "אני לקחתי רק דבר אחד מתשעה באב. בוא תראה מה החיסרון של כבוד, שבן אדם לא מכבד אחד את השני, או חיסרון של עבירה אחת שבן אדם עושה - וההשלכות אין תיאור. כמה שאתה תגיד לעצמך 'אולי זה, אולי זה' - פי מאה מזה. הדברים חמורים ביותר".
מאיפה רואים את זה? בפרשה שלנו. כתוב בפרשה שלנו, משה רבנו מוכיח את עם ישראל ואומר: "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ". כותב רש"י: "ותקרבון אלי כולכם" - בערבוביא. ילדים דוחפים את הזקנים, והזקנים דוחפים את הראשים. ראית? מפה התורה מגלה לך. אתה יודע מה שורש כל המרגלים? המרגלים חזרו בתשעה באב, ומאותו זמן התחיל תשעה באב. מהמרגלים האלו התחיל תשעה באב. ואתה יודע מאיפה זה התחיל? "ותקרבון אלי כולכם". הילדים דוחפים את הזקנים. אין כבוד אחד לשני.
ברגע שאין כבוד אחד לשני - תראה, ממשה רבנו עד היום יש תשעה באב. וסובלים, וצרות, וגזרות, ומה אין. מה בעיות, אי אפשר לתאר כמה בעיות עם ישראל עברו בכל הזמנים האלו. על מה? מה הבעיה? התורה מגלה את שורש הבעיה - לא היה כבוד בין אחד לשני. אם היה כבוד בין אחד לשני, הכל היה בסדר.
וזה גם מה שהתורה מספרת, הגמרא מספרת על קמצא ובר קמצא. נו, מה הבעיה? הוא לא כיבד אותו. מפה התחיל כל ה... מפה התחיל כל הגלות. חכמים ראו את זה ולא מיחו. אה, לא מחיתם? ראיתם בן אדם שעבר ביזיון, ולא אכפת לך שהבן אדם התבזה? מפה התחיל כל החורבן. חז"ל מגלים לך, זה שורש כל החורבן שאתה מכיר, מתחיל מפה. בן אדם צריך לדעת: עבירה אחת, חוסר כבוד - מה שנראה לך כרגע בפעם הראשונה כדבר "בסדר, אתה צודק, חוסר כבוד, אבל זה לא סוף העולם" - כן, באה התורה ומגלה לך: כן, זה סוף העולם. תדע לך, זה הדברים החמורים ביותר שיכולים להיות. הכי חמור שיכול להיות - ההשלכות הנוראיות כשאין כבוד בין אחד לשני.
סיפר הרב... הרב... אני לא זוכר כבר. אה... טוב, אני אדלג. סיפר הרב יחיאל מאיר צוקר שליט"א - מפורסם, אתם מכירים אותו, זה הרב מפורסם מאוד. יש לו שני סמינרים של בנות ענקיים, אחד באשדוד, אחד באלעד. בנוסף הוא גם כן משגיח בישיבת "תורה בתפארתה".
הוא גם משגיח בישיבה. והשם ירחם עליו - בחודש אב תשפ"ג, לפני שלוש שנים, נפטרה אשתו הצעירה. אשתו הצעירה, בת ארבעים ותשע, נפטרה. אחד האנשים שבאו לנחם היה הרב יחיאל וייספיש שליט"א, תלמיד חכם גדול. הוא בא לנחם - וגם אשתו נפטרה מהמחלה, גם צעירה, השם ירחם.
הוא בא לנחם, ואז אמר לו: "אני רוצה לספר לך משהו, סיפור אישי". אומר: "יום אחד אני חולם את אשתי" - כך מספר לו הרב יחיאל וייספיש - "אני חולם את אשתי, שבאה אליי בחלום, והיא אומרת: 'יש לי צער גדול מאוד מאיזו אישה פלונית, ומהפלונית הזאת יש לי צער גדול. תעשה טובה, תסדר את הדברים שילכו בצורה טובה'".
אמרתי לה בחלום: "אל תדאגי, מחר אחרי התפילה אני מסדר את הדברים בצורה הטובה ביותר שיש".
ואז אמרתי לה: "את יודעת, אני מאוד מסוקרן, מה הולך איתך למעלה בשמיים?". היא אומרת לו על זה: "אל תדאג, אני נמצאת במקום טוב מאוד, מקום שאני מאושרת בו מאוד מאוד. אני נמצאת בהיכל שנקרא היכל הרפואה".
אומר לה בעלה: "אני קראתי הרבה זוהר, הרבה דברים, לא ראיתי בשום ספר כתוב 'היכל רפואה', לא מכיר את ההיכל הזה. מה זה ההיכל הזה?". היא אומרת: "תראה, כשהיא הייתה חולה - אישה, לפי הסיפור, מאוד מפורסמת - תראה, אנשים התפללו, אנשים בכו, קיבלו קבלות, חיזוקים, קראו מאות ספרי תהילים.
תגיד לי, כל זה מה? בסוף נפטרה. תגיד, כל מה שהתפללנו, כל מה שקיבלנו, כל מה שהתחזקנו - מה? הכל הולך לאיבוד? מה, לא קרה כלום? בסוף זה הלך? לא, אין דבר כזה. כל מה שבן אדם מתפלל, מתחזק - הכל עולה למעלה בשמיים, בהיכל הרפואה, ושם הבן אדם מתענג מזה לנצח נצחים. מה שאני שם נמצאת חצי שעה - זה כל החיים, כל התענוגות שבני אדם יכולים לקבל.
ולכן תגיד לאנשים שתמיד יתפללו. אם לא עוזרים בעולם הזה - בטוח שעוזרים בעולם הבא". ככה היא סיפרה לו. "אני שמעתי את זה, החלום, בזה הסתיים החלום.
אמרתי: אני חייב לבדוק, באמת אם החלום הזה אמיתי או לא, נבדוק לפי ההמשך של הסיפור, לפי מה שהיא ביקשה. בבוקר קמתי, אחרי התפילה - התפללתי, פגשתי אנשים: 'אתם מכירים אישה כזאת בשם הזה והזה באשדוד?'. חלק הכירו, חלק לא הכירו. עד שהגעתי בסוף למשפחה, לאישה הזאת. הגעתי למספר טלפון, אמרתי לה: 'שלום, אנחנו רוצים לפגוש אותך, אני יכול לבוא אליכם הביתה?'. היא אומרת: 'מה הבעיה?'. אמרתי לה: 'יש חלום מסוים על אשתי, אני רוצה לבוא לפגוש אותך'.
אז היא אמרה: 'טוב, תבוא בערב, בעלי נמצא, אנחנו נמצאים, תבוא בערב'. טוב, אני הגעתי בערב, וסיפרתי לה את החלום. אמרתי לה: 'כך וכך חלום, אני רוצה שתגידי לי מה מסתתר מאחורי החלום הזה'.
'מה אני אגיד לך? אני מכירה את אשתך טוב, וגם אשתך מכירה אותי מאוד מאוד, אנחנו חברות טובות. עכשיו אני אגיד לך סיפור, מה היה בדיוק.
בעלי עובד - לא יודע - בתחום של המניות, לא כל כך מבין בזה. בתחום הוא לא עובד, הוא לא צריך משרד, הוא בבית שלו, דרך המחשב עובד שעה שעתיים, ברוך השם פרנסה בשפע גדול. בשפע גדול. ואז ממילא בעלי כל היום לא עושה כלום, אז הוא קיבל על עצמו לעשות חסד - לקחת חולים לבתי חולים. יש לו אוטו, והמעשרות שלו זה הדלק שהוא לוקח בו את החולים לבתי חולים.
אחת מהחולים שהוא לקח הייתה אשתו של וייספיש הזה. את אשתו היה לוקח כל איזה שבוע, לוקח אותה לבית חולים בשביל הטיפולים שלה. יום אחד היא התקשרה אליו, אמרה לו: 'שלום, אני צריכה לנסוע מאשדוד לאיכילוב בתל אביב, ואני צריכה להיות שם ברבע לשלוש. ברבע לשלוש אני צריכה להיות שם, אם אתה יכול לקחת אותי'.
אני לקחתי את הטלפון, אמרתי לה: 'גברת, היום בעלי לא יכול לקחת אותך היום'. 'למה? מה יש היום?'. 'היום יש לי חתונה של אחותי, ואני צריכה להגיע לחתונה של אחותי. זו האחות שאני מאוד קשורה אליה, ואני חייבת להגיע. ואני לא יכולה לעשות - צנוע - שאני אסע לחתונה של אחותי במונית או באוטובוס, זה לא צנוע, אני חייבת שבעלי ייקח אותי'.
אמרתי לה: 'אז היום תחפשי לך מישהו אחר, או מונית, מישהו'. אמרה: 'טוב, תודה רבה', ניתקה את הטלפון. וניסיתי להשיג מישהו אחר - לא היה. לא היה. השגתי מוניות - כל המוניות בשעות האלו תפוסות, כולן. חזרתי בחזרה אליה, אמרתי לה: 'שמעי, כך וכך סיפור, שעה אני מנסה להשיג מישהו, אין מישהו אחר'. אמרה לי: 'אה, טוב, בסדר, אין מישהו אחר. אז נצא גם טיפה מוקדם, נצא אפילו באחת וחצי, אפילו רבע לשתיים'.
כמה נסיעה מאשדוד לתל אביב? זה בערך עשרים דקות, עשרים וחמש דקות, אפשר להספיק. היא אומרת לה: 'בסדר'. יצאנו, רבע שעה נסיעה - ופתאום נהיה פקק. הייתה תאונת דרכים קשה מאוד, פשוט הכביש נעצר לגמרי. לא זחל, פשוט נעצר לגמרי. בנוסף, גם אי אפשר להסתובב, יש שם את קיר הביטחון הזה, אתה לא יכול להסתובב. נשארנו על הכביש שלוש וחצי שעות.
והתחילו טלפונים: 'איפה אתה? איפה אתה? איפה אתה?'. מה אני אספר איפה אני? תקוע פה בפקק. איפה אני? אני פה. זהו. בסוף לא הייתה ברירה, ואני לקחתי מונית, נסעתי לחתונה של אחותי. כשחזרתי, בעלי החזיר אותי, אמרתי לבעלי: 'מהיום נגמרו החסדים. חסדים - לא על חשבון המשפחה. זהו, נגמר פה'. וזהו, זה הסיפור שהיה בינינו.
אז יכול להיות שמחמת מה שהיה, שאני אישית - צער אותי שלקחתי מונית וכולי, והצער הזה - היא באה לבקש מחילה על מה שהיה. זה החלום. תגיד, אני עכשיו אומרת בפני כולם: מחולה, מחולה, מחולה על כל מה שהיה'".
בעלה אומר לה: "אבל תראי, אנחנו התלבטנו מה לעשות. נמשיך לעשות חסדים, לא נעשה חסדים? כן נעשה. אמרנו נעשה בקצת, 'בקטנה' כמו שקוראים לזה היום, פה ושם נעשה. תראי, משמיים שלחו לנו מסר. אתה עושה חסדים כשהכל נוח לך, כשהכל טוב לך, כשהכל זורם, כשהכל נחמד. פעם אחת בורא עולם העמיד אותנו בניסיון - וכבר אנחנו ירדנו מהעץ. וכבר ירדנו מהעץ על פעם אחת".
חוזרים לעשות חסד. חוזרים לעשות חסד כמו שהיינו עושים. גם אם יש חתונה, גם בר מצווה, גם הכל - עושים חסדים. כי אז בורא עולם מעמיד אותנו בניסיון, לראות אם אנחנו יכולים באמת לעמוד. לא לעשות חסד כשהכל טוב לך, כשהכל זורם - תעשה גם כשקשה לך. שם הגדולה של הבן אדם.
סיפר הרב מרדכי גנות מאלעד שליט"א: הייתי צריך דחוף לנסוע לבני ברק. לקחתי נהג מונית ונסעתי. נהג מונית, בן אדם נראה חרדי, ונסענו לבני ברק. בדרך הוא אומר לי, הנהג מונית: "אל תראה אותי שאני חרדי, אני חוזר בתשובה. מי שהחזיר אותי בתשובה זה אורי זוהר".
אמרתי לו: "תגיד, מה, נפגשת עם אורי זוהר? דיברת איתו? ראית אותו? כאילו מה, איך?". אמר לי: "לא, לא ראיתי אותו, לא דיברתי איתו, אני לא מכיר אותו אפילו". "אז איך חזרת בתשובה מאורי זוהר?". אמר: "אני אגיד לך. יום אחד עשו סרטון על אורי זוהר. הביאו את אורי זוהר ושאלו אותו: 'תגיד לי, אורי, איזה שלב הכי קשה בחזרה בתשובה? כשאתה חוזר בתשובה, מה השלב הכי קשה שהיה לך בחזרה בתשובה?'.
אמר להם: 'אני, לפני שבכלל אנשים ידעו שחזרתי בתשובה, אני כבר חזרתי בתשובה. אבל זה היה רק בבית שלי. בבית שלי שמרתי שבת, בבית שלי אכלתי כשר, בבית שלי למדתי תורה. בחוץ הייתי חילוני, אבל בבית הייתי בן אדם דתי לכל דבר. אתה יודע מה השלב הכי קשה שהיה לי? זה לשים כיפה. כיפה! כולם רואים שיש לך כיפה עכשיו, אתה חוזר בתשובה. רק שמתי כיפה, והתחילו כל הלגלוגים. פה לא עמדתי בזה. אתה יודע, בזה לא עמדתי, בכיפה.
כולם: מה קרה? התחרפנת? השתגעת? כל אחד צחקו עליי. איפה לא ביזו אותי? איפה לא צחקו עליי? זה השלב הקשה ביותר בחיים שהיה לי'. אז שאלו אותו: 'אז מה עשית באמת?'. אומר: 'בשלב הזה דיברתי עם אלוקים. אמרתי לו: אלוקים, אני את שלי כבר עשיתי. אתה מהיום תתחיל לדאוג לי. מבזים אותי ואני לא יודע מה לעשות, רחם עליי'.
ומה אני אגיד לך? ובורא עולם שמע את התפילה שלי. ואנשים התחילו להפסיק ללגלג עליי, ואחרי זמן מסוים לא רק שהפסיקו ללגלג - התחילו גם לכבד אותי אפילו. וברוך השם, ראיתי שכל דבר שקשה לי בחיים, אני מתפלל לאלוקים, ואלוקים עונה'".
אומר לו הנהג מונית: "אני ראיתי את הסרטון הזה, ואני רציתי כל הזמן לשמור שבת. רציתי לשמור שבת כל הזמן, אבל אתה יודע, לנהג מונית זה הכי קשה בעולם לשמור שבת. למה? כי מה שמרוויחים ביום חול, בשבת מרוויחים פי שלוש. בשבת אין תחבורה ציבורית, בשבת המחיר הוא גם פי שתיים. ויש אנשים שמוכנים לשלם לך כל מחיר, ובשבת זה הכי משתלם. אבל אני רציתי מאוד מאוד לשמור שבת, לא ידעתי מה לעשות. שמעתי את אורי זוהר: 'איפה שקשה לך, תתפלל'.
עמדתי בצד, עצרתי את המונית באיזה מקום, עמדתי בצד, אמרתי: 'ריבונו של עולם, אני רוצה לשמור שבת, אבל אני מפחד, יצחקו עליי, לא יודע מה יעשו לי. תרחם עליי, תאיר לי פנים, תגיד לי שאתה איתי, כדי שאני אדע שבאמת אני עובר את השלב הזה'. אחרי שקיבלתי החלטה, נכנסתי לתחנת מוניות, אמרתי לסדרן: 'אתה יודע, מהיום אין יותר לנסוע בשבת, אני שומר שבת'. רק אמרתי את זה - כל הנהגי מוניות התגלגלו מצחוק. 'אתה עושה צחוק? איזה שומר שבת? אתה הבן אדם הכי חילוני פה. אתה שומר שבת, אתה בכלל?'.
והתחילו: 'ואתה יש לך משכנתא וחובות, מה תשמור שבת?'. ואני ככה יצאתי החוצה, אמרתי: 'ריבונו של עולם, רק אמרתי שאני שומר שבת - תראה מה עשו לי. תראה כמה צוחקים עליי. תרחם עליי, תאיר לי את הדרך, שאני אדע באמת שאני אצליח לעמוד בשמירת שבת'".
מספר הבן אדם: אולי למחרת, למחרת מתקשר אליי הסדרן, צועק לי בשפופרת: "יש אלוקים! יש אלוקים! יש, יש!". צועק. אמרתי לו: "מה, יש אלוקים?". אמר: "תשמע, אתה יודע, החיזבאללה, בורא עולם גלגל שהחיזבאללה ירו טיל לכיוון נתב"ג. ואז יצאה הוראת מסע מאובמה - אז בזמנו שהיה אובמה - אין לנסוע לארץ ישראל. המקום הכי מסוכן בעולם זה ארץ ישראל, בפרט לנתב"ג. אז מי שרוצה לנסוע, יכול לנחות ברמון.
איפה זה רמון? זה ליד אילת, שם באזור, לא יודע איפה זה נמצא, בדרום. טוב, היה איזה עשיר גדול, עשיר חרדי, שצריך דחוף להגיע לארץ ישראל. לקח כרטיס טיסה, לנחות ברמון. 'מתי אני יורד פה?'. אמרו לו: 'אתה יורד פה יום שישי, המשוער בין שתים עשרה וחצי בצהריים לשש בערב'. עכשיו קיץ, שש בערב זה בסדר - אבל אם זה שש בערב, אני לא יכול להגיע לירושלים. הוא רוצה להגיע לירושלים. אם זה שתים עשרה וחצי בצהריים, בסדר, אם זה לא - אז...
אז הוא התקשר לחברת מוניות. לאיזו חברה הוא התקשר? לחברה הזאת שהבן אדם שלנו עובד בה. אמר: 'שלום, אני יהודי חרדי מארצות הברית, אני צריך נהג שומר שבת. שומר שבת אני צריך. עכשיו תראה מה התנאי שלי: אם הגענו בשתים עשרה וחצי - הוא צריך להיות ברמון בשתים עשרה וחצי, להיות שם. אם הגענו בשתים עשרה וחצי, שייקח אותי לירושלים. אם הגעתי בשש - הוא מחכה שם עד שש. אם הגעתי בשש, אז הוא לוקח אותי לאילת, לאיזה בית מלון, נשאר איתי כל השבת, ובמוצאי שבת לוקח אותי לירושלים.
עכשיו, לא משנה מה יהיה - אם הגעתי מוקדם או נשארתי שבת - אני משלם על הנסיעה הזאת ארבעת אלפים שקל'".
אומר לו הבן אדם - צועק לו הסדרן: "יש אלוקים! רק אתמול אמרת לי, רק אתמול אמרת שאתה רוצה לשמור שבת, אתה היחיד בכל התחנה שיהודי שומר שבת. ותראה איך בורא עולם גלגל, האיר לך פנים, שאתה... אנחנו כל כך רבים על נסיעות של שלושים, עשרים שקל, חמישים שקל - ואתה, נסיעה אחת, ארבעת אלפים שקל. אני מאמין שיש אלוקים עכשיו".
אומר הבן אדם, אומר לו הרב: מאותו זמן שיניתי את כל אורחות חיי. אתה רואה אותי היום - זה הכל התחיל מאורי זוהר. אורי זוהר לימד אותי: איפה שתראה שיש קשיים, יש ניסיונות - תתפלל לאלוקים. תתפלל! התפילה שאתה מתפלל, אתה יודע כמה משפיעה? כמה משפיעה התפילה הזאת? רק איפה שיש לך קשיים.
עוד סיפור אחד ואני מסיים, מסיים את ההקדמה. סיפר איזה בעל תשובה אחד:
יום אחד נכנסתי בלי כוונה - נכנסתי, אתה יודע, לאיזו אזכרה של אחד מהמשפחה, נכנסתי לבית כנסת. עם כיפה, אתה יודע, הכיפה הלבנה הזאת שכתוב עליה - לא יודע מה כתוב עליה - "שבת שלום", שמתי ונכנסתי לבית כנסת. אל תשאל - לפעמים הקדושה של בית הכנסת קירבה אותי, הרגשתי טוב שם.
הרגשתי טוב, ומפה המנוע התחיל להתגלגל לכיוון החיובי. התחלתי להתחזק. התחלתי לטעום טעם של תורה, אמרתי: זה המקום שלי, פה. פה זה המקום שלי. עכשיו, הייתי עובד - לבעל תשובה לא אומרים לו "תעזוב את העבודה" - אבל הוא לא ידע, מהאורות שהיו לו, מהאורות הגדולים, החליט: אני, חשקה נפשי בתורה, זהו. עזב את הכל, עזב את העבודה, והלך ללמוד כל היום.
כל היום. אבל אתה יודע, במסכת קידושין - הגמרא, נכון, קידושין, "האישה נקנית" - הקושיה הראשונה במסכת קידושין: "כסף מנלן?". אתה מתחתן, הקושיה לפני הכל, לפני כל הלימודים, איך אתה לומד, מה אתה עושה, מאיפה לומדים בכלל, איך אומרים קידושין - לא, לא. (נכון שבגמרא יש קטע לפני כן, אבל בראשונים כתבו שזה קטע מהסבוראים. מי שחיבר את הגמרא, רבינא ורב אשי - זה מתחיל מדף ג' עמוד ב', כך מביא הרשב"א.) ולכן הגמרא מתחילה: "כסף מנלן?". וכסף באמת מנלן? לא היה לו.
אומר: אל תשאל, מדירה לדירה, מדירה לדירה, עברתי שתים עשרה דירות. תוך תקופה קצרה עברתי שתים עשרה דירות. טוב, בסוף ברוך השם מצאתי דירה שתים עשרה, איזו דירה טובה, קהילה מצאתי, מקום של קהילה טובה, הכל היה בסדר - אבל גם שם קפצה עליו רוגזו של יוסף. בא אליי בעל הדירה, אומר: "אתה יודע, החלטתי שאני מוכר את הדירה. אז אני מבקש, עוד מעט תפנה את הדירה, אני מוכר אותה. אבל תראה, אתה - היו לי מלא שוכרים פה, אתה השוכר היחיד שמאוד מאוד נהניתי ממנו. אז אם אתה רוצה, אני מוכן למכור לך את הדירה הזאת בהנחה. תראה, זו דירה שעולה מיליון שש מאות, אני מוכן להוריד לך שלוש מאות אלף שקל".
אני אמרתי לעצמי: אולי סתם הוא צוחק עליי. הבאתי איזה מתווך לדירה, הוא הסתכל, שאלתי אותו כמה זה עולה, אומר לי: "מיליון שש מאות לפחות". אמרתי: אז אם הוא נותן לי שלוש מאות אלף שקל, זה משתלם. אמרתי לעצמי: בוא נקפוץ על המציאה, בוא נתחיל להיכנס לעניינים.
יש לי איזה דוד בארצות הברית, מעולם לא פניתי אליו, עשיר גדול, מעולם לא פניתי אליו. החלטתי הפעם שאני אפנה אליו. התקשרתי אליו, אמרתי לו: "דוד, כך וכך הסיפור". אומר לי: "התקשרת אליי במצב הטוב ביותר. עשיתי עסקה גדולה והרווחתי מיליונים. את השלוש מאות אלף שקל - לא בהלוואה, במתנה גמורה".
קיבלתי שלוש מאות אלף שקל במתנה, לקחתי אותם, הלכתי לבעל הדירה, אמרתי לו: "בוא נחתום חוזה על הדירה". ואמרתי: את המיליון שנשאר אני אקח משכנתא. חתמנו חוזה. אחרי שחתמנו חוזה והכל היה מצוין, הלכתי לבנק. הבנק מסתכל על ההכנסות שיש לי, אומר לי: "אם כל ההכנסות שיש לך, אתה ואשתך ועם הילדים - אתה יכול לקחת משכנתא חמישים אלף שקל".
מאיפה משכנתא? אני צריך מיליון שקל, אני צריך מיליון. אומר לו: "מאיפה מיליון? אין מה לדבר אפילו". קיצור - ניסיתי בכל אופן, ניסיתי בנק אחר, הלכתי למישהו אחר, הלכתי ליועץ משכנתאות - אין עם מי לדבר. כזה סכום אדיר לא שייך. ואני עכשיו חתמתי כבר, שלוש מאות אלף שקל כבר שילמנו. נו, מה אני עושה עכשיו? החלטתי שאני אלך להתפלל.
איפה אני אלך להתפלל? הלכתי לאיזה שטיבלך, נכנסתי להתפלל. אחרי תפילת מנחה אני רואה שם איזה עסקן. אמרתי: אולי לעסקנים יש כל מיני פטנטים איך להשיג כסף. ניגשתי אליו, ראיתי אותו שהוא מאוד לחוץ, אמרתי לו: "שלום, אני צריך ממך עזרה". "מה אתה צריך?". "תשמע, קניתי דירה, שילמתי שלוש מאות אלף שקל, וחסרה לי עוד הלוואה של מיליון שקל. אם אתה יכול לארגן לי מישהו שייתן לי הלוואה מיליון שקל".
אמר לי הבן אדם: "תביא את הטלפון שלך, אני אהיה איתך בקשר עוד יומיים שלושה". הוא לקח את מספר הטלפון שלי, ואחרי יומיים התקשר. אומר לי: "סידרתי לך את ההלוואה. תראה, לך לגמ"ח הזה, בגמ"ח הזה לקחתי ממנו הלוואה חצי מיליון שקל, כתבתי את השם שלך ואת מספר הטלפון שלך, אני כבר חתמתי ערבות, אני ערב על הכסף, שיעבדתי את הבית שלי על הכסף הזה. לך תיקח את זה, ותלך עוד - מה, עוד חצי מיליון - תיקח משם, תשלם לבעל הדירה ותהיה מסודר, ותתחיל לשלם לבעל הבית".
הוא אמר לו: "תגיד, אתה אמיתי, או שאתה צוחק איתי?". אומר לו: "מה זה אמיתי? אני יומיים עובד רצוף בשביל לסדר לך כזאת הלוואה, לא נחתי רגע. לקחתי יועץ משכנתאות, מישהו רציני מאוד, וסידרתי את כל ההלוואה הזאת".
"אבל תגיד לי, אני לא מבין אותך, איך אתה נותן הלוואה לבן אדם מיליון שקל שאתה לא מכיר אותו? אתה לא יודע מי זה, נפגשת פעם ראשונה באיזה שטיבלך, כאילו איך אתה?".
"אני אספר לך מה היה. אתה לא יודע מה היה. בזמן האחרון אשתי הייתה חולה. מעוד בדיקה ועוד בדיקה ועוד בדיקה - בדיוק ביום שבאת אליי, אותו יום, גילו בבית חולים את המחלה אצל אשתי. עכשיו, אני מאוד רציתי לבכות, אבל אמרתי: אני בתור גבר צריך להראות לאשתי שאני חזק, כדי שאני עומד מאחוריה. ועמדתי חזק ואמרתי: אל תדאגי, זה יעבור, זה יחלוף, וכולי וכולי. בסוף אמרתי לה: טוב, אני אלך להתפלל.
הלכתי לאיזה שטיבלך, אף אחד לא מכיר אותי, פה אני יכול לבכות. ומה אני אגיד לך? התפללתי מנחה ובכיתי, כל מה שהיה לי בלב בכיתי, בכיתי. בסוף התפילה אמרתי לאלוקים: 'אלוקים, תשמע, בוא נעשה עסק אני ואתה. החסד הראשון שמגיע אליי, אני הולך איתו עד הסוף. אבל גם אתה, אלוקים, שולח רפואה לאשתי עד הסוף. זה העסק ביני לבינך'. סיימתי את התפילה, אני בא לצאת - פתאום באת אליי אתה, אומר לי: 'אני צריך הלוואה מיליון שקל'. אמרתי: 'אה, אלוקים, לא חשבתי על זה, השתגעת? כמה שאתה... אבל לא, אל תגזים'. אבל אמרתי: עסק זה עסק, עסק זה עסק. הלכתי, שיעבדתי את הדירה שלי, שיעבדתי את הכל, השגתי לך הלוואה. לך תיקח את ההלוואה, יש לך הלוואה מיליון שקל".
אחרי חודשיים מתקשר אליי הבן אדם, אומר לי: "אתה יודע, התקשרו מבית החולים, אמרו שיש איזו תרופה ניסיונית. אתה רוצה להתנסות עליה? התקשרנו לרב פירר, הרב פירר אמר: אין מה להפסיד. אין מה להפסיד, באמת הלכנו על זה - וברוך השם אשתי יצאה מהמחלה. בריאה לחלוטין".
חסד - אחרי שכבר נגזרה הגזרה. נגזרה כבר הגזרה. חסד אחד - תראה מה יכול לעשות.
אני מסיים עכשיו. אני נזכרתי בזה - שנה שעברה, כמדומני, גם היה כתוב בעלונים, אני חושב, אולי לפני שנתיים - רוצה להזכיר את זה גם עכשיו.
רש"י בפרשה שלנו כותב שמשה רבנו הוכיח את עם ישראל סמוך למיתתו. ממי למד? מיעקב אבינו. יעקב אבינו לא הוכיח את ראובן אלא סמוך למיתתו. למה לא? כי אם היה מוכיחו - כך אמר יעקב לראובן - "אם הייתי מוכיח אותך אז, בזמנו, היית עוזב אותי והולך לעשו אחי".
תשמע, אני כל פעם קורא את זה, אני אומר: עזוב, יש הגזמות, אבל יש מעל הגזמות. יש גבול להגזמות. תגיד לי, אתה מאמין שבגלל שראובן בלבל יצועי אביו - לקח את המיטה, מהמיטה של יעקב העביר אותה לאוהל של לאה, ובא יעקב אבינו ואמר לו: "ראובן, מה עשית? מה זה זה? תחזיר את המיטה" - היית מאמין שבגלל הדבר הזה ראובן יזרוק את הכיפה על הרצפה? זהו, יזרוק את הכיפה, יוריד את הפאות, יוריד את הזקן, ילבש ג'ינס, יהיה עם קרחת, והוא הולך לעשו? נשמע לך נורמלי? לא נורמלי.
יעקב אבינו אמר: אני לא יכול להוכיח אותו. אם אני אוכיח אותו - גמרנו, זהו, נמאס לו איתי, העסק נגמר, הסיפור איתו. "אני לא מבין אותך". תשמע, אל תבין, אבל זו המציאות. יעקב הבין: אל תוכח.
אז תראו, עכשיו יוצאים לבין הזמנים עוד מעט, ואתם נפגשים עם כל מיני אנשים, אתם נפגשים עם כל מיני בחורי ישיבות, ואתה יודע - הם על הגדר. אתה לא יודע שבמילה אחת חיסלת אותם. חיסלת. הוכחת אותם - על מה הוכחת אותם? "תגיד לי, למה המיטה הזאת פה? תעביר אותה לפה". ראית? על המילה הזאת הבן אדם הלך לעשו. גמרנו, נגמר הסיפור.
יש פה אחד בשכונה שלנו פה - מפה עד בני ברק, שמונה. אני רוצה לספר לכם רק שני סיפורים קצרים ואני מסיים. אחד אמר לי: "תדע לך, הבן שלי כבר עשר שנים לא נכנס לבית כנסת. עשר שנים. אומר לי: 'אבא, אני נכנס לבית כנסת, אני פותח סידור, אני נזכר ברבנים שלי בישיבה קטנה, אני סוגר את הסידור ואני הולך. לא הולך לי'. אמא שלו מתחננת לפניו: 'כנס לבית כנסת להתפלל'. 'אמא, אני לא יכול, אני לא יכול. אני רוצה להיכנס, אני רוצה להתפלל, לא הולך לי. אני נכנס, סוגר'". פותח, נכנס לבית כנסת, פתאום נזכר ברבנים האלו, אומר: עזוב, ולא בא להתפלל והולך. זה סיפור אחד.
סיפור שני: סיפר לי איזה צדיק אחד, כולם מכירים אותו פה, התקשר אליי יום אחד, אומר לי: "תעשה טובה, הרב איתן, את התלמידים שלך - תנשק אותם, תחבק אותם, אל תגיד להם כלום. אני שילמתי שלוש מאות אלף שקל כדי להוציא את הבן שלי מכל מה שהוא עבר בישיבות. מכל הביזיונות, כל מה שעשו לו, שילמתי כל מיני מטפלים ועניינים, שלוש מאות אלף שקל שילמתי כדי שיצא מכל הסיבוכים שעבר. אתה לא יודע מה אפשר להרוס - נפש לכל החיים. לכל החיים אתה הורס נפש. ולמי יש שלוש מאות אלף שקל לשלם? ואני שילמתי שלוש מאות, רק כדי שהבן שלי יתאזן, יהיה מאוזן כזה".
אז יעקב אבינו פה מלמד אותנו: אתה יודע מה זה להוכיח בן אדם? אתה יודע איזה אסון זה יכול להיות? לא אני ואתה - אחד השבטים! וכל שכן אנחנו הקטנים האלו. אתה מוכיח בן אדם, אתה לא יודע מה ההשלכות שיכולות להיות. צריך מאוד מאוד להיזהר. מאוד - לא רק מאוד. צריך מאוד לעודד, מאוד.
יזכנו השם, שהימים הקדושים האלו - ככל שאבא מתרחק, הוא יותר מתגעגע. הימים האלו ימים קדושים מאוד, ימים של קרבת אלוקים, ימים שנקרא בהם "קָרָא עָלַי מוֹעֵד", זמן של מועד, זמן באמת של קרבת אלוקים. יזכנו שנזכה בעזרת השם למשיח ברחמים, מתוך תשובה אמיתית, אמן ואמן.