שיעור 39

רשב"י אמר: יכול אני לפטור את העולם מן הדין!

פרשת בהר תשפ"ד

רעיונות מרכזיים

1. מעשה אחד יכול להעלות אדם למדרגות רוחניות גבוהות

בסיפור על רבי שמעון והקצב, למדנו שלפעמים מעשה אחד של התגברות על ניסיון קשה, יכול להביא אדם למדרגות רוחניות עצומות, עד כדי זכייה לחברותו של רבי שמעון בגן עדן.

2. החשיבות של התמדה במעשים טובים

בסיפור על התפילה לשלום החיילים, ראינו כמה חשוב להתמיד במעשים טובים, גם אם לא רואים תוצאות מיידיות. התפילות שנראות כאילו אינן מועילות, בעצם פועלות רבות בשמיים.

3. לעיתים ניתן לזכות למדרגות גבוהות בפעם אחת

הבחור שהתעקש להתקבל לישיבה חשובה והתפלל על כך בכל ליבו, זכה להתקבל בזכות מעשה אחד של מסירות נפש. לפעמים ברגע אחד של החלטה אמיצה, אפשר להגיע למדרגות עצומות.

4. המבט של רבי שמעון בר יוחאי על העולם

לפי רבי שמעון, הקב"ה שופט את האדם לפי התוצאה והתועלת שיצאה ממעשיו, ולא לפי גודל המעשה עצמו. לכן הוא אומר שיכול לפטור את כל העולם מן הדין, כי מעט מאוד אנשים באמת נהנים לגמרי מהעבירות שלהם.

הסיפורים בשיעור

1. הקצב שזכה לחברותו של רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון שאל בחלום מי יהיה חברו בגן עדן, ונענה שיהיה זה קצב אחד. רבי שמעון הלך לפגוש את הקצב, ששיתף אותו בסיפור מופלא: הקצב שילם כופר עצום כדי לפדות 150 יהודים משבי, דאג לכל מחסורם במשך חצי שנה, ולבסוף ויתר על ארוסתו לטובת אחד מהשבויים שפדה, ושמח בשמחתו כאילו היה בנו שלו. רבי שמעון התפעל מאוד ממעשיו ואמר לו שאשרי שזכה להיות במחיצתו.

2. האם שהתאפקה מלשתות בתשעה באב

אישה שהייתה בסוף הריונה סבלה מאוד מהצום והחום הכבד בתשעה באב. בעלה הכין לה כוס קפה והציע לה לשתות, אך אמר לה "אולי יש לך מישהו צדיק בבטן, ואם תתאפקי מי יודע למה תזכי". האישה התאפקה ולא שתתה במשך כל הצום. לאחר יומיים נולד לה בנה, שלימים נודע כדרשן מפורסם. אחיו הבכור אמר לו שכל מה שיש לו זה בזכות אמם שהתגברה על יצרה.

3. הבחור שהתקבל לישיבה חשובה בזכות תפילה מיוחדת

בחור שהיה נחשב חלש בלימודים רצה להתקבל לישיבה חשובה. ראש הישיבה שלו צחק ממנו ולא האמין שיש לו סיכוי, אך לאחר לחצים רבים הסכים לשלוח אותו לבחינה עם עוד שני בחורים מצטיינים. למרבה הפלא, אותו בחור התקבל לישיבה בעוד ששני האחרים נדחו. התברר שאחרי ליל שבועות, במקום ללכת לישון כמו כולם, הבחור נשאר ללמוד ולהתפלל עוד שעות ארוכות, וביקש מהקב"ה שכשם שהוא עשה מעשה יוצא דופן, כך יזכה להתקבל לישיבה בדרך יוצאת דופן.

4. התפילות שהצילו חייל ממוות

יהודי אחד נהג להתפלל בקביעות על החיילים מהשכונה שלו ששירתו בצבא, למרות שלא ראה תוצאות לתפילותיו. לימים סיפר שבאסון שבו צה"ל ירה בטעות על כוחותיו וחמישה חיילים נהרגו, אחד החיילים עליו התפלל ניצל בנס, על אף שעמד ממש ליד חייל שנהרג. רק אז הבין אותו יהודי כמה תפילותיו חשובות ומועילות.

5. הנהג שקיבל מסר מפתיע מהילד שיידה בו אבנים

יהודי עשיר שנהג במהירות ברכבו המפואר, נאלץ לבלום בפתאומיות כשילד יידה אבן על מכוניתו. בתחילה כעס מאוד, אך אז הילד ביקש את עזרתו - אחיו נפל מכיסא הגלגלים לכביש וזעק לעזרה. היהודי עזר להרים את הילד הפצוע, מבלי להוציא מילה מפיו. כשחזר למכונית הוא הביט בחבטה שהאבן השאירה והחליט שלא יתקן אותה לעולם, ככתובת לכך שלפעמים אנחנו נוסעים מהר מדי בחיים במקום להביט סביב ולראות את הזולת.

תמלול השיעור

שבת שלום, שבוע טוב. רבי שמעון כותב במדרש שעשה שאלת חלום, שאל לא יודע מה, מי יזכה להיות חברו בגן עדן. איזה דבר גדול, בן אדם יש לו חבר, אתה יודע, הכי הרבה 70 שנה, אבל אם יש לו חבר בגן עדן, זה חבר לנצח נצחים. אז מי יהיה חברו של רבי שמעון? אז אמרו לו: יש איזה קצב אחד בעיר פלונית, במקום פלוני, וכך וכך שמו. זה הבן אדם.

רבי שמעון לקח רכבו, נסע והגיע לבן אדם. הגיע ואמר: "ספר לי קצת על החיים שלך, אני רוצה לדעת. כאילו, אתה חבר שלי, אני צריך לדעת מה מעשיך."

ספר לו, אומר לו: "תשמע, ספר משהו טוב, מה אתה מספר? זה סיפורים רגילים, משהו כזה טוב ש... איך אומרים, אני אספר לך. יום אחד הגיעו שני שודדי ים, אמרו לי: 'תשמע, יש לנו באוניה 150 אנשים, 150 יהודים. אם אתה נותן לי על כל ראש 1000 שקל, הנה מה טוב. אם אתה לא נותן, אנחנו לוקחים אותם לחוף, לאמצע הים, זורקים אותם. שלום טוב.' אבל מאיפה אני אביא עכשיו על כל ראש 1000 שקל? אין לי, לא שיש לי כסף מיותר. אמרתי להם: 'טוב, תמתינו לי יום יומיים, אני אביא לכם את הכסף.' הלכתי, לוויתי מכל מיני מקומות, והשגתי את כל הכסף. ופדיתי את האנשים.

אבל רק אז מתחילה הבעיה. למה? עכשיו תארגן להם אוהלים, לכל בן אדם תארגן להם אוכל - ארוחת בוקר, צהריים, ערב. מה זה, לא נגמר? רק פדית אותם. ככה היה חצי שנה אני דואג להם. יום אחד אני קורא לבן שלי, אני אומר לו: 'יא בניני, ראיתי פה איזו נערה אחת, אני רוצה שזאת תהיה הכלה שלך, אני רוצה שתתחתן איתה. תשמע, איזו מידות טובות, איזו צניעות כזאת. אני רוצה כזאת כלה בבית.' אמר לו: 'אבא, מה שאתה אומר אני עושה.' באמת, הלכנו ועשינו חתונה. קנה את כל הבגדים החדשים, כל העניינים, קנה את כל מה שצריך לקנות, והגיעו לחופה.

כשהגיעו לחופה, אז האבא שלה, הקצב, מסתובב. כולם שמחים בשמחתו, ברוך השם. שולחן אחד לא אוכלים. 'למה אתם לא אוכלים? מה, למה אתם פה לא אוכלים?' 'איך אנחנו יכולים לאכול, תראה את הבן אדם הזה בוכה פה כמו תינוק. אין לנו תיאבון, אין לנו עוון לאכול.' 'תגיד לי, למה אתה בוכה?' 'מה זה, למה אני בוכה? זו שמתחתנת היום, זו הארוסה שלי. אני כבר הבאתי טבעת ואמרתי לה 'הרי את מקודשת לי'. מה אני אגיד לך, זו ארוסתי.' 'תגיד, מה יש לך סימנים על זה או שאתה סתם ממציא?' אומר לו: 'כן, אני אתן לך סימנים אישיים ביני לבינה.' נתן כל מיני סימנים. הוא הלך לכלה, אמר לכלה כך וכך. היא אמרה: 'כן, קרה.'

לבן שלו אמר: 'בני, שמעת לי פעם ראשונה, תשמע לי פעם שנייה.' אמר לו: 'מה נשמע? תוריד את הבגדים, תוריד את החליפה, תוריד את העניבה, תוריד את החפתים, תוריד את הנעליים עם הברזלים, עם הזהב. תוריד, תוריד, תוריד. נו, מי זה החתן? זה החתן? לא, אתה החתן!' 'וואו, לא יכול להיות! זה אתה נתת לו. אבל יש פה שורה אחת, אולי זה השפיץ של כל הסיפור.'

מספר לו אותו קצב: 'ושמחתי בשמחתו כמו בשמחת בני.' זה השפיץ, אני חושב. 'ושמחתי בשמחתו כמו בשמחה של הבן שלי.' ועמד רבי שמעון, נשקו על ראשו ואמר: 'אשרי שזכיתי להיות במחיצתך.' שמעתם? מה זה, יש אפשרויות שבן אדם יכול לזכות בפעם אחת, פעם אחת להגיע לכאלו מדרגות, עד רבי שמעון! לא משהו באמצע, אתה יכול בפעם אחת, במעשה אחד, בניסיון אחד, להגיע לכאלו מדרגות שאי אפשר לתאר מה בן אדם אחד יכול לזכות.

כל החיים שלנו זה מדרגות, אתה עושה מצווה - אתה עולה עוד מדרגה. אבל יש לפעמים בחיים שלנו מעליות, אתה עולה, לוחץ קומה 200 ופעם אחת אתה קופץ 200. וואו, איזה דבר גדול זה!

אבל תשמעו, רבי שמעון לא התרגש שהוא פדה 150 אנשים. מזה הוא לא התרגש. חצי שנה נותן להם לאכול - רבי שמעון לא התרגש מזה. אבל כשהעמידו אותו בניסיון, בניסיון בחתונה של הבן שלו, בזה שהוא עמד בניסיון - מזה רבי שמעון התרגש.

משום דבר, אתה יודע מה זה לזכות להציל 150 יהודים? אתה יודע איזו זכות זו? רבי שמעון אמר: 'זה נסתדר, עם זה זה לא בסדר, נסתדר.' אבל לזכות לעמוד בניסיון בתוך החופה - מה הניסיון ששם? כולם שואלים, הרי לכאורה זה הניסיון של החתן, זה לא הניסיון של האבא. האבא היה יכול להגיד לבחור השיק הזה: 'תשמע, תן לה גט, בסדר. הרי אני פדיתי אותך, דבר ראשון. דבר שני, נתתי לך לאכול חצי שנה פה. אז מה אתה טוען שזו הארוסה שלך? אין לי בעיה, תן לה גט ונסגור את הסיפור.' וואו, הוא לא דיבר! בן אדם, אתה כביכול עושה לו טובות על גבי טובות, והוא כביכול מחזיר לך רע, כביכול בן אדם לא מודה. וזה רבי שמעון התרגש מזה.

נו, מה? בכזה ניסיון אפשר בפעם אחת, אני אומר לכם, בפעם אחת שבן אדם עומד בכזה ניסיון, לזכות להגיע למדרגה של רבי שמעון. כל אחד מאיתנו, בורא עולם לפעמים מזמן לו כל מיני ניסיונות בחיים שלו, והוא לא יודע שלפעמים ברגע אחד של החלטה אמיצה, הוא מגיע לכאלו מדרגות שאי אפשר לתאר אותן.

סיפר הרב שלמה לוינשטיין: יום אחד הייתי באיזו דרשה, היו שם המון אנשים. כשיצאתי, אחי הבכור חיכה לי. אני במשפחה הקטן, כך הוא אומר, משפחה של 14 ילדים, אני הקטן במשפחה. אז אחי הבכור אומר לי, במשפחה קוראים לי שלומי: 'שלומי, ראית פה את כל האנשים שיש פה? כל מה שאמרת עכשיו, זה לא שלך, זה של אמא שלך. אני אספר לך מה שהיה.

אתה נולדת מיד אחרי תשעה באב. אותו תשעה באב היה חום, אי אפשר לתאר את החום שהיה באותו יום. היינו גרים בבני ברק, והיינו גרים בקומה למטה, אין אוויר. אמא צמה, הייתה סוף סוף ההיריון. פתאום אמא אומרת לאבא: 'אני כבר לא יכולה, אני לא יכולה, אין לי כוח, אני מרגישה שאני מתעלפת. אם אתה יכול להכין לי נס קפה, שנשתה משהו.' אבא רץ, הכין נס קפה, הביא לה את זה. ואז אבא אומר לה: 'לכי תדע, אולי בבטן יש לך מישהו צדיק. אם תתאפקי ולא תשתי את נס הקפה, מי יודע למה תזכי.' אני הייתי שם, אתה עוד לא נולדת.'

אומר לו: 'אני הייתי במרפסת עם אמא. אמא תפסה את נס הקפה שלוש שעות, ובסוף לא שתתה אותו, לא נגעה בו, עד שיצא הצום. ואחרי יומיים נולדת. אז אם יש לך משהו בחיים, תדע שזה מאמא, זה לא שלך.'

הניסיונות שאמא עמדה בהם - כל אחד מאיתנו, לא חסר לנו ניסיונות שבורא עולם מעמיד בן אדם בהם. בהתגברות שהוא מתגבר על איזה מעשה שהוא עושה, הוא לא יודע לאילו מדרגות הוא יכול להגיע. וגם לא מבקשים מבן אדם כל יום להתמודד, לפעמים פעם אחת בחיים, פעם אחת אתה יכול לזכות למדרגות שלא ניתן לתאר.

סיפר איזה בחור: 'הייתי בישיבה קטנה, ניגשתי לראש הישיבה ואמרתי לו: 'הרב, אני רוצה להתקבל לישיבת פוניבז'.' ראש הישיבה התחיל לצחוק. 'מה אתה צוחק? יש בחורים, אתה יודע, יש כישרוניים, יש בינוניים, יש חלשים, יש בשפה שלנו 'מתחת לאפס'. הלו, אתה יודע אילו שבכלל לא יודעים כלום.' וכאילו הבחור הזה, איפה רוצה ללכת, לישיבה? כאילו אין לך מה לעשות בחיים. עכשיו ההוא לוחץ אותו, הרב אומר: 'לא, אני לא שולח אותך לשם. מה, אני אעשה צחוק מעצמי? זו ישיבה חזקה, אני לא שולח אותך לשם.'

קיצר, ההורים התקשרו אליו, הבחור רוצה פוניבז', הסבתא התקשרה, הסבא, כולם מתקשרים. כבר ראש הישיבה לא יודע מה לעשות. טוב, מה יעשה? שלח אותו עם עוד שני בחורים אריות, אמר: 'אתה יודע, לפחות אם לא יהיה בושה וביזיון מהבחור הזה, לפחות יהיו שניים שיצילו את המצב.'

באמת שלח את שני הבחורים האלו. שלושת הבחורים הלכו לבחינה. בערב מתקשר ראש הישיבה, אומר לו: 'תשמע, הבחור השלישי הזה קיבלתי אותו. שני הבחורים ששלחת איתו לא התקבלו.' הוא אומר: 'נראה לי יש פה משהו לא נורמלי.' בבוקר הוא בא אליו, לוחץ לו יד, אומר: 'התקבלת לישיבה.' 'קיבלת, אבל תגיד לי, מה עשית? לא יכול להיות! הרי לא יכול להיות שעשית דבר כזה.'

'אה, אני אגיד לך. מה אנשים עושים אחרי תיקון ליל שבועות? מה אנשים עושים אחרי התיקון? הולכים לישון, עושים קידוש והולכים לישון. אני, אחרי שעשיתי קידוש, חזרתי לבית מדרש וקראתי את כל ספר התהילים. אחרי שהסתיים, הייתי שם לבד, ניגשתי להיכל ואמרתי: 'ריבונו של עולם, עשיתי מעשה שלא כדרך הטבע, לא כדרך כלם ושנים. עכשיו, גם אתה תזכה אותי להיכנס לישיבה חזקה שלא כדרך הטבע.' זה מה שעשיתי, ובגלל זה התקבלתי לישיבה.'

לפעמים בן אדם עושה איזה מעשה, אתה יודע, הוא עושה איזה מעשה והוא לא יודע לאילו מדרגות הוא יכול לזכות.

סיפר, אני מסיים, זהו. סיפר איזה יהודי אחד מקריית אתא, שמעתי את זה מהרב שלמה לוינשטיין, שהבן אדם הזה סיפר לו את זה. אומר: 'יש לי דף, אני מתפלל כל יום מהשכונה שלי. יש כמה חיילים, ואני יש לי דף שאני מתפלל על החיילים האלו, שהשם יציל אותם. עכשיו תראה, אתה מתפלל, אתה עושה משהו בתפילה שלך, לא יודע. אני לא רואה כלום, אתה עושה משהו, לא רואה כלום. בן אדם נלחם, הוא רואה מה שהוא עושה. בן אדם בצבא רואה מה שהוא עושה. בן אדם מתפלל - אתה רואה מה שאתה עושה? לא, לא רואים מה שעושים.'

הוא סיפר שלפני שבוע שבועיים, כמה זמן זה היה, צה"ל ירה על צה"ל ונהרגו חמישה חיילים, נכון? זה הסיפור שהיה, נהרגו חמישה חיילים. אז הוא סיפר שהחייל שהוא מתפלל עליו, הוא עמד מאחורי החייל שנהרג. אומר: 'פשוט הוא היה לידו, ממש לידו. החייל שהיה לידו נהרג, והוא שעמד מאחורה נשרט בלבד.' אומר: 'יכול להיות רק שריטה? לא יכול להיות שהשני לפניך מת ואתה נשרט כלום, לא יצא לך כלום, ממש כלום, רק משריטות, וזהו. רק אז הבנתי מה פירוש 'תתפלל, תתפלל'. אתה מרגיש שזה לא עוזר, אבל זה עוזר מאוד מאוד, זה עוזר מאוד מאוד.'

עוד דבר אחד אחרון. סיפר איזה יהודי אחד: 'אני יש לי עסקים, מצליח מאוד מאוד. יש לי מכונית, אני לא יודע, לא מכיר את המכוניות של היום, אבל המכוניות, אתה יודע, אלו המכוניות.' קיצר, הוא נוסע בכביש במהירות, נוסע, ופתאום איזו לבנה על האוטו פה. אני עוצר באיזו חריקה, עושה רוורס, חוזר. אני רואה איזה ילד, 'ילד, למה זרקת את האבן?' אומר: 'אתה יכול לעזור לי?' 'אתה יכול לעזור לי? מה, אני אעזור לך? אבל למה אתה זורק את האבן?' אומר: 'אם אתה יכול, אני ניסיתי לעצור פה אנשים, אף אחד לא עצר לי. אף אחד לא עוצר, אני רציתי לשאול אם אתה יכול לעזור לי.' 'מה אני אעזור לך?' אמר לו: 'אחי על כיסא גלגלים נפל לכביש. אני לבד לא יכול להרים אותו. אני לא יכול להרים אותו. עכשיו הוא בוכה שם בכביש, אבל אני לא יכול להרים אותו לבד. אז אני מנסה אם מישהו יכול לעזור לי להרים אותו.'

ההוא עצר, יצא. 'איפה אחיך?' לקח אותו, רואה אותו בוכה על הכביש. הרים אותו, ניקה לו את כל הדם, סידר. וזה, אומר: 'מילה לא דיברתי, לא דיברתי מילה. הכל, אמרתי לו 'תודה רבה', וחזרתי.' חזר, אני מסתכל על האוטו, אני רואה את המכה של האבן באוטו. נכנסתי לאוטו, אמרתי: 'אני נשבע שאת המכה הזאת אני לא מתקן, אותה יותר לא מתקן. אני רוצה כל הזמן לזכור.' לפעמים אתה נוסע יותר מדי מהר, אתה לא רואה את האנשים מסביבך, אתה נוסע יותר מדי מהר. מה, אתה מחכה לקבל איזה בלוק? אז תיסע יותר יותר לאט, תתחיל להסתכל על האנשים מסביב.

זהו, יהי רצון שיזכה אותנו השם. כתוב שרבי שמעון אמר שהוא יכול לפטור את העולם מן הדין. אז ראיתי ביאור נפלא למה רבי שמעון אמר שיכול לפטור את העולם מן הדין. כי רבי שמעון במסכת בבא קמא כותב שאם שותפין באחריות, אם בהמה אכלה - היא משלמת מה שנהנית. מה פירוש 'אכלה מה שנהנית'? זאת אומרת, אם היא אכלה עכשיו, למשל, פרי שעולה 15 שקל לקילו, כמה היא משלמת? כמו חציר בהמה. חציר זה עולה חצי שקל, כי אתה משלם מה שאני נהנה. לא משלם על אפרסקים, משלם כמו על ארוחת צהריים של פרה. זה מספיק קש.

יוצא שרבי שמעון לא מתייחס למעשים שאתה עושה, אלא לתוצאה שיוצאת מזה. לא המעשה עצמו, זה לא נכון. אתה רואה את הפירות? כן, אתה יכול לראות את זה. אבל אני מסתכל על התוצאה. תוצאה? רק מה שנהנית.

יוצא שכשבן אדם מגיע למעלה בשמיים, לא ידונו אותו על מעשה עבירה, כי לא מסתכלים על המעשה, מסתכלים על ההנאה של העבירה. אז תגיד לי, כמה יהודים כבר נהנים מהעבירות? וגם אחרי שהוא נהנה מהעבירה, הוא מצטער עליה. אז כבר אין שום הנאה. לכן רבי שמעון אמר 'יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין'.

יזכה אותנו השם שנזכה באמת, כולנו יחד במהרה, לשמחה גדולה. זכות רבי שמעון בר יוחאי ישמור אותכם מכל רע, להצלחה, לברכה, למשיח ברחמים מתוך תשובה אמיתית, למילוי כל משאלות ליבכם לטובה, אמן ואמן.