שיעור 45

מתנה ליום הולדת: שלא יעבור עליך יום ללא מוסר!

פרשת קורח תשפ"ד

פתיחת חודש תמוז - הזדמנות להתחדשות רוחנית

שבת שלום, שבוע טוב, חודש טוב בעזרת השם. חודש טוב ומבורך! תמוז בראשי תיבות: תקיים מצוות ותרבה זכויות. משהו חדש, נכון? כולם מכירים את מה שהיה שנה שעברה. משהו חדש: תקיים מצוות ותרבה זכויות.

גדלות אמיתית - היכולת להעריך את הזולת

היה זה אברך אחד שהגיע לרב גרשון אדלשטיין. "הרב, אני ממש במשבר כזה, כל הביטחון ירד לי. אני רואה שאשתי יותר טובה ממני בהכול. אשתי יותר טובה ממני בלימוד, היא יותר מבינה. היא יותר מבריקה ממני, יותר מוצלחת ממני, יותר יודעת הלכות ממני, היא הכול יותר טובה ממני. אני מרגיש כאילו לידה אני כלום, אני ממש במשבר כזה."

אמר לו הרב גרשון: "לא, אתה לא במשבר. הנה תראה את הראש ישיבה הזה, אשתו יותר טובה ממנו, והנה הקים ישיבה ויש לו תלמידים, חיבר ספרים. נו, מה? אפשר, גם שאשתך עולה עליך, אתה יכול להיות ראש ישיבה." האברך הזה התנחם, שמח ויצא.

הראש ישיבה בא לרב גרשון: "למה הרב אמר לו שאשתי יותר טובה ממני?" "בגלל שהרב רצה לעודד אותו, לעודד אותו כאילו שהתעודד?" אמר לו: "לא, כי ככה אני סובר." אמר לו: "מה, הרב חושב, הרב חושב שאשתי יותר טובה ממני?"

אמר לו: "תשמע, אם אני שואל את אשתך מי יותר טוב? אתה או היא? מה היא תענה? בטח היא תענה שאתה. מה יפה. כשאני שואל אותך מי יותר טוב, אתה מסתכל על עצמך, אתה מסתכל. כשאני שואל אותה מי יותר טוב, היא מסתכלת עליך. מי שיודע להסתכל על אנשים אחרים, הוא בן אדם יותר גדול."

גדול, לא נמדד בכוונה בגדול. גדול הפירוש, מי שיודע להסתכל על השני. מי שמסתכל על השני, הוא נקרא בן אדם גדול. מי שמסתכל על עצמו, הוא נקרא בן אדם קטן.

ראיתי זה וורט נפלא, אני אומר לכם מתוק מדבש אלף פעמים, אלף פעמים. אחרי שהחתן מתארס, לוקח את הטבעת, אומר לכלה: "הרי את מקודשת לי". לאחר מכן עושים חופה, שבע ברכות. מה הסיום, מה הסיום? מה הסיום של הכל? שוברים את הכוס. זה הסיום.

למה? אומרים לחתן: "תשמע, מעכשיו שברת את הכוס הריקה. מעכשיו תתחיל להסתכל על הכוס המלאה." זהו, הכוס הריקה נשברה, שלום. עכשיו תתחיל להסתכל על הכוס המלאה.

סיפר הרב צוקר, הוא אמר: "הייתי בהרבה כנסים של רווקים ורווקות, הסתובבתי מלא כנסים, ולא ידעתי למה אנשים לא מתחתנים. מלא, מלא, מלא רווקים ורווקות. לא ידעתי למה לא, למה לא? מה הבעיה? וראיתי דבר אחד. כל אחד חושב, אני חייב לקחת כלה או חתן, מישהו שיכיל אותי. הוא יכיל אותי, הוא יבין אותי, אני מוכרח להתחתן איתו. אם לא, לא רוצה."

או הפוך, לא משנה, זה הפוך, לא משנה מה. היום חושבים רק איך יכילו אותי. אני אשאר אותו אחד, רק השאלה אם יכולים להכיל אותי. הגדלות זה שמתי בן אדם אומר לעצמו, מתי אני יכול להכיל אחרים. הרב גרשון לימד אותנו עכשיו, שמה הכוונה אדם גדול, זה מי שיודע להכיל אחרים. מי שיודע להכיל את האחרים, הוא נקרא אדם גדול. מי שמחכה שכל הזמן רק יכילו אותו, אז הוא נקרא, הוא בן אדם קטן זה נקרא.

כוחו של הרהור תשובה - לקחים מסיפור קורח

הגמרא במסכת סנהדרין, הגמרא מספרת, סוף מסכת סנהדרין, ממש לקראת הסוף. הגמרא אומרת: רבה בר בר חנה אזיל באורחא. פגש אותו, ההוא טייעא, אמר לו: "אתה רוצה לראות את בלועי קורח? אתה רוצה לראות?" לקח אותי שם, אתם מכירים את הגמרא הזאת. לקח אותי לאיזה מדבר, הראה לי שני נקבים באדמה שיוצא מהם עשן.

מה עשה אותו טייעא? לקח צמר גפן, הרטיב אותו במים, שם אותו על המקל, הכניס אותו לתוך הנקב שם, לתוך הבור, הכניס, הוציא אותו, היה שרוף הצמר גפן. איזה חום זה. כאילו היום תדליק את התנור שלך, בשיא החום. קח צמר גפן, שים בתוך התנור. עד שהצמר גפן יישרף, אם זה תנור רציני, ייקח רבע שעה. אם לא תנור רציני, שעה ושעה וחצי עד שהצמר גפן הרטוב יישרף. לוקח הרבה זמן. אתה יודע, להכניס ולהוציא, איזה חום אדיר צריך להיות שם. חום אדיר מאוד.

אמר לו, אמר לו הטייעא: "תתכופף, תשמע מה שהם אומרים." שמע שהיו אומרים: "משה אמת ותורתו אמת, והם בדאים." אמר לו: "תדע לך, זה לא כמו שאתה חושב שזה אחת לפעמים. כל חודש, כל חודש, חוזרים פה למקום הזה, כמו בשר בקלחת."

מסביר רש"י, שכשאתה עושה צלי על האש, אז אתה לא יכול להשאיר את הצלי רק על צד אחד. אתה חייב להפוך אותו על צד שני. להפוך, כדי שיהיה מבושל מכל הכיוונים. ככה כל חודש הופכים את קורח, כדי שייצרב לכל הכיוונים. איזה פחד פחדים. מקורח, עד רבה בר בר חנה, לפחות אלפיים שנה. לפחות אלפיים שנה. אלפיים שנה בגיהינום.

ואתה יודע, בני קורח לא מתו. למה לא? כי הם הרהרו בתשובה. אתה יודע מה שווה הרהור אחד בתשובה? הרהור אחד בתשובה, אתה יודע למה זה שווה? אלפיים שנה פחות בגיהינום. וכל אחד חושב לעצמו, כן, חז"ל התכוונו על ההרהורי תשובה שלהם. הרהורי תשובה שלי, מה זה עושה?

אני יודע אם יש יותר רשעים בעולם, יותר מבני קורח. מקורח, אין יותר רשעים מהם. כולם, כל אלו שאתה מכיר, כל מה שהיה, חוץ מקורח, כל זה קשור לתאוות. זה רצה אוכל, זה רצה עניינים, זה רצה את ארץ זבת חלב ודבש, הכל. היחידים שרצו למחוק את התורה הקדושה, שרצו להגיד שמה שמשה רבנו אומר, זה המצאה שלו.

אין תורה מן השמיים, זה לא איזה תאווה ויכוח, זה לא ויכוח, אני אהיה נשיא, לא אהיה נשיא, כאילו זה לא ויכוח רק להתנשא. זה ויכוח, האם מה שמשה רבנו אמר זה אמת, ומחר יהיה ציצית ותפילין ושבת וכיפור, או שלא יהיה כלום יותר.

תגיד לי, כזה בן אדם יהרהר בתשובה, אתה שומע את התשובה שלו בכלל? איזה תשובה שזה לך? ומתי הוא יהרהר בתשובה? מתי? תגיד לי, כבר מתי נגיד יהרהר בתשובה? מתי? אחרי שהוא כבר נזרק לתוך הגיהינום. נו עכשיו חוכמה אתה יהרהר בתשובה? תגיד לי עכשיו זה חוכמה, אתה כבר רואה את האש בעיניים? אחרי הכל? אחרי הכל?

ההרהור תשובה זה יקר לבורא עולם אלפיים שנה פחות בגיהינום. איזה פחד זה. כמה בן אדם צריך לדעת שכשרק הוא מהרהר בתשובה, איזה נחת רוח זה לאלוקים. מה שלך נראה כאילו, אה לא עושה כלום, לא עושה כלום. איזה נחת, איזה נחת זה לאלוקים. הרהור תשובה, הוא מוכן למחול לך על הכל.

ואפילו היה רשע כל ימיו. כל ימיו היה רשע. מה זה כל ימיו? היה רשע ועשה תשובה ביום מיתתו. אין מזכירים לו שום רשעו. ככה פוסק הרמב"ם בהלכות תשובה. לא, זה לא מוסר, זה הלכה. פחד פחדים. רשע כל ימיו. כיוון שהרהר בתשובה בסוף ימיו, יום האחרון זהו, מת. לא מזכירים למעלה כלום, לא מזכירים.

אין לי פה איזה סרטון להראות לכם. הייתי רוצה להראות לכם פה איזה סרטון פה. הייתי בטוח שכולם פה יתפוצצו מצחוק. אבל זה נשמע, בדור שלנו נשמע מעניין. זה שווה בדור שלנו. איזה אחד עומד מתחת לחופה? אתה יודע? אין מקום בפרצוף לעוד איזה עגיל אחד.

כולו מלא עגילים, מלא כולו. גם עם קוקו. טוב, נשים חופה. הרב אומר לו: "טבעת." אומר לו הרב: "אין טבעת." זאת אומרת איך אתה מקדש אותה? "אני מקדש אותה בהנאה." בהנאה? איזה הנאה? "ריקוד לפניי, שחוק לפניי." כמו שאומרת מקודשת. איזה הנאה? "על מנת שאני צדיק גמור." גמור זה בטוח. לא "על מנת שאני צדיק", גמור.

מה אתם אומרים? עובד או לא עובד? עזוב את העובד. עוזב. אם אני אמרתי לכם כזה סרטון, כזה וכזה חופה, כולם פה צוחקים. לא, הוא לא הלך בקטנה. צדיק גמור. לא "על מנת שאני מתחזק". לא מתחזק, לא, צדיק גמור.

השפעת מעשינו לטווח ארוך - תובנות מדיני קידושין

טוב, בסדר. טוב, הם התחתנו, נולדו להם ילדים, ויום אחד אשתו ברחה מהבית, בסדר? ברחה, הלכה עם מישהו אחר בלי גט ונולדה להם בת. נולדה בת. מציעים לך אותה לשידוך, מישהו שהיה מתחתן איתה או לא? האם יש מישהו שלא היה מתחתן איתה? מה זה פועל לך?

הרי אני רואה את החופה של ההורים שלה, זה לא חופה בכלל. אין לה אב, לא הייתה בת בכלל. הוא אמר לה רק "על מנת שאני צדיק גמור". במה, זאת הכוונה? בהנאה, בהנאה שהוא צדיק גמור. אתה מאמין לו? תראה איך הוא נראה, תראה איך הוא נראה.

מה, אני אומר לך, עכשיו מציעים לך את הבת הזאת לשידוך לבן שלך. תגיד, מישהו פה היה מתחתן איתה או לא? למה לא? מה יכול להיות? מה הבעיה יכולה להיות? מה אתה, הדבר הראשון אתה מאמין לו שהוא נעשה צדיק גמור, מה הוא אמר, שמא חס ושלום שמא הרהר בתשובה, יפה אתה מאמין לו.

ואז אם הרהר בתשובה אז הוא צדיק גמור ואז זאת עכשיו, זאת עכשיו ספק ממזרת? זאת עכשיו ספק ממזרת. תראה אתה מאמין לזה, תראה עובד אצלך, עובד אצלך אתה מאמין לדברים האלו.

וואי וואי וואי וואי, וככה נפסקה ההלכה. איך אנחנו צריכים לדעת מה זה הרהור אחד שבן אדם מהרהר בתשובה. גם שהגמרא מעידה עליו שהוא רשע גמור, כמו שאומרת "אפילו רשע גמור מקודשת". למה? שמא הרהר בתשובה. לא אני מעיד עליו שהוא רשע גמור, הוא חזר. מעידים עליו.

לא יעזור, אף אחד לא מתחתן איתה, למה? לא רק שמא הרהר בתשובה. זה שמא, וגם זה רק הרהור. זה לא איזה משהו גדול, לא ודאי. וזה חיזוק גדול. בפועל אף אחד לא מתקרב אליה.

וואי כמה הרהור אחד של תשובה, איזה דבר גדול זה. אבל לצערנו כל הזמן היצר אומר לנו: שלך לא שווה כלום. הרהור תשובה שלך? אני מכיר אותך, אתה כבר הרהרת בתשובה 200 פעמים. לא עזר שום דבר. ואם אותו בן אדם היה מהרהר 200 פעמים במחשבת החופה הוא אמר 201, גם כאילו אותו דבר לא יעזור, לא יעזור.

כמה בן אדם צריך באמת להתחזק, לדעת שכל מעשה קטן שלו יקר מאוד.

ואני אומר לכם שאם קורח היה מגיע פה לדרשה הוא לא היה קורח. למה? כי מה רצה קורח, מה רצה? מה רצה קורח? תגיד לי: טלית שכולה תכלת צריכה פתיל תכלת? מה קורח חשב? בשביל להיות צדיק חייב להיות טלית שכולה תכלת?

תשמע, אם טלית כולה שחורה ויש פתיל אחד תכלת, טוב או לא טוב? משה רבנו אומר לו: פוטר. פוטר. חיזוק אחד, פתיל אחד תכלת פוטר את הכל. מה אתה חושב, צריך להיות כולו תכלת? גם אם יהיה לך פתיל אחד, גם דבר גדול. דבר גדול עד מאוד.

זה החיזוק שלנו. זה מה שקורח רצה להגיד: אם אתה לא מושלם, לא שווה כלום. משה רבנו אמר לו: "גם אם תהיה טלית שכולה שחורה, אם יהיה לך פתיל אחד, חיזוק אחד של תכלת, פותח את הכל, פוטר."

אני אסיים. מתחילים היום. הזכרתי את זה כל פעם. היום מתחילים שבוע חדש. חודש חדש. איזה דבר גדול. יום חדש. הכל חדש. אפשר כל אחד לפתוח לעצמו דף חדש. מה שהיה, היה. נגמר זה. נמחק. מתחילים א' היום, לאלף היום. גם לאלף, גם עוד חודש, גם תחילת שבוע.

כל אחד יקבל לעצמו חיזוק חדש. להתחזק עוד פעם. עוד פעם להתחזק. שידע שגם אם החיזוק הזה יחזיק חמש דקות, שווה. כל שכן אם הוא יחזיק יום ויומיים ושלוש, ויחזיק חודש. איזה דבר יקר זה. איזה דבר יקר. כל דבר קטן יקר מאוד מאוד בעיני השם. מאוד.

חשיבות לימוד המוסר - שלושה סיפורים מעוררי השראה

לכן עכשיו מתחילים. אל תסתכל על מה שהיה. מתחילים דף חדש, מתחילים. מתחילים עולם חדש והחיזוק שיש לנו, שאני רוצה לדבר עליו, שלושה סיפורים. אני מסיים. קצרים מאוד. שלושה סיפורים קצרים. חיזוק שבן אדם ילמד מוסר. מוסר מוסר. זה החיזוק שכל אחד יהיה לו זמן שחייב ללמוד מוסר. בלי זה אין תקווה. אין תקווה בלי מוסר.

סיפור ראשון, את הסיפורים האלו סיפרנו אותם פעם אחת אבל אני עכשיו חוזר עליהם. סיפור ראשון על אותו עילוי שהיה בישיבת לייקווד. היה עילוי אחד בישיבת לייקווד. אתם יודעים להיות עילוי בישיבה של ארבעת אלפים בחורים. צריך להיות מישהו שהוא ברמה גבוהה מאוד. לא לא לא לא מה שאנחנו נמצאים. באמת ברמה גבוהה מאוד.

ואותו בחורצ'יק הזה ביום אחד עזב את הישיבה והלך לעסקים. ביום אחד. כל אחד אתה רואה את הדרדור, הוא מדרדר. לא לא, הוא ביום אחד עזב את הישיבה, הלך לעסקים.

והישיבה הייתה כמרקחה. כולם מדברים איך יכול להיות. איך יכול להיות. העילוי הזה? מילא הבטלן הזה שילך אבל לא העילוי הזה. יכול להיות? המשגיח הרב נתן עלה לבימה והוא אמר: "אני משגיח פה בישיבה חמישים שנה ואני ראיתי ככה שרק מי שיש לו קשר לתפילה ולמוסר, אלוקים ממשיך לשתול אותו בתוך עולם התורה. מי שאין לו קשר לתפילה ולמוסר, באחד הסיבובים הניסיוניים של החיים בורא העולם מוציא אותו.

ועכשיו אני שואל אתכם: מתי ראיתם את העילוי הזה, מתי ראיתם אותו לומד מוסר? אני עקבתי אחריו. מעולם לא ראיתם אותו לומד מוסר. מעולם גם לא היה לו קשר לתפילה, הוא התפלל כדי לעשות את זה חובה. קשר לתפילה לא היה לו. אז מה אתם שואלים? כזה בן אדם אלוקים לא רוצה אותו. רק מי שיש לו קשר לתורה, לתפילה ולמוסר, אלוקים שותל אותו בעולמה של תורה." זה סיפור אחד.

סיפור שני, סיפר אותו הרב גרשון אדלשטיין. הוא אמר ככה: "כל שנה מגיעים לפוניבז' המון בחורים. מתוכם יש עשרה עילויים מיוחדים מאוד. ממש ממש, מגיעים המון עילויים. אבל מתוך כולם ביחד יש עשרה עילויים מבריקים, ממש מיוחדים מאוד.

ואתה יודע, במשך החיים לא שמעתי מהם כלום. לא הצליחו בכלום להיות. באמת מיוחדים," הוא אומר, "באמת. מיוחדים בכל מידה טובה. במשך החיים לא שמעתי מהם כלום. אתם יודעים למה? כי הם לא למדו מוסר." זהו. הם לא למדו מוסר. בזה נגמר פה. בזה נגמר. בזה מתחיל. בזה נגמר.

לכן כשאומרים לך, תעשה חיזוק. תתחזק. שיהיה לך זמן קביעות ללמוד מוסר. זמן קביעות ללמוד מוסר. השבוע גם חל יום הפטירה של הרב ליפקוביץ'. הוא אמר, יום אחד הגיע אליי אדם גדול מאוד. כך הוא אמר. כך הוא הגדיר אותו. הגיע אליי אדם גדול מאוד. עוד שהייתי צעיר, ככה הוא סיפר.

הגיע אליי אדם גדול מאוד והוא סיפר לי שהוא למד אצל רבי ירוחם ממיר. "הייתי עילוי אצלו, אבל לא הייתי בעל מוסר. הייתי שקוע מאוד בלימוד. מאוד מאוד שקוע בלימוד. מאוד. ורבי ירוחם ממיר אמר לי: 'אבל אל תעזוב את סדר מוסר, מעולם אל תעזוב את סדר מוסר.'

ואני אמרתי לעצמי למה מוסר? למה מוסר? לא צריך, באמת, אבל לא. כמו שחושבים, הייתי באמת לומד, כל דקה מנוצלת אבל לא היה לי זמן ללמוד מוסר, לא היה לי זמן ללמוד מוסר. ורבי ירוחם ממיר אמר לי: 'תדע לך, בלי מוסר אין תקווה שבסוף תישאר בתוך עולם התורה.'

אני לא שמעתי לו, באמת לא שמעתי לו ואני המשכתי ללמוד, באמת הייתי... למדן. אצל הבן שלי כבר הידרדר המצב והנכד התחתן עם גויה." כל זה הוא מספר את זה לרב ליפקוביץ'. הוא אמר לו: "כבוד הרב, מה שאמר לי רבי ירוחם ממיר צודק באלף אחוזים. אין חיים בלי מוסר, אם הייתי לומד מוסר מה הייתי יכול להרוויח."

התחייבות ללימוד מוסר יומי - המפתח להתקדמות רוחנית

לכן עכשיו מתחילים זמן חדש, חודש חדש, הכל חדש, כל אחד יקבע לעצמו, באמת החיזוק הגדול שיהיה לך זמן ללמוד מוסר. זמן שלא יעבור עליך.

סיפר איזה יהודי אחד, יום אחד ראיתי אחד רץ בבית כנסת, רץ פתח ספר מוסר, למד דקה, סגר ויצא. שאלתי אותו: "מה זה אתה לומד דקה ויוצא?" הוא אומר: "אני הייתי שכן של הרב דוב יפה. הרב דוב יפה יום אחד אמרתי לו 'הרב, יש לי יום הולדת.'

אמר לי: 'יופי, אני רוצה לתת לך מתנה גדולה ליום ההולדת שלך. שלא יעבור עליך מהיום יום אחד בלי מוסר. גם אם אתה תהיה טרוד מאוד, לפחות תלמד דקה אחת של מוסר. דקה אחת לפחות.' זו המתנה הכי יקרה שאני יכול לתת לך."

זו המתנה, הוא אומר, "ואני קיבלתי את זה ואני לומד מוסר כל יום. היום היה בין הזמנים, היה הרבה טרדות, נזכרתי שלא למדתי מוסר. רצתי, פתחתי ספר כמו שהוא אמר, לפחות דקה. דקה, ולמדתי מוסר דקה."

כל אחד ילמד מוסר. זה דבר שמאוד יקרב אותו. לא דומה תפילה שקדמה לה מוסר לפני כן. זו תפילה אחרת לגמרי, זו תפילה אחרת לגמרי. לימוד - גם אם אתה תלמד מוסר לפני הלימוד שלך, הלימוד שלך אחר כך הוא אש. אתה לומד אש, אתה לא מפסיק, אתה לומד ממש, לומד טוב.

לכן כל אחד באמת יראה להתחזק והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו אמן ואמן.

שבת שלום, חודש טוב, ושבוע טוב.