ויקהל תשפ"ה
פסח אמונה והכרת הטוב
שיעור 82
אמונה והכרת הטוב - חג הפסח
פרשת ויקהל תשפ"ה
רעיונות מרכזיים
- אמונה כמרימה את כל המצוות
הרב מדגיש שלקראת פסח יש להתחזק באמונה שהכל מונהג מה'. אמונה אינה רק מצווה נפרדת, אלא היא מעלה את ערכן של כל המצוות. ככל שהאמונה חזקה יותר, כך גדל השכר על קיום מצוות אחרות כמו תפילין, שבת ותפילה. רוב האנשים נוטים לייחס לה' רק את הכישלונות, אך לא את ההצלחות - וזו גישה שיש לתקן.
- אין להתחכם כנגד גזירת מלך מלכי המלכים
הרב מביא מספר סיפורים מחז"ל המדגימים כיצד דווקא כשמנסים להתחכם כנגד גזירת ה', הגזירה מתקיימת בדרך מפתיעה. הוא מספר על פרעה שגזר להשליך את הילדים ליאור, וכך משה רבנו גדל בבית המלכות; על שלמה המלך שניסה להציל את סופריו ממלאך המוות; על העשיר שניסה למנוע את העברת עושרו ליוסף מוקיר שבת; ועל רבן שמעון בן גמליאל שעשה ברית מילה לבנו למרות גזירת המלך. הלקח: אין לברוח מגזירת ה', כי הכל מסודר ומכוון, והטוב יבוא דווקא מקבלת הגזירה.
- ישועת ה' מגיעה דווקא במקום החשוך
הרב מביא סיפור על משפחה עשירה שהשקיעה את כל הונה ברובל הרוסי שהתרסק. בעקבות זאת עלו לארץ ישראל וניצלו מהשואה. מסר מרכזי הוא שדווקא במקום שנראה חשוך וקשה, שם יש את הישועות הגדולות ביותר. כאשר אדם ממשיך לצפות לישועת ה' גם כשהכל נראה שחור, הוא זוכה לישועות גדולות.
- חשיבות הכרת הטוב
הרב מדגיש את החשיבות העצומה של הכרת הטוב כמצווה חופפת אותנו במשך כל היום. הוא מביא את דברי המכתב מאליהו שהכרת הטוב היא מפתח לאושר בחיים. הרב מספר על החפץ חיים שנתן חצי מהמשנה ברורה לבלן שהציל את חייו, ועל המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין ששבר את רצונו למען עילוי נשמת הרב כהנמן כהכרת הטוב. הוא מצטט את שלמה המלך "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו", ומדגיש שזו קללה חמורה מאוד.
- הכרת הטוב להורים וחשיבות היחס לבחורי ישיבות
הרב מדגיש את החובה המיוחדת להכיר טובה להורים, במיוחד בתקופת החגים. הוא תמה על אנשים שאין להם זמן להורים בגלל "חשבונות" שונים. בנוסף, הרב מתייחס ליחס הנכון לבחורי ישיבות בתקופת בין הזמנים, ומדגיש שיש לתת להם יחס חיובי ולא להעיר הערות, כי "קשות לא נשמעים". מילה טובה או התייחסות חיובית יכולה להשפיע לדורות.
- כוחה של מילה ואחריות רוחנית
הרב מסיים בסיפור על אדם ששבר את האייפון שלו כשהמגיד שיעור אמר לו שהוא חולק קושיה עם רבי עקיבא איגר. מסר מרכזי: למילים יש כוח עצום, ואפילו מילה בטעות או בצחוק יכולה להשפיע לדורות. כשאדם מרגיש את האחריות הרוחנית הזו, הוא יכול לשנות את התנהגותו ולהשפיע לטובה על סביבתו ועל העולם.
הסיפורים בשיעור
- משה רבנו וגזירת פרעה
פרעה גזר להשליך כל בן יהודי ליאור. בעקבות זאת הושם משה בתיבה, נמצא על-ידי בת פרעה וגדל בארמון המלוכה. דווקא הגזירה הביאה לכך שמשה גדל בגינוני מלכות שהכשירו אותו להיות מנהיג.
- שלמה המלך ומלאך המוות
שלמה המלך ראה את מלאך המוות עצוב כי עליו לקחת את סופריו. שלמה שלח את הסופרים לעיר לוז, אך למחרת מלאך המוות צחק: נגזר עליו לקחתם בפתח העיר לוז, ושלמה בעצמו סייע לו בכך. ההתחכמות נגד הגזירה הביאה לקיומה.
- יוסף מוקיר שבת והמרגלית
עשיר שמע שעושרו יעבור ליוסף מוקיר שבת. הוא קנה יהלום בכל כספו ותפרו בכובעו. רוח העיפה את הכובע לים, דג בלע את היהלום, והדג נקנה דווקא על-ידי יוסף לכבוד שבת, שמצא בתוכו את היהלום.
- רבן שמעון בן גמליאל וגזירת המילה
המלך גזר שלא לעשות ברית מילה. רבן שמעון בן גמליאל מל את בנו בניגוד לגזירה. אשת המלך החליפה את התינוקות כשהובאו למלך. בינתיים, אשת רבן שמעון הניקה את בן המלך, שהושפע מכך והתגייר בבגרותו (אנטונינוס).
- הרובל הרוסי וההצלה מהשואה
משפחה עשירה השקיעה את כל הונה ברובל הרוסי לפי עצת מומחים. המטבע קרס והם עלו לארץ ישראל כעניים. זמן קצר אחר-כך עלו הנאצים לשלטון, והתברר שהאובדן הכלכלי הציל את חייהם.
- החפץ חיים והבלן
החפץ חיים התעלף במקווה. הבלן חשב שהוא שיכור, בעט בו ואז הצילו כשגילה שהוא יהודי. כהכרת הטוב, העניק לו החפץ חיים חצי מזכויות המשנה ברורה שחיבר.
- החפץ חיים בוכה על הכרת הטוב
ראו את החפץ חיים בוכה לפני ראש השנה: "אפילו כלב מכיר טובה לאדונו על אוכלו, ואני לא מכיר טובה לה' שנתן לי כוח לחבר ספרים".
- עילוי נשמה בשבירת הרצון
המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין אמר שהדרך לשלוח "חבילות" לנשמת הרב כהנמן ביום פטירתו היא לשבור את הרצון האישי - העילוי הגבוה ביותר לנשמה.
- רבי עקיבא איגר והאייפון
אדם שאל שאלה בשיעור ונאמר לו שזו קושיית רבי עקיבא איגר ושנשמתו בוודאי בו. בחזרתו הביתה הסתכל על האייפון ואמר: "רבי עקיבא איגר מרים אייפון?" - ושבר את המכשיר. עשרות אלפים ניסו לשכנעו לשבור את המכשיר ללא הצלחה, אך מילים אלו שינו הכל.
תמלול השיעור
ככל שמתקרבים לימי פסח, חייבים יותר להתלמד באמונה. יותר חייבים להתלמד לזכור שהכל מונהג ממנו יתברך. גם הצלחה בלימוד, שבן אדם ברוך השם יושב, לומד ומבין, גם זה ממנו יתברך. הכל, הכל.
בדרך כלל רוב העולם נוטים רק איפה שיש כשלונות - זה בא מאלוקים. איפה שיש הצלחות - לא קשור לאלוקים.
לא ראיתי איזה אחד שאמר, היה לו איזה הצלחה מסוימת, והוא אמר, הכל בגלל אלוקים. אבל אם הוא נכשל באיזה דבר, קרה לו איזה אסון, אז הוא אומר, כן, זה מאלוקים, מה לעשות?
לכן העבודה שלנו, כל הימים האלו, באמת, להתלמד באמונה. זו העבודה באמת. להתלמד באמונה, הזכרנו בשיעורים הקודמים, שאמונה זה דבר כזה גבוה, שזה מרים לך את כל המצוות. זה לא משהו כללי, רק מצוות אמונה. לא, כדי שהתפילין שלך תקבל שכר יותר גדול בתפילין, צריך שהאמונה שלך תהיה יותר חזקה.
ככל שהאמונה חזקה, השכר על מצוות שבת מאוד גבוה. ככל שאתה יותר מאמין, השכר על התפילה שלך גם כן יותר גבוה. זה לא נגמר רק באופן ספציפי במצווה הזאת, זה מצווה כללית שמרימה את כל המצוות כולם. ולכן צריך באמת להתחזק מאוד מאוד באמונה.
הבאתי פה מחז"ל, דברים שאתם כבר מכירים אותם. אני רק חוזר עליהם כדי לראות איך חז"ל הסתכלו על זה באור של האמונה.
פרעה מקבל מהיועצים שלו, שמי שאמור להפיל אותו, מי שאמור להחריב את מצרים, הוא יקום, ולכן צריכים לחסל אותו. אז מה עושים? "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב). כל בן שנולד זרוק אותו ליאור.
בגלל שצריכים לזרוק ליאור, אז לא הייתה ברירה. אז עמרם ויוכבד שמו את משה בתיבה, זרקו אותו ליאור, ובזכות זה הגיעה בתיה ולקחה אותו וגידלה אותו בתוך הבית של פרעה.
למה? כי משה רבנו צריך לגדול בגינוני מלכות. משה רבנו צריך להיות מנהיג של הדור. מנהיג של הדור צריך לחיות במקום של מלכים. אז מה עושים? אז אומרים לפרעה, תגזור שאת הילדים ישליכו ליאור.
אז לא הייתה ברירה, צריכים לזרוק אותו ליאור. ואז הגיעה בתיה וגידלה אותו אצל פרעה. אם פרעה לא היה גוזר את זה, אז משה רבנו היה גדל כמו משה רבנו.
היה משה רבנו, אבל לא היה משה רבנו שגדל אצל גינוני מלכות. לא, זה אחרת לגמרי. יוצא שדווקא ממה שפרעה גזר, משם צמח משה רבנו. פלא פלאים.
עוד אחד הדברים שרואים בחז"ל, במסכת סוכה (דף נג ע"א). הגמרא אומרת שיום אחד מלאך המוות רואה את שלמה המלך, יום אחד שלמה המלך רואה את מלאך המוות עצוב.
שואל אותו למה אתה עצוב? מה אני אספר לך? גזרו עליי, לקחת לך את שני הסופרים שלך. אני צריך לקחת אותם ולא נעים לי. לא נעים שאני לוקח אותם.
ישר שלמה המלך קרא לכמה שדים, תקפיצו את הסופרים שלי לעיר לוז. תיקחו אותם לעיר לוז שייכנסו שמה. שם מלאך המוות לא יכול להגיע.
למחרת הוא רואה את מלאך המוות צוחק. שואל אותו תגיד לי למה אתה צוחק? הוא אומר מה אני אגיד לך? אמרו לי לקחת את שני הסופרים שלך בפתח של העיר של לוז. עכשיו תראה, אין שום תכנון שהם יגיעו לשם. מה אני אמור לעשות? באתי, סיפרתי לך את הדברים. אתה עזרת לי, לקחת אותם עד הפתח של העיר לוז.
אם שלמה המלך היה בלי חוכמות, נגזר, נגזר, מה אני אמור לעשות? אם זו הגזירה מלפני השם, אני לא מתחכם. בזה ששלמה המלך התחכם, בזה הגיעה את הגזירה שלו.
אותו דבר הגמרא מספרת במסכת שבת (דף קיט ע"א). ההוא שהיה על יוסף מוקיר שבת. השכן שלו היה עשיר מיליארדר גדול. יום אחד אמרו לעשיר, האלו החוזים בכוכבים, אתה יודע, כל העושר שלך ילך ליוסף מוקיר שבת. מה אתה מדבר? בחיים הוא לא יקבל שקל ממני.
מה הוא עשה? לקח את כל הכסף שלו, קנה מזה יהלום, תפר את זה בכובע שלו. מספרת הגמרא, הלך בדרך, עלה על הגשר [על המברא אומרת הגמרא], הגיעה רוח חזקה, והעיפה את הכובע לים. הגיע דג גדול, בלע את היהלום.
הדג הזה נתפס בערב שבת, מאוחר כבר, כמעט לפני שבת. טוב, אז מי יקנה עכשיו כזה דג גדול? אף אחד, עכשיו כבר כולם הכינו אוכל לשבת. מי כבר יקנה? מסתמא, יוסף מוקיר שבת, קונה דגים. קונה יאללה, שיקנה. קנה, חתך אותו, ונמצא בפנים המרגלית.
אם אותו עשיר, לא היה מתחכם. והיה אומר טוב, נגזר עליי שהכסף ילך ליוסף מוקיר שבת, אם זה הגזירה, זה הגזירה, אין מה לעשות? לא היה קורה כלום.
לא היה קורה כלום. רק בזה שהוא התחכם, בחוכמה שהתחכם, משם הגיעה הישועה ליוסף מוקיר שבת.
אותו דבר, תוספות מזכירים את זה במסכת עבודה זרה (בדף י), אבל זה מופיע בספר מנורת המאור בהרחבה גדולה.
הערה: לא מצאתי את ההפניה לתוספות, ישורון.
במנורת המאור זה מופיע בהרחבה גדולה, את הסיפור שאתם מכירים אותו. סיפור שהיה בזמנו של רבן שמעון בן גמליאל, גזר המלך, שלא יעשו ברית מילה לתינוקות. לא עושים ברית מילה.
טוב, לרבן שמעון בן גמליאל, נולד בן, אשתו שואלת, מה עושים? אמר, מה זה מה עושים? יש לנו גזירת מלך, ויש לנו גזירה של בשר ודם, למי נשמע? ברור, צריך לשמוע לגזירת מלך. באו, עשו ברית מילה, ויקרא שמו בישראל, יהודה. זה רבי יהודה הנשיא.
טוב, שר העיר, קורא לרבן שמעון בן גמליאל. אתה יודע שיש גזירת מלך, שלא עושים ברית מילה, למה אתה עושה ברית מילה? אמר לו, אני משועבד לבוראי. בוראי אמר לעשות ברית מילה, אני עושה ברית מילה.
מפאת כבודך, איני יכול לדון אותך. אבל אני אשלח אותך למלך.
שלח אותו למלך, הם הגיעו למלון, את מי פגשו שמה? את אשתו של המלך. אשתו של המלך, שואלת אותו אשתו של המלך, את אשתו של רבן שמעון בן גמליאל, מה את עושה פה? סיפרה לה, באו להרוג אותי עכשיו.
למה להרוג אותי? בגלל שעשיתי ברית מילה לתינוק שלי. אז היא אמרה לה, גם לי נולד תינוק, בואי נעשה החלפות, נחליף וניקח. אז את מי לקחה? את הבן של המלך לקחה, את הבן של המלך בעצמו לקחה.
טוב, הגיעו לפני המלך, שואל המלך את רבן שמעון בן גמליאל, למה עשית ברית מילה? אמר לו, לא, מי סיפר לך את זה? אין ברית מילה, תבדוק. בדקו, ראו שאין ברית מילה, הוא לא מהול.
אמרו לו השרים, כבוד המלך, אנחנו היינו בברית. ראינו שעשו ברית. אבל מה אני אגיד לך, אלוקים של אלו, עושה להם ניסים מעל הטבע. מה אני אגיד לך?
עכשיו, מה החשבון שיש פה? שזה הבן של המלך בעצמו, לא מישהו אחר, זה הבן שלו. המלך אמר אם ככה, אז מה נגזור עליהם שלא יעשו ברית מילה, הם יעשו, ובורא עולם יעשה להם ניסים אחרים. והמלך ציווה לבטל את הגזירה הזאת, ואת השר ששלח אותו, ציווה להרוג אותו. למה? הטריח אותו בחינם על כל הסיפור שהיה.
אז תראה מה זה. מהמלך בעצמו התבטלה הגזירה, לא ממישהו אחר. מהבן של המלך בעצמו התבטלה הגזירה.
אבל מה הרווחנו מכל הסיפור הזה? שבינתיים, עד שאשתו של רבן שמעון בן גמליאל הלכה למלך, עד שהיא חזרה, בינתיים היא הניקה את התינוק הזה. מה, יש ברירה? בינתיים היא הניקה את אנטונינוס, היא הניקה אותו. כמה זמן היא הניקה אותו? אולי חצי יום, אני יודע כמה זמן, פעמיים, שלוש, אני לא יודע כמה זמן היא הניקה אותו, ובסוף אנטונינוס התגייר.
ראית מה זה? איך מינקת יהודייה על ילד בגיל שבועיים? עשו ברית מילה, אחר כך זה התפרסם, בן כמה הוא היה צריך להיות? עשרה ימים, אחד עשר ימים. השפיע עליו שבסוף ימיו עשה ברית מילה והתגייר. והתוספות כותבים ושניהם נוחלים ביחד בגן עדן. פלא פלאים.
מה לפעמים אפשר לעשות כשבן אדם מבין אל תברח מהגזירה של השם, הכל ברור, הכל מסודר, אל תנסה לעשות דברים אחרים. העולם מסודר, כל העולם מסודר, ככל שאתה מתחכם לעשות דברים שמה זה הנפילה של הבן אדם. ככל שמתחכמים, אל תתחכם, גזירת מלך זה גזירת מלך תיסע עם הגזירה הזאת, מה שיש שמה נמצא כל הרווח של הבן אדם.
סיפרה איזה אישה אחת, גדלנו בבית של עשירים, אבל לא עשירים שאנחנו מכירים. אתם מכירים הרבה אנשים, אני כדוגמה אתן לכם שכשאני נולדתי אבא קנה לי בניין של עשרים קומות, אמר לי זה כשתתחתני יהיה לך בניין מאיפה להתפרנס. בניין של עשרים קומות, זה היה טבעי בבית, זה לא היה משהו מיוחד. מעולם לא הרמנו צלחת בבית כי היו לנו משרתים ומשרתות, ומה, בית של עשירים גדולים היינו.
היינו באירופה, והמצב התחיל להיות לא הכי טוב, ואז אמרו לאבא תשמע, אתה יכול לפספס את כל הכסף שלך. אבא הלך לכל מיני עשירים, אלו שמבינים, אנשי עסקים, כל הדברים שמבינים, שאל אותם איפה אני אשקיע? אמרו לו, את כל הכסף שלך תשקיע ברובל הרוסי, זה הרובל מטבע חזק מאוד, תשקיע בו הכל.
אבא מכר את הבניין של העשרים קומות, מכר את הדירה שלנו, מכר את כל ההשקעות שהיו לו קנה בהכל כסף רובל רוסי. אולי עברו יומיים, ויום אחד אחי דוד רץ הביתה עם עיתון ונכנס הביתה ואבא היה לומד, ואמא אמרה לו אל תפריע לאבא.
בעיתון, בכותרת הראשונה היה כתוב שהרובל הרוסי צנח לגמרי, לא שווה גם עשר אגורות עכשיו, לא שווה גם עשרה אגורות. אבא נכנס, אבא הסתכל, והתברר לנו שביום אחד, ברגע אחד נהיינו עניים מרודים. משיא העשירות, הפכנו להיות לעניים המרודים ביותר שיכולים להיות.
טוב, אבא אומר, אז אם ככה, אז כבר אין לנו מה לעשות פה. מה נעשה פה עכשיו? אז המקום שלנו זה ארץ ישראל. זהו, אין מה לעשות. כסף לא היה, אבא הלך להיות צבעי. ואתה יודע מה זה להיות בן אדם עשיר שמחזיק אנשים, ופתאום להתחיל לעבוד עבודה פיזית, זה עבודה מאוד קשה. ואבא עבד, כל הכסף שחסך בזה עלינו לארץ ישראל.
אולי עברו כמה חודשים ואז הנאצים עלו לשלטון ואירופה כולה בערה ואנחנו ניצלנו.
התברר, שבזה שאנשים יעצו את אבא, אלו שמבינים בכסף, אלו שמבינים בעסקים, יעצו את אבא ואמרו לו תקנה רובל רוסי, זה רובל חזק מאוד, מטבע מאוד חזק. התברר שזה הייתה ההצלה שלנו. בזה שהרובל נפל, צנח, בזה ניצלנו.
דווקא איפה שאתה לפעמים רואה שחור, ואתה עדיין מצפה לישועת השם, שם יש את הישועות הגדולות שבן אדם מרוויח.
דבר שני אני מזכיר, יש לנו מצווה גדולה שחופפת אותנו במשך כל היום כולו. יש עניין גדול, מצווה גדולה, זה מצוות להכיר טובה. צריך להכיר טובה אחד לשני. צריך להכיר טובה.
יש מכתב, כדאי לקרוא אותו. זה נמצא במכתב מאליהו (חלק ג' עמוד 341), כותב לו [בערך אני אומר את הלשון]: קראתי את המכתב שלך ואני לא מוצא שם מילה אחת של תודה. כתבתי לך מכתב ארוך כשלא היה לי זמן לכתוב לך אפילו, והתייגעתי ופיניתי לעצמי זמן וכתבתי לך מכתב ארוך, חשבתי שתכתוב לי איזה תודה וברכה, ולא היה.
תדע לך, אם אתה מחפש אושר בחיים, כותב לו המכתב מאליהו, אם אתה מחפש אושר בחיים תדע להכיר טובה. איני מחפש שתגיד לי תודה, אני מחפש שלך יהיה טוב בחיים, תדע להכיר טובה.
חפץ חיים, סיפרנו את זה, יש עליו שני סיפורים. אחד סיפור שסיפר אותו הרב שטיינמן, כשהחפץ חיים כבר היה מבוגר מאוד, יום אחד הוא נכנס למקווה לטבול. נכנס למקווה לטבול ומהאדים שהיו שם, המקווה החנוק, החפץ חיים לא נשם, והחפץ חיים התעלף.
הבלן של המקווה חשב שזה איזה שיכור, איזה שיכור שנפל. בא הבלן, התחיל לבעוט בבן אדם הזה, בועט בו, להוציא אותו החוצה, בועט בו, ופתאום הוא רואה שיש לו ציצית. אמר אם יש לו ציצית, אז זה לא שיכור. תפס אותו הבלן, הרים אותו, הוציא אותו החוצה, שפך עליו מים קרים. פתאום הוא רואה זה החפץ חיים.
אומר לו החפץ חיים, תדע לך שהייתי קרוב למיתה יותר מן החיים. הייתי ממש רגעים לפני המוות. ואתה הצלת אותי. אני חייב לך הכרת הטוב. אז אני, כהכרת הטוב, נותן לך חצי מה'משנה ברורה' שלי. חצי מה'משנה ברורה' שלי שחיברתי, הכל יהיה שלך.
אומר הרב שטיינמן, החפץ חיים חיפש איפה אני יכול להכיר טובה לבן אדם. מה אני אתן לו? מיליון שקל זה לא מספיק. אני אתן לו זה, לא מספיק. מה אני יכול לתת לו כהכרת הטוב? אני יכול לתת לו רק דבר אחד - מה? חצי 'משנה ברורה'.
והחפץ חיים, בסוף ימיו, ראו אותו היה ערב הסליחות, שבוע לפני ראש השנה, שהאשכנזים אומרים סליחות, ראו אותו יושב באיזה מקום בוכה. הוא אומר לעצמו, ישראל מאיר, אתה אפילו לא כלב. איפה הכרת הטוב שלך? אלוקים נתן לך כוח לחבר 'חפץ חיים', נתן לך כוח לחבר 'משנה ברורה', ואת לא מכיר טובה. כלב מכיר טובה, כלב שהאדון שלו נותן לו אוכל מכיר טובה, ואתה אפילו לא כמו כלב. היה בוכה החפץ חיים.
וסיפר המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין, יום אחד זה היה ביום היארצייט של הרב כהנמן. המשגיח הלך לרב שמואל רוזובסקי ראש הישיבה, אמר לו אתה יודע אני ואתה חייבים הכרת הטוב גדולה מאוד מאוד לרב כהנמן. בזכותו אנחנו יכולים לשבת להרביץ תורה בישראל בנחת. הוא הולך, דואג, היום זה יום הפטירה שלו. אנחנו חייבים שאני ואתה נשלח לו למעלה חבילות.
שואל אותו הרב שמואל רוזובסקי, איך שולחים למעלה חבילות? איך שולחים חבילות למעלה? אני אגיד לך, אני ביררתי את כל העילוי נשמה הגבוה ביותר שיכול להיות. העילוי נשמה הכי גבוה שיכול להיות, זה אם אתה יודע לשבור את הרצון שלך. ואני כל יום משתדל לשבור שבירת רצון אחד לעילוי נשמת הרב כהנמן, בשביל הכרת הטובה על מה שהוא עשה. זה העילוי נשמה הגבוה ביותר שיכול להיות.
אתם יודעים, שלמה המלך אומר "משיב רעה תחת טובה..." דבר חמור, חמור, מיליון פעמים. אומר שלמה המלך, "...לא תמוש רעה מביתו". אתה יודע איזה פחד זה? אם אתה תאכל חזיר בכיפור, אין כזאת קללה. אתה תחלל שבתות, אין כזאת קללה.
אבל מי שמשיב רעה תחת טובה יש קללה חמורה מאוד. לא תמוש, לא תמוש! כל הזמן. כמה אנשים מחכים שבבית שלהם יהיה שמחות. כמה אנשים מחכים שיהיה שמחות בבית. שהבית יזוז, שיהיה פרנסה, שיהיה בריאות. יש פה קללה.
עכשיו מגיע הפסח ויש ניקיונות, ולפעמים ההורים צריכים עזרה. ואין לך זמן להורים שלך. אין לך זמן להורים שלך. יש אנשים שאפילו להרים טלפון בערב שבת אין להם זמן. תתקשר תגיד שבת שלום. אין לו זמן אפילו.
זה לא נקרא 'משיב רעה תחת טובה'? גידלו אותך, רוממו אותך. ההורים שלך נתנו לך את הלב ואת הנשמה. הכל נתנו לך. עכשיו הם צריכים עזרה.
אבא מתקשר אליך תבוא לחג. לא, יש לו חשבונות. יש לו חשבונות. מה יש לך חשבונות? מה יש לך חשבונות יותר מהכרת הטוב? איזה חשבונות יש יותר מזה? אין יותר מזה בעולם, בעולם.
צריכים לדעת להכיר טובה. זה הדבר הגבוה ביותר. אתה מחפש שמחות בבית? תדע להכיר טובה. האלף בית זה ההורים. שבאמת חייבים להם הכל. מה שלא תעשה בעולם, לא תגיע להכיר טובה להורים. אז זה אלף בית לפני הכל.
לכן עכשיו בתקופה הזאת של החגים, של כל הקניות, צריכים לזכור את המשפחה, את ההורים בפרט. לדעת באמת לזכור להכיר טובה. זה דבר גדול עד מאוד.
אנחנו מזכירים גם כל שנה את המכתב שכתבו פעם לפני איזה עשרים שנה. אני חושב שכתבו את זה ב'יתד נאמן'. היה אז איזה ארגון שקראו לו 'יד אברהם' [אני לא יודע אם הארגון הזה קיים היום]. הארגון הזה היה מחלק כסף לאברכים.
הוא כתב שם איזה מודעה. "חילקנו כסף לאלפי אברכים [הם היום מחלקים סכומים גדולים], ולא קיבלנו מכתב תודה אחד משום אברך. מאף אברך לא קיבלנו מכתב תודה אחד. ואנחנו צריכים את המכתבים האלו לא בשבילנו. בשביל לקחת לתורמים, להגיד לתורמים הנה התשובות".
כל אחד פה מאיתנו, מקבל באזור שלו, בסביבה שלו, מקבל קמחא דפסחא. תרים טלפון. פעם אחת תגיד תודה רבה. נתנו לך! בפרט עם ההורים נתנו לך. תגיד תודה רבה. והוא אומר 'תודה רבה' כאילו כפאו שד. למה? תגיד מכל הלב!
דבר אחד אחרון, בזה אני אסיים. שבוע הבא בעזרת השם יוצאים הבחורי הישיבות. אולי ביום חמישי כבר יוצאים, אולי יום ראשון. יוצאים הבחורי הישיבות.
אתם לא יודעים כמה בחורי ישיבות נמצאים על הגדר, אף אחד לא יודע. יכול להיות שהוא נראה לך ממש 'דוס'. ואתה לא יודע מה הולך בתוך הלב.
ביום שישי הזה, קיבלתי טלפון מאיזה בחור. אף אחד לא היה מאמין. זה בחור צדיק גדול. יש לו מיליון ואחד ניסיונות, אף אחד לא יודע.
כל אחד מאיתנו שיושב פה. אם רק תתייחס. אתה לא יודע מה אתה יכול להקים דורות, דורות. דורות אני אומר לכם, דורות. רק תתייחס.
רק תטפח על השכם. לא מבקשים ממך הרבה. לא מבקשים הרבה. אל תנסה להעיר הערות. הערות לא בונות היום. "קשות לא נשמעים!", אמר את זה רבי חיים מוולוז'ין לפני מאתיים עשרים שנה.
קשות לא נשמעים, אז כל שכן בבין הזמנים בכלל לא נשמע. בכלל לא נשמע. אל תחפש איפה אני לא נמצא, תחפש איפה אני נמצא.
סיפר איזה יהודי אחד, ואני מסיים. יום אחד הייתי בשיעור ושאלתי איזה שאלה בשיעור. הוא אמר לי המגיד שיעור, וואו השאלה שלך זה שאלה של רבי עקיבא איגר. אני קיבלתי מרבותיי שאם שאלת שאלה של רבי עקיבא איגר, חייב להיות שרבי עקיבא איגר הנשמה שלו נכנסה בך. לא ייתכן, לא ייתכן שתכוון לקושיה של רבי עקיבא איגר בלי שהנשמה שלו תהיה בתוכך, תהיה בך. לא יכול להיות, אין כזה מציאות.
סיפר הבן אדם, הגעתי הביתה לקחתי את האייפון, אני מרים את האייפון, אני אומר רבי עקיבא איגר מרים אייפון? רבי עקיבא איגר מרים אייפון? לא יכול להיות, לא יכול להיות. אני לקחתי את זה, שברתי אותו. אמרתי אני רבי עקיבא איגר.
אמר, אתה יודע מה? דיברו איתי עשרת אלפים אנשים. "שבור את המכשיר, שבור!" שום דבר לא עזר. אין. ככל שדיברו איתי, קניתי עוד אחד.
אבל כשהוא אמר לי שאני רבי עקיבא איגר, אמרתי עד פה. רבי עקיבא איגר לא נוגע בכל המכשירים. אני כבר משהו אחר.
מילה שאתה אומר, גם אם תגיד בטעות. בטעות, אולי אפילו בצחוק. אתה לא יודע מה אתה יכול להשפיע. וזה דורות על גבי דורות, זכויות שלא נגמרים לעולם. והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן ואמן.