שיעור 94

לראות את האור! בתוך החושך - מלא אור!

פרשת בהעלותך תשפ"ה

רעיונות מרכזיים

1. עיקרון "בהעלותך את הנרות" - להסתכל על האור ולא על החושך

כשמדליקים נר באולם חשוך, האור קטן והחושך גדול מסביב. התורה מצווה עלינו להסתכל על הנר ולא על החושך. אם נתמיד להסתכל על האור הקטן, בסופו של דבר "יאירו שבעת הנרות" - האור יתרבה ויתפשט.

2. "טוב אחד בצער ממאה שלא בצער" - ערך הלימוד בקושי

בחור שלומד רק שעתיים ביום בקושי גדול נחשב יותר מתמיד ממי שלומד 14 שעות בקלות. השעתיים שלו שוות 200 שעות של מי שלומד בלי קושי. כך פסק הראש ישיבה ואישר הרב חיים קנייבסקי בעצמו.

3. כוח המילה הטובה והאמונה בזולת

"סבתא אחת שמאמינה בי" - מילה טובה אחת מכל הלב יכולה לשנות את גורלו של אדם לחלוטין. בחור שעזב ישיבה חזר ללמוד בזכות משפחה שהסתכלה עליו בעין טובה ואמרה לו שהוא כישרוני.

4. איפה היצר הרע תופס אותנו - רק בדברים הטובים

רבי יצחק מברדיצ'וב גילה: היצר הרע לא מפריע כשאוכלים, אלא רק כשלומדים תורה. אז הוא מזכיר את כל הפגמים והעבירות. זה סימן שהוא מפחד דווקא מהדברים הטובים שאנו עושים.

5. מידה כנגד מידה - עין טובה מרפאת עיניים

משפחה שאביה איבד את ראייתו החליטה להתחזק ב"עין טובה" - להסתכל על הזולת בעין טובה ולומר מילים טובות. תוך חודשים האב החזיר את ראייתו במלואה. מידה כנגד מידה - עין טובה מביאה לעין טובה.

6. תשובה אמיתית דורשת הרגשת שינוי פנימי

תשובה אמיתית היא כשמרגישים שינוי פנימי ממשי. אם לא מרגישים שינוי - לא עשו תשובה. השינוי מגיע דרך איכות ולא כמות - תפילה אחת של האבות בכוונה יותר מכל התפילה ללא כוונה.

7. עליונות לימוד התורה על כל המצוות

אין דבר גבוה יותר מלימוד תורה. אפילו תורה לא לשמה עוברת על כל המצוות שנעשות בקדושה וטהרה. זה החיזוק הראשון והחשוב ביותר שכל אדם צריך לקחת על עצמו.

8. כוח התפילה השווה לכל אדם

תפילת גדול הדור ותפילת אדם פשוט שוות במדרגה אצל הקב"ה. ההבדל בין יצחק ורבקה היה רק ברקע המשפחתי, אבל עצם כוח התפילה זהה. לכן כל אדם יכול להשפיע בתפילתו כמו גדולי הדור.

9. חסדים מעוררים רחמים בשמיים

כל חסד שאדם עושה לזולת מעורר חסדים ורחמים בשמיים. האדם משפיע לא רק על עצמו אלא על כל הבריאה כולה. ככל שנעשה יותר חסדים, נביא יותר טוב לעולם.

10. דחיפות החיזוק - "אולי זה אלול האחרון"

הרב אלישיב היה אומר שכל אדם צריך לחשוב שאולי זה אלול האחרון לפני בוא המשיח. כל תנועה של חיזוק יקרה מאוד בעיני השם ומשפיעה למעלה בשמיים.

הסיפורים בשיעור

1. הבחור החלש שהפך למרביץ תורה

בחור חלש בישיבה שבקושי למד חצי שעה ביום והחליט לעזוב. ראש הישיבה הסביר לו שלפי חז"ל "טוב אחד בצער ממאה שלא בצער", השעתיים שלו שוות 200 שעות של מי שלומד בקלות. הרב חיים קנייבסקי התרגש כשראה אותו, ביקש ממנו ברכה, והבחור התחזק ולבסוף הפך למרביץ תורה גדול.

2. הבחור שעזב לישיבה וחזר בזכות "סבתא טובה"

בחור שעזב ישיבה אחרי חודשיים והלך לעבוד בניקיון לפסח. המשפחה שעבד אצלה (הרב חיים ישראל שטרן) הסתכלה עליו בעין טובה, קראה לו כישרוני ונתנה לו ביטחון עצמי. אחרי פסח הוא חזר לישיבה ואמר לראש הישיבה: "יש סבתא אחת שמאמינה בי שאני יכול ללמוד" - וזה שינה את כל חייו.

3. רבי יצחק מברדיצ'וב והיצר הרע הסלקטיבי

רבי יצחק מברדיצ'וב סיפר שכשלמד תורה, היצר הרע הזכיר לו את כל העבירות ואמר שהתורה שלו לא עולה למעלה. הוא ענה ליצר הרע: "למה כשאני אוכל אתה לא בא לומר לי כמה פגמתי? שם אתה רק אומר 'תאכל עוד'!" מכאן הבין שכל זה יצר הרע גדול שמפחד דווקא מהלימוד.

4. האיש שאיבד ראייתו והמשפחה שהתחזקה בעין טובה

איש שאיבד את ראייתו בעין אחת, ואחר כך גם בעין השנייה לאחר ניתוח כושל. המשפחה החליטה על "מידה כנגד מידה" - להתחזק בעין טובה, להסתכל על הזולת בעין טובה ולהגיד מילים טובות פעמיים ביום. תוך חודשים הראייה חזרה לשתי העיניים לחלוטין.

5. הערך של תפילת יצחק ורבקה - שוויון כוח התפילה

הרב הסביר מדוע התורה אומרת "ויעתר לו השם" ולא "ולה" כשיצחק ורבקה התפללו על ילדים. למרות שיצחק היה צדיק בן צדיק ורבקה צדקת בת רשע (לבן), ההבדל היה רק ברקע המשפחתי. החידוש: תפילת גדול הדור ותפילת אדם פשוט שוות במדרגתן אצל הקב"ה.

תמלול השיעור

"דבר אל אהרון ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות, יאירו שבעת הנרות."

כשאדם נמצא באיזה אולם שהאולם הזה מלא חושך, אם אתה מדליק נר, אתה מדליק נר במקום שיש חושך, באותו מקום יש אור. מסביב, מסביב יש מלא חושך עדיין. נר, נכון שיכול להפיג את החושך, להסיר את החושך, אבל כמה שיכול להסיר, אבל זה נר אחד. נר אחד יכול, אבל החושך מסביב הוא גדול מאוד. התורה פה מצווה עלינו שתסתכל על הנר, אל תסתכל על החושך שמסביב.

אם תדע להסתכל כל הזמן על הנר, על האור שנמצא, ולא על החושך שמסביב, תדע לך - יבוא יום ויאירו שבעת הנרות. כל העבודה שלנו כל הזמן, תמיד להסתכל לא על החושך שמסביב. החושך הוא גדול ואת זה כולם רואים. החכמה הגדולה - תסתכל על האור הקטן, איפה שאתה רואה, בקושי רואים אותו, בקושי מאיר, בקושי נמצא. תדע לך שתסתכל על הדברים הטובים האלו, יאירו שבעת הנרות.

סיפור הבחור החלש שהפך למרביץ תורה

סיפר איזה בחור: "היינו בישיבה לומדים ביחד, והבחור הזה היה בחור מאוד חלש. לא רק חלש, חלש מאוד, וגם בשפה שלנו... בקושי לומד. בקושי למד. אם הוא היה לומד חצי שעה, וואי, זה היה משהו גדול. הוא היה בחור שלא לומד. עברו שנים, אני התחתנתי, גם הוא התחתן. היום אני שומע עליו, מרביץ תורה בישראל, למדן כזה גדול! ואני אומר לעצמי, לא יכול להיות, לא יכול להיות. הבחור הזה, אין לו סיכויים, אין לו סיכויים."

"יש אחד לומד טוב, אבל לא הכי הכי, אתה אומר, טוב, אם הוא יתחזק יהיה משהו. אבל יש בחורים, אתה יודע, אין מה לחפש, אין תקווה.

יום אחד פגשתי אותו ושאלתי אותו. אמר לי הבחור: 'אני אספר לך מה שהיה. אני ראיתי שבאמת אין לי הצלחה בישיבה, אין לי הצלחה. איפה שאני מנסה ללמוד - לא הולך. מה אני מנסה לעשות - לא. אתה יודע, אין גם שכל, גם אין לי חשק ללמוד. לקחתי את הכל ביחד, החלטתי שאני עוזב, עוזב את הישיבה.'"

"'באתי לראש הישיבה ואני אומר לו: הרב, אני לא אשקר את הרב, אני עוזב את הישיבה. למה אתה עוזב? שאל אותי הראש ישיבה. מה? למה אני עוזב? מה, הרב לא יודע? לא, אני לא יודע. כאילו הרב רואה אני לא לומד, לא עושה כלום בישיבה, אז אני רוצה לעזוב.'"

"אומר לו הראש ישיבה: 'תגיד לי, כמה אתה יכול ללמוד הכי הרבה ביום?' הוא עושה חשבון: 'אם אני אתאמץ הרבה הרבה, אני יכול ללמוד שעתיים ביום. זהו.' 'ותגיד לי, כמה המתמיד של הישיבה לומד?' הוא עושה חשבון: 'המתמיד של הישיבה לומד 14 שעות כל יום.'"

"'אז אני רוצה להגיד לך,' אומר לי הראש ישיבה, 'אתה יותר מתמיד ממנו. למה? כי אצלך, השעתיים שלך זה שעתיים שבאים מחמת קושי, וחז"ל אומרים: "טוב אחד בצער ממאה שלא בצער".' 'אותו בחור שלומד 14 שעות, יש לו חשק ללמוד, מסתדר לו, הוא כישרוני, הכל זורם נחמד. אה, 14 שעות סך הכל. אבל אצלך, כשאתה לומד, זה לא שעתיים, זה 200 שעות כל יום. כל יום אתה עושה כל יום 200 שעות!'"

"'וואו,' אומר לו הבחור, 'אבל אתה מצחיק אותי, זה לא יכול להיות.' 'מה? למה לא יכול להיות?' פתח לו אבות דרבי נתן (ג, ו): 'כתוב בפירוש: "טוב אחד בצער ממאה שלא בצער".' 'כן הרב, אתה יודע, אמרו את זה רק בשביל הפתגם.' 'לא, מה זה פתגם? ככה אם חז"ל אמרו, ככה בשמים מסתכלים עליך. שכשאתה לומד שעתיים ביום, הפירוש שאתה לומד 200 שעות כל יום. אז יוצא שאתה המתמיד של הישיבה.'"

"הבחור הזה לא רוצה לשמוע. 'אתה יודע מה? בוא נלך לרבי חיים קנייבסקי, מה שהוא יגיד - נעשה.' אמרו: 'בוא נלך.'"

הביקור אצל הרב חיים קנייבסקי

"הלכו לרב חיים קנייבסקי, הגיעו אליו. אומר לו הראש ישיבה: 'רבי חיים, היום הבאתי לרב את הבחור המתמיד של הישיבה שלי.' 'טוב,' אומר הרב חיים, 'המתמיד של הישיבה, איזה יופי.' ואז הוא אומר לו: 'הרב, אני רוצה לספר לך איך הוא מתמיד של הישיבה. הבחור הזה, הרב, קשה לו ללמוד ולא מסתדר לו, והכי הכי הרבה שהוא יכול ללמוד ביום זה שעתיים. זהו, אין יותר מזה. רק שעתיים הוא יכול ללמוד ביום.'"

"'ואני אמרתי לו ששעתיים שלומדים מתוך צער - טוב אחד בצער ממאה שלא בצער. יוצא שהוא לומד כל יום 200 שעות.' אומר לי הראש ישיבה: 'לא ידעתי שרבי חיים התרגש מאוד. רב חיים מאוד התרגש, ראיתי דמעות, דמעות בתוך העיניים שלו. רבי חיים הוריד את הראש, אומר לבחור: תברך אותי.'"

"הבחור: 'מה, אני אברך אותו?' הבחור לא ידע מה לעשות. הרב חיים אמר: 'נו, נו...' כאילו תברך אותי."

"'מה אני אגיד לו? מה אני אגיד לרבי חיים קנייבסקי? אז אמרתי לו: ימלא השם כל משאלות ליבך לטובה, זה מה שאמרתי לו.' אומר לי רב חיים: 'אמן וכן למר.' זהו, יצאנו. אומר לי הראש ישיבה: 'אתה רואה? אמרתי לך. זה לא, זה ככה, זה ככה. ככה פוסקים פה בארץ, ככה זה.'"

"הבחור הגיע לישיבה, אומר: 'תראה, הראש הישיבה אומר שאני המתמיד של הישיבה, והרב חיים ביקש ממני ברכות. תשמע, חייבים ללמוד. חייבים ללמוד. תשמע, חייבים ללמוד. לא נעים, לא נעים, חייבים ללמוד.'"

"'מה אני אגיד לך? התחלתי ללמוד. נכון, עלה לי בקושי גדול, אבל התחלתי. כשהשם ראה שהתחלתי ללמוד בקושי ובקושי הסתדר, ואני לומד ומשתדל ורוצה, השם בסוף - לא ביום אחד, עבר כמה זמן - השם פתח לי את הראש, והתחלתי ללמוד. אתה רואה היום, ברוך השם, אני זוכה להרביץ תורה בישראל. אני יודע חצי מהש"ס, יודע, לומד טוב, כישרוני, הכל, הכל נמצא בו.'"

המסר: על מה אנחנו מסתכלים?

עכשיו, על מה אנחנו מסתכלים? כשאתה רואה בחור שלומד שעתיים ביום, גם לא רצוף, על מה אתה מסתכל? על השעתיים שהוא לומד או על ה-12 שעות שהוא לא לומד? בדרך כלל רוב העולם על מה מסתכלים? על ה-12 שעות שהוא לא לומד. "איזה בטלן זה, איזה בטלן" - על זה אנחנו מסתכלים.

וזה מה שהתורה באה להגיד לנו פה. התורה באה להגיד: "לא, לא, תעלה את הנרות, תסתכל על האור." נכון, מסביב מלא חושך. מסביב מלא חושך, מסכים איתך, אל תסתכל על החושך, תסתכל על האור, איפה שנמצא האור, שמה יבוא יום, יאירו שבעת הנרות, וזו עבודה שלנו, העבודה שלנו היום יומית, כל הזמן, תסתכל על השני בעין טובה, תסתכל על השני בעין טובה, כמה יכולת להרים אנשים, כמה יכולת לשמח אנשים שהסתכלת על הדברים הטובים שיש להם, לא הדברים הגרועים, יש מלא חושך, מלא מלא חושך, תסתכל על הדבר הטוב שיש.

סיפור נוסף - מבחור שעזב לבחור שחזר

אותו דבר סיפר בחור ישיבה, גם אותו דבר, עברתי בישיבה. הצלחתי להחזיק בשיעור א' חודש אלול קצת מחודש חשוון וזהו ועזבתי. כשעזבתי החלטתי שזהו נמאס לי מהישיבה, באתי הביתה, אמרתי לאמא אני עוזב את הישיבה, לא רוצה, לא רוצה להיות בישיבה, גם לא רוצה תחליף כי לא הולך לי, לא הולך לי. אני ניסיתי חודשיים, לא הולך, לא הולך לי, מה אני יכול לעשות? אז זהו, שלום.

טוב, מה יעשה עכשיו? כל החודשים האלו יושב בבית, לא רוצה ללכת לשום מוסד, הגיע פסח, פסח - אני הולך לעבוד. מה עשה? תלה מודעות, "בחור חרוץ עם מוטיבציה לניקיון, ינקה לכם את הבית לפסח".

טוב, התקשר אליו הרב חיים ישראל שטרן [ככה מביא בסיפור, לא יודע מי זה הצדיק הזה]. התקשר אליו, "שלום, אתה פרסמת מודעה שאתה מנקה בתים? אנחנו צריכים ניקיון לפסח לבית." הבחור הזה הגיע אליהם, כשהבחור הזה הגיע אליהם הוא בא לנקות את הבית. אז אומר, "תשמע, אנחנו משלמים לך לפי שעה, מתי שאתה נכנס אתה רושם, ולפי השעות אנחנו נקבע לך, אנחנו נקבע מתי אתה עובד מתי זה, אבל אנחנו הכל הכל משלמים, כל זמן שאתה בתוך הבית שלנו יש על זה תשלום." הוא מאוד שמח.

למחרת הוא הגיע, אמר יפה, "תשמע, בחור ישיבה לפני שמתחיל לעבוד צריך לקבל קפה ועוגה, וזה על חשבוננו, זה כאילו אתה עובד". טוב, באמת ישב, למה לא, קפה ועוגה. ממשיך זה לעבוד, הוא בא להרים איזה ספה כבדה, "לא, לא, לא! לבחור ישיבה מאוד רציני אסור לו להרים דברים כבדים. הוא צריך שהראש שלו יהיה שקוע בלימוד."

לאט לאט מתחילים להגיד לו, "אתה בחור ישיבה, איזה כישרוני אתה! תשמע איך ניקית פה, אני אומר לך אנשים עם אי.קיו כזה גבוה לא יכולים לנקות כמו שניקית, תשמע אתה משהו, אי אפשר לתאר את זה." ומפה לשם, מפה לשם, הבחור הזה נדלק, נדלק הבחור הזה.

אחרי פסח הוא אומר להורים שלו, "אמא, אני חוזר לישיבה." "איזה ישיבה אתה חוזר?" "לאותה ישיבה שהייתי." "כן, אבל מי אמר שראש הישיבה ירצה לקבל אותך?" "תתקשרי אליו, שיבדקו." התקשרו לראש הישיבה, אמר "תשלחו אותו, נעשה לו מבחן, נאבחן אותו, נראה אם הוא נשאר כמו שהיה אז או שכבר זה לא מתאים".

פגש אותו ראש ישיבה. "איזה מוטיבציה, איך הוא רוצה ללמוד! תגיד לי, מה עבר עליך?" אומר לו "יש סבתא אחת שמאמינה בי שאני יכול ללמוד. יש סבתא אחת שהיא אומרת שאני כישרוני והיא מה זה? היא אומרת את זה מכל הלב, היא מאמינה שאני כישרוני. אז אם היא מאמינה שאני כישרוני, מי יודע? אולי באמת אני כישרוני? אני רוצה לחזור ללמוד." וחזר ללמוד.

חזר ללמוד, אז נכון, אתה צודק, יש מסביב הרבה חושך, חושך מסביב, אל תסתכל על החושך, תסתכל על האור שיש בך.

איפה היצר הרע תופס אותנו?

וכל אחד גם מאיתנו, גם כל אחד מאיתנו, אני אומר לכם, כל אחד מאיתנו, איפה היצר הרע תופס אותנו? איפה שאתה לא בסדר.

פעם שהיית בסדר, מישהו אמר לך איזה מילה טובה בלב, פעם שהתפללת, יצאת מבית הכנסת, אמרת "אוי, תודה רבה, השם, איך התפללתי היום", בכלל לא. אבל יום שלא כיוונת בתפילה, אתה יוצא מהיציאה, אתה אומר "אוי איזה יום עבר עליי". למה? למה? ולמה כשיש יום טוב אתה לא אומר איזה יום טוב?

יש משהו בשם רבי יצחק מברדיצ'וב. אני אומר לכם זה נפלא עד מאוד. יום אחד סיפר רבי יצחק מברדיצ'וב: "ישבתי ולמדתי תורה, פתאום הגיע היצר הרע, הוא אומר לי: 'תגיד, אתה לומד תורה? אתה יודע כמה עבירות עשית? אתה יודע שהתורה שלך לא עולה למעלה אפילו? אתה יודע כמה פגמת למעלה?'"

"אמרתי ליצר הרע, 'תגיד לי, למה כשאני אוכל ארוחת בוקר לא באת? למה כשאני אוכל לא באת לומר איך אתה אוכל? אתה יודע כמה פגמת?' הוא לא בא אלי כשאני אוכל, כשאני אוכל הוא לא בא אליי, כשאני אוכל הוא רק אומר תאכל עוד, רק תאכל, רק עוד. אה, פתאום אני מגיע ללימודים, אני רק פותח את החומש, את הגמרא, פתאום 'כמה פגמת, כמה עשית'. סימן שהכל יצר הרע גדול."

לא שומע לו יותר, כך הוא אמר: "אם זה היה אמיתי, הוא היה בא אליי גם באוכל."

סיפור הרפואה בעין טובה

כל אחד מאיתנו צריך להסתכל על השני בעין טובה, "בהעלותך את הנרות", תסתכל על הנר, תסתכל על הנר, אתה יודע מה אתה יכול לעשות?

סיפר השבוע הרב בידרמן, אני אומר לכם, זה סיפור לא להאמין. אומר הרב בידרמן, היה איזה יהודי אחד שסיפר לו את המעשה בעצמו.

לפני כעשר שנים הוא חלה בעין ימין והראייה הידרדרה לו עד שנהיה עיוור בעין אחת. עבר תקופה מסוימת ופתאום גם בעין שמאל מתחילה להידרדר לו הראייה.

אמר לו הרופא "אם לא תטפל בעין שמאל בסוף גם בעין שמאל הוא יהיה עיוור". טוב, לא הייתה ברירה, הלך לרופא, עשה ניתוח בעיניים. לא מספיק שהרופא לא ריפא את העיניים, הרס לו את כל הראייה, ואז הוא התחיל לראות רק צללים, כבר לא רואה כלום, גם בעין שמאל, מה שעוד נשאר, רואה צללים בלבד.

בני המשפחה התקבצו כולם ביחד, והתחילו לחשוב מה אפשר לעשות לרפואת אבא. כל המשפחה אמרו, "מידה כנגד מידה, בוא נתחזק בעין טובה, נתחזק בעין טובה, נדאג להסתכל על השני בעין טובה ולפרגן על הדברים הטובים שיש לכל אחד ואחד. מידה כנגד מידה בורא עולם ייתן לאבא שלנו עין טובה."

כל המשפחה קיבלו את זה על עצמם. "חודש שלם אנחנו מתחזקים. לפחות פעמיים ביום שתגיד מילה טובה לשני, לא צריך כל היום, אבל לפחות פעמיים ביום שיעבור עליך שהסתכלת על השני בעין טובה ואמרת לו מילה טובה."

אחרי שעבר חודש, שבוע אחרי פסח, אבא אומר: "אני מתחיל לראות יותר טוב בעין שמאל, מתחיל לראות יותר טוב." אולי עבר שבועיים אחר כך והעין הבריאה לגמרי. עין שמאל הבריאה לגמרי, המשפחה אמרו "וואי, כל כך זה משפיע בשמיים, בוא נמשיך להתחזק עוד כמה זמן".

אולי שלושה חודשים המשיכו להתחזק בזה.

אבא אומר, "אני מתחיל לראות גם בעין ימין, מתחיל לראות גם בעין ימין, מתחיל לראות." המשיכו להתחזק, ואבא רואה גם בעין ימין.

עין טובה! מידה כנגד מידה. מה אפשר לעשות בעין טובה? זה מה שהתורה מצפה מאיתנו פה. אל תסתכל על החושך, יש מלא חושך, יש מלא חושך, תסתכל על האור, תסתכל איפה שיש את האור, תדע לך, יאירו שבעת הנרות.

חשיבות התשובה והתחזקות

עוד דבר, פה בסיפור שקרה לנו השבוע [שהתחיל מבצע "עם כלביא"], זה סיפור שכל אחד מאיתנו צריך באמת לראות איך אני יכול להתחזק. כל אחד מאיתנו צריך לעשות תשובה, באמת לדעת איך אני יכול יותר להתחזק, יותר באמת להרגיש. תרגיש בעצמך שיש לך שינוי, אם אתה לא מרגיש בעצמך שיש שינוי, לא עשית תשובה. שבן אדם ידע, אם בן אדם לא מרגיש שהוא עשה שינוי בעצמו, לא מרגיש, עדיין הוא נמצא כמו שהיה לפני כן. חייב שתרגיש שיש לך איזה שינוי מסוים.

ותדע לך שכל דבר שבן אדם עושה אותו, באופן איכותי, הוא מרגיש מאוד שינוי. אם אתה עושה אותו בצורה של כמות, לא באיכות, אתה לא מרגיש, לא מרגיש את השינוי בפנים. אבל אם אתה עושה דבר באיכות יותר טובה, אתה מרגיש שינוי גדול יותר.

אתה יכול להתפלל את כל התפילה, אבל אם יום אחד תתפלל את ה'אבות' בכוונה, שים את האצבע בתוך הסידור, ותתפלל לאט לאט, שזה יהיה יותר איכותי. אתה מסיים את התפילה אתה מרגיש "היום התפללתי, היום אני מישהו אחר".

כשאתה לומד, אתה לומד עכשיו תורה, אתה אומר "אני רוצה להיכנס טיפה יותר לעומק, לא משהו גדול, אני רוצה להבין את זה טוב טוב. נכון, עד היום הבנתי ככה בדיעבד, אני רוצה להבין יותר טוב עכשיו, יותר לעומק". כשאתה נכנס יותר לעומק, אתה מרגיש פתאום בעצמך שינוי פנימי, אתה מרגיש "אני כבר לא אותו אחד שהייתי. אני כבר מישהו אחר", וככה זה בכל מהלך החיים.

אם לוקחים את הבית שלנו, לוקחים את הבית והופכים את הבית, אתה יודע שהבית שלך זה מקום של השכינה, זה לא עוד בית, זה מקום של שכינה פה, ואתה מתאמץ, מתאמץ, איך אני יכול באמת שהבית יהיה יותר איכותי. לפעמים בדברים פעוטים אתה הופך את הבית שלך למקום של שכינה אמיתית.

אבל כל אחד באמת חייב באמת להתחזק כמה שהוא יכול. לא דורשים הרבה, תדעו, לא דורשים הרבה היום, באמת לא דורשים היום הרבה, בכלל לא, אבל דורשים קצת משהו, דורשים משהו, קצת דורשים.

החיזוק הראשון - לימוד תורה

לכן כל אחד באמת יראה להתחזק, והחיזוק הראשון שאני מזכיר כל הזמן, זה לימוד תורה, אין יותר גבוה מזה, אין, אין יותר גבוה מזה, אין לא היה, גם לא יהיה, גם לא עתיד להיות, אין יותר דבר שמטהר את הבן אדם, מקדש אותו, מוחל לו על כל העוונות שהוא עשה, יותר מלימוד תורה, אין, אין יותר גבוה מזה, זה הכי גבוה שיכול להיות, הכי הכי גבוה שיכול להיות, החיזוק הכי גדול שיכול להיות בעולם, שתלמד תורה.

ואם תלמד את זה לעומק, אתה לא יודע איזה זכויות יש לך, איזה זכויות יש לך. קח את כל המצוות כולם, כל המצוות שאנחנו מכירים, כל המצוות כולם, תעשה אותם בקדושה, בטהרה, טהרת את המחשבה, משהו שאי אפשר לתאר את הקדושה הזאת, כנגד זה תשים 'תורה לא לשמה'. תורה לא לשמה, עובר את הכל, ככה מביא בנפש החיים, תורה זה מאוד גבוה, מאוד מאוד גבוה.

לכן החיזוק הראשון הראשון, שהזמן שלנו יהיה מנוצל, שיהיה מנוצל, וחייב שיהיה לך איזה אתגר, באמת אני אומר, חייב שיהיה לך איזה אתגר, כי כל אחד מאיתנו מגיע הביתה, מה יש לך עכשיו לעשות, אין לי מה לעשות, אין לי מה לעשות, באמת אין מה לעשות, אז אם יש עלונים, קורא קצת עלונים, והולך לישון, זה מה שיש.

אבל אם יש לך אתגר, אני רוצה לסיים את הזוהר, זה קל מאוד, לא דורש, לא דורש אפילו מאמץ, לא דורש מאמץ גם כן, אבל הזמן מנוצל, הזמן שלך מנוצל.

כמה שאתה תגיד שאתה לא יכול בערב, איך אומרים, לא יכול להפעיל את הראש, צודק, אבל יש הרבה דברים פשוטים שאתה יכול לעשות.

כוח התפילה

כמה צריך להתפלל על כלל ישראל, באמת צריך להתפלל. ותפילה פועלת ישועות למעלה. חז"ל אומרים שיצחק אבינו התפלל ורבקה התפללה והתורה אומרת "ויעתר לו השם" מה כתוב שמה? "ויעתר לו" אומר רש"י "לו ולא לה". למה "לו ולא לה"? בגלל שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע.

תגיד לי זה כל ההבדלים? זה כל ההבדלים? זה יצחק אבינו זה! אתה משווה את יצחק אבינו לרבקה? דבר ראשון יצחק אבינו עולה תמימה, יצחק אבינו פשט צווארו גבי המזבח. כל מקום שאנחנו רוצים עת רצון מזכירים את העקידה. כל מקום שאתה אומר רק עת רצון זה עקידה! תפילה שלו, מה אתה שואל? תפילה שלו זה אי אפשר, אי אפשר לתאר.

והשנייה, מי זאת השנייה? אצל מי גדלה? אצל מי גדלה איזה חינוך היא קיבלה? אצל לבן הארמי, רצה לעקור את הכל, רשע מרושע, זה אבא שלה.

אני לא מבין זה החינוך שהיא קיבלה, אתה משווה את זה לזה? חז"ל אומרים לא, לא, זה אותו דבר, אותו מדרגה רק זה אבא שלו צדיק וזה אבא שלה לא צדיק. חוץ מאבא, חוץ מאבא אותו דבר בדיוק. כדי שנלמד שתפילה של גדול הדור ותפילה שלך זה אותה מדרגה.

תמיד מרגישים "ההוא התפלל, וואי ההוא התפלל איך הוא משפיע, אני יכול להשפיע?" באו חז"ל להגיד לך אותה מדרגה, התפילה שלך והתפילה של גדול הדור, אצל אלוקים זה אותה מדרגה, לכן תתפלל מעומק הלב. אתה לא יודע מה אתה יכול להשפיע בתפילה שלך, בן אדם לא יודע כמה הוא יכול להשפיע בתפילה שלו.

עשיית חסדים

דבר אחד אחרון, בן אדם יעשה תמיד חסד אחד עם השני, כשאתה עושה עם השני חסד, אתה מעורר למעלה את החסדים, אתה מעורר למעלה חסדים למעלה בשמיים, כל חסד שאתה עושה, כל פעולה טובה שאתה עושה למען השני, אתה מעורר למעלה רחמים. לכן ככל שתעשה יותר חסדים, תעשה יותר טוב לשני, אתה כל כך משפיע בבריאה, לא רק אצלך, אתה משפיע בבריאה כזה טוב, לתת בעולם שיהיה לנו הרבה טוב.

סיום - בואו נתחזק

ומי יודע, מי יודע, אם לא פתאום יבוא מלך המשיח.

הרב אלישיב היה אומר שכל בן אדם צריך לחשוב, מי יודע, אולי זה אלול האחרון שיהיה לו, הוא דיבר על אלול, אולי זה אלול האחרון שיש, למה? כי אולי המשיח יבוא, אם המשיח יבוא כבר לא יהיה לך יותר אלול, כבר אין חזרה בתשובה, אין יותר חזרה בתשובה.

עכשיו בורא עולם מעורר אותנו, בואו נתחזק שוב פעם שנייה, וכל חיזוק אני אומר לכם מאוד יקר בעיני השם, כל תנועה שבן אדם עושה, תנועות שבן אדם עושה למעלה בשמיים מאוד משפיעות, והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן ואמן.